אוקראינה פתחה חזית חדשה ומפתיעה במלחמתה נגד רוסיה: מתקפות כטב״מים על חמישה מרכזי נתונים אסטרטגיים, ובהם שלושה מתקנים של ענקית הטכנולוגיה יאנדקס, מתקן של סברבנק, הבנק הגדול במדינה, ומרכז המשמש את הרשת החברתית VK. המתקפות, שבוצעו במהלך עשרה ימים באוקטובר, גרמו לשיבושים בבנקאות, במסחר המקוון, בשירותי מוניות ובמערכות מחשוב ממשלתיות. אפילו בתי משפט נאלצו לדחות דיונים. אבל הנזק האסטרטגי החמור ביותר עלול להתגלות דווקא בשנים הבאות: פגיעה במחשבי־העל המשמשים לפיתוח הבינה המלאכותית הרוסית.
מדובר בשינוי משמעותי בתפיסת הלחימה האוקראינית. במקום להתמקד רק בטנקים, במפעלי נשק ובמתקני נפט, קייב מכוונת כעת אל התשתיות המאפשרות לרוסיה לנהל כלכלה דיגיטלית מתקדמת ולהתחרות במעצמות הטכנולוגיה. כטב״ם זול יחסית עלול להשבית ציוד מחשוב בשווי מאות מיליוני דולרים, שחלקו כמעט בלתי ניתן להחלפה תחת הסנקציות המערביות.
המתקפה הראשונה התרחשה ב־8 באוקטובר במרכז הנתונים של יאנדקס בסאסובו, במחוז ריאזאן. למחרת נפגע מתקן נוסף במחוז קלוגה, וב־11 באוקטובר הותקף מרכז שלישי בוולדימיר. ב־14 באוקטובר הותקף מתקן של סברבנק בבלקובו, וב־18 באוקטובר נפגע מרכז נתונים באזור סנט פטרבורג המשמש את VK.
יאנדקס היא הרבה יותר ממנוע החיפוש הרוסי. היא משלבת שירותים המזכירים את גוגל, אמזון ואובר: חיפוש, ניווט, הזמנת מוניות, קניות, שירותי ענן, עוזרת קולית ומערכות בינה מלאכותית. כאשר מרכזי הנתונים שלה נפגעים, ההשפעה מגיעה במהירות למיליוני משתמשים ולעסקים התלויים בהם.
אזרחים דיווחו על קשיים בהזמנת מוניות ובקבלת משלוחים. עסקים התקשו להגיע למאגרי מידע, שירותים פיננסיים השתבשו ומערכות ניווט נפגעו. גם בתי משפט לבוררות באזורים שונים ברוסיה נאלצו לבטל או לדחות דיונים בעקבות קשיים בגישה למסמכים ולמערכות ניהול התיקים.
יאנדקס הצליחה להחזיר לפעולה חלק ניכר משירותי הענן באמצעות העברת עומסי מחשוב למתקנים אחרים. אלא שהחברות שנפגעו אינן חושפות את מלוא היקף הנזק, וההתאוששות התפעולית אינה מלמדת בהכרח על מצב הציוד שנפגע.
הפגיעה המדאיגה ביותר מבחינת מוסקבה התרחשה בסאסובו. במתקן הזה שכנו שניים משלושת מחשבי־העל של יאנדקס, ששימשו בין היתר לפיתוח מודלי הבינה המלאכותית שלה. המערכות נבנו סביב מעבדים גרפיים מתקדמים מדגם Nvidia A100, שבבים שקשה במיוחד להשיג ברוסיה בעקבות מגבלות היצוא והסנקציות.
כאן טמון ההבדל בין פגיעה במרכז נתונים רגיל לבין פגיעה בתשתית בינה מלאכותית. שרתים המפעילים אתרי אינטרנט אפשר לעיתים להחליף או להעביר למתקן אחר. מחשבי־על המיועדים לאימון מודלים מתקדמים דורשים אלפי מעבדים יקרים, מערכות קירור מדויקות, אספקת חשמל עצומה ורשתות תקשורת מהירות במיוחד.
גם פגיעה במערכות החשמל והקירור, בלי פגיעה ישירה בכל השרתים, עלולה לגרום נזק כבד. כאשר אין אפשרות לרכוש במהירות שבבים חלופיים, תיקון שנמשך במדינה מערבית שבועות עלול להימשך ברוסיה חודשים ואף יותר.
מומחים מעריכים שהמתקפות עלולות לעכב משמעותית את שאיפותיה של מוסקבה להפוך למעצמת בינה מלאכותית. עם זאת, טרם פורסם אישור מלא להיקף הפגיעה הפיזית במחשבי־העל עצמם, ולכן מוקדם לקבוע בכמה שנים יתעכב הפיתוח הרוסי.
המתקפות חושפות גם פרדוקס אסטרטגי. פוטין השקיע מאמצים עצומים בהקמת אינטרנט רוסי עצמאי ובהבטחת אחסון מידע בתוך גבולות המדינה, כדי לצמצם תלות בחברות מערביות ולאפשר שליטה הדוקה יותר במידע. אלא שריכוז התשתיות בתחומי רוסיה הפך אותן למטרות נגישות יחסית לכוחות האוקראיניים.
אוקראינה, לעומת זאת, העבירה חלק מתשתיות המידע שלה למתקנים במדינות אירופה. הפיזור הגיאוגרפי מאפשר לה להמשיך להפעיל שירותים גם כאשר מתקנים בשטחה נפגעים. כעת ייתכן שחברות רוסיות ייאלצו לשקול שימוש בתשתיות מחשוב מחוץ למדינה, בניגוד לשאיפת הקרמלין לעצמאות דיגיטלית.
המלחמה הזאת אינה חד־צדדית. רוסיה תקפה בחודשים האחרונים מרכזי נתונים ותשתיות תקשורת באוקראינה, לצד מתקפות חוזרות על רשת החשמל. קייב מציגה את תקיפותיה כתגובה למתקפות הרוסיות וכחלק מהמאמץ לפגוע ביכולתה של מוסקבה להמשיך במלחמה.
אלא שלמלחמת מרכזי הנתונים יש משמעות החורגת משתי המדינות. בניגוד למתקפה קיברנטית שאפשר לעיתים לבלום באמצעות תוכנה, פצצה הפוגעת בחוות שרתים גורמת נזק פיזי. אין צורך לפרוץ למחשב־על אם אפשר להשמיד את מערכת הקירור שלו.
הלקח מטריד במיוחד את ענקיות הטכנולוגיה ואת מדינות המפרץ, המשקיעות מאות מיליארדי דולרים בתשתיות בינה מלאכותית. ככל שהעולם נעשה תלוי יותר במרכזי נתונים, כך הופכים המבנים המאכלסים אותם למטרות אסטרטגיות. מלחמת העתיד אינה מתנהלת רק בשמיים, בים וביבשה, אלא גם סביב המבנים שבהם נשמר המידע ומאומנים המודלים המפעילים את הכלכלה המודרנית.
אוקראינה גילתה דרך לפגוע ברוסיה לא רק בהווה אלא גם בעתידה הטכנולוגי. כטב״ם אחד עשוי להשבית מחשב־על, ומתקפה מתואמת על כמה מרכזי נתונים יכולה לשתק שירותים אזרחיים ולשבש תוכניות פיתוח ארוכות טווח. פוטין ביקש לבנות מעצמה דיגיטלית שאינה תלויה במערב. עכשיו מתברר שהמוח הדיגיטלי שלה פגיע לא פחות ממפעלי הנפט שלה.
״עניין מרכזי״
חדשות וסקופים מאז 1999
