איראן העבירה לארצות הברית באמצעות קטאר תנאים לחידוש המשא ומתן ולסיום המלחמה, ומודיעה כי היא ממתינה לתשובתו של הנשיא דונלד טראמפ. המהלך פותח מחדש נתיב דיפלומטי דווקא בשעה שבה טראמפ שוקל אם לחדש תקיפות אמריקניות רחבות באיראן, החות׳ים מרחיבים את המערכה נגד סעודיה והמתיחות באזור כולו מטפסת מחדש.
מאת רמי יצהר Rami Yitzhar
מוחסן רזאי, מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי של איראן, אמר כי טהרן העבירה לוושינגטון באמצעות המתווך הקטארי שבעה תנאים לפתיחת משא ומתן. מלוא הרשימה לא פורסמה, אבל רזאי חשף שלוש דרישות מרכזיות להסדר שיביא לסיום המלחמה: הפסקת הלחימה בכל החזיתות, שחרור הכספים האיראניים המוקפאים וסיום המצור הימי האמריקני. לדבריו, המסר נמצא כעת בידי וושינגטון ואיראן ממתינה לתשובת טראמפ.
זהו חידוש משמעותי משום שהוא מלמד שגם בשיא ההסלמה הערוץ המדיני לא נותק. במשך חודשי הלחימה המשיכו להתקיים מגעים עקיפים בין וושינגטון לטהרן, כאשר קטאר ופקיסטן ממלאות תפקידי תיווך. מזכר איסלאמאבאד, שנחתם ביוני ונועד לעצור את הלחימה ולפתוח את הדרך להסדר רחב יותר, קרס לאחר ששני הצדדים האשימו זה את זה בהפרות ופקע באוגוסט ללא הסכם יציב.
אבל המסר האיראני אינו הצעת כניעה. לצד הנכונות לדבר, רזאי השמיע איומים והבהיר שאיראן מתכוננת גם לאפשרות של סבב לחימה נוסף. הוא טען שטהרן שינתה את האסטרטגיה שלה כלפי ארצות הברית וכי ההיערכות הצבאית האיראנית מתמקדת בין היתר בנכסים אמריקניים במפרץ הפרסי, במפרץ עומאן ובים הערבי. חלק מטענותיו הצבאיות, ובהן טענה לניסוי טיל נגד ספינות סמוך לנכס ימי אמריקני, לא אומתו באופן עצמאי.
מן הצד השני ניצב טראמפ בפני החלטה שאותה הגדיר בעצמו כ״גדולה״: האם לחדש תקיפות אמריקניות רחבות נגד איראן. במקביל הוא אמר שאיראן ממשיכה להיות בקשר עם וושינגטון ורוצה עסקה. בשבוע הקרוב הוא צפוי לדון במלחמה עם מנהיגי מדינות המפרץ בניו יורק.
העיתוי הופך את המסר מטהרן למעניין במיוחד. טראמפ הקדים את שובו מקמפ דייוויד לבית הלבן ביממה מבלי שנמסר הסבר פומבי לשינוי בלוח הזמנים. במקביל חידשה ארצות הברית את אזהרותיה לאזרחים במזרח התיכון על רקע האפשרות להסלמה ושיבושי תעופה. אין ראיה פומבית המקשרת בין הקדמת שובו של טראמפ לבין המגעים עם איראן או החלטה צבאית כלשהי, אבל רצף האירועים מחדד את אי־הוודאות סביב הצעד הבא של וושינגטון.
ובאותו זמן ממש נפתחת חזית מסוכנת נוספת. החות׳ים טענו כי שיגרו טילים וכטב״מים לעבר יעדים בריאד ובינבוע. סעודיה דיווחה על יירוט טיל בליסטי לעבר הבירה, ובסביבת נמל התעופה של ריאד נצפו להבות ועמוד עשן שחור. החות׳ים קיבלו אחריות על תקיפות נגד ״יעדים רגישים״ בריאד ומתקני ארמקו בינבוע, אם כי לא כל טענותיהם אומתו.
ההתפתחות הזאת חשובה הרבה מעבר לסעודיה. ינבוע היא מרכז אנרגיה מרכזי לחופי הים האדום, והעימות עם החות׳ים מתחבר ישירות למאבק על נתיבי הסחר והאנרגיה באזור. טורקיה כבר הודיעה שהיא מוכנה לסייע לצרכים הצבאיים של סעודיה במסגרת ברית ההגנה המשולשת עם פקיסטן.
גם פקיסטן ממשיכה לנוע בין הצדדים. שר הפנים הפקיסטני מוחסין נקווי צפוי להגיע לטהרן, אף שמשרד החוץ האיראני אומר כי אינו יודע על מסר אמריקני מסוים שהוא אמור להביא עמו. עצם המשך הפעילות של קטאר ופקיסטן מלמד שהמאמץ הדיפלומטי נמשך במקביל להכנות הצבאיות.
וזו למעשה התמונה המעניינת ביותר כרגע: המזרח התיכון מתקדם בשני מסלולים הפוכים בעת ובעונה אחת. במסלול אחד נורים טילים לעבר ריאד, הציים נערכים, ארצות הברית מזהירה את אזרחיה וטראמפ שוקל אם להרחיב מחדש את התקיפות. במסלול השני עוברים מסרים דרך דוחא ואיסלאמאבאד ונבחנים תנאים להפסקת המלחמה.
אין כרגע עסקה, אין הסכמה אמריקנית לתנאים האיראניים ואין אפילו ודאות שהמגעים יבשילו למשא ומתן ממשי. אבל לראשונה בתוך ההסלמה הנוכחית הונחה בפני וושינגטון מסגרת איראנית קונקרטית לדיון, וטהרן אומרת בפומבי שהכדור נמצא אצל טראמפ.
עכשיו השאלה איננה אם קיימת דרך לשולחן המשא ומתן. דרך כזאת קיימת. השאלה היא מה יעשה טראמפ כאשר על שולחנו מונחות בו־זמנית שתי אפשרויות — להמשיך במלחמה או לבדוק אם אפשר לסיים אותה.
״עניין מרכזי״ חדשות וסקופים מאז 1999.
