חברה זרה חמישית נסוגה מפרויקט הרכבל לכותל המערבי, ומצטרפת לשורת חברות אירופיות שהתרחקו מהמיזם השנוי במחלוקת בשל העובדה שמדובר בחיבור בין מערב ירושלים למזרחה.
המהלך המפתיע ממחיש את הקושי הגובר של ישראל לגייס שותפים בינלאומיים לפרויקטים במזרח ירושלים, על רקע ההתנגדות למדיניות ממשלת נתניהו והשרים בן גביר וסמוטריץ׳. הביקורת הבינלאומית אינה מסתכמת עוד בהצהרות: בחלק מהמקרים היא מתורגמת לסנקציות, להסתייגות עסקית ולהתרחקות ממיזמים ישראליים.
חברת ההנדסה האיטלקית ROPES הודיעה שלא תשתתף בפרויקט, אף שבסוף ספטמבר פורסמה כוונה להתקשר עמה לצורך חידוש התכנון. החברה נימקה את ההחלטה בהתחייבות לפרויקט אחר בהודו, ולא טענה שמדובר בחרם פוליטי. עם זאת, היא מצטרפת לשלוש חברות צרפתיות ולחברה שווייצרית שנסוגו מהמיזם לאורך השנים.
הרכבל, שאושר בממשלה בשנת 2019, אמור להשתרע לאורך כ־1.4 קילומטרים ממתחם התחנה הראשונה בירושלים עד לאזור שער האשפות, סמוך לכותל המערבי. לפי התכנון, הוא יוכל להסיע כ־3,000 נוסעים בשעה ולהפחית את עומסי התנועה סביב העיר העתיקה.
אלא שהתוואי עובר מעל שכונת סילוואן במזרח ירושלים ומסתיים סמוך למתחם קדם, המזוהה עם עמותת אלע״ד. ארגוני זכויות אדם טוענים לפגיעה אפשרית בפרטיותם ובזכויותיהם של מאות תושבים פלסטינים ולהפקעות קרקע. אדריכלים, ארכיאולוגים ומומחי שימור ישראלים הזהירו גם מפגיעה בנוף ההיסטורי והטילו ספק בתועלת התחבורתית.
בג״ץ דחה בשנת 2022 את העתירות נגד התוכנית, אך גם לאחר הסרת המכשול המשפטי המרכזי הפרויקט לא התקדם לביצוע. פרישת החברה האיטלקית מוסיפה קושי לניסיון להחיותו.
המחיר של הבידוד המדיני
פרשת הרכבל משתלבת במגמה רחבה יותר של צעדים בינלאומיים נגד פעילות הקשורה להתנחלויות ולאלימות כלפי פלסטינים בגדה המערבית. ממשלות מערביות הטילו סנקציות אישיות על גורמים המעורבים באלימות, ובמדינות שונות קודמו יוזמות להגבלת קשרים כלכליים עם פעילות בשטחים.
אין מדובר בחרם כלכלי כולל על ישראל, וגם אין ראיה שכל חמש החברות פרשו מהרכבל ממניעים פוליטיים. אולם רצף הנסיגות מדגים כיצד מחלוקת מדינית עלולה להפוך למכשול עסקי ממשי.
עבור חברות בינלאומיות, השתתפות בפרויקט במזרח ירושלים כרוכה לא רק בשיקולים הנדסיים וכלכליים, אלא גם בחשש מפגיעה במוניטין, מלחצים ציבוריים ומחשיפה למחלוקות משפטיות. כאשר חברות נמנעות מהשתתפות במכרזים, התחרות מצטמצמת ועלויות הביצוע עלולות לגדול.
מדיניות ממשלת נתניהו, ובייחוד פעילותם והצהרותיהם של בן גביר וסמוטריץ׳ בנושאי ההתנחלויות והשליטה בשטחים, מחריפה את החיכוך עם מדינות מערביות. הממשלה רואה בחלק מהביקורת התערבות פסולה בענייניה של ישראל, אך ההתנגדות הבינלאומית כבר אינה נשארת תמיד במישור הדיפלומטי.
הרכבל לכותל הוא דוגמה בולטת למחיר האפשרי: מיזם שנועד לשפר את התחבורה והתיירות בירושלים מתקשה להגיע לשלב הביצוע, גם לאחר אישור ממשלתי והכרעה בבג״ץ.
חמש חברות זרות כבר ירדו מהרכבל עוד לפני שהקרון הראשון התרומם מן הקרקע. זהו סימן אזהרה לממשלת נתניהו–בן גביר: מדיניות שמעמיקה את העימות עם העולם עלולה להקשות על ביצוע פרויקטים, לצמצם שיתופי פעולה ולהטיל בסופו של דבר את החשבון על הציבור הישראלי.
״עניין מרכזי״ – חדשות וסקופים מאז 1999
