נתניהו מודה ארבעה ימים לפני הבחירות כי ישראל ניצבת כפני חורבן מוחלט במערכת קשרי החוץ, הבנקאות והסיוע הכלכלי והצבאי. החרם המעשי החל נגד ישראל אך הוא מוגבל למדי וכרגע עדיין אינו מופעל מתכונת סנקציות כלכליות ובנקאיות מלאות כפי שהופעלו נגד איראן ונגד רוסיה בעקבות פלישתה לאוקראינה.
נתניהו גם מודע שההתנהלות ת של ממשלתו בקדנציה המסתיימת עתה תביא לביטול חלק ניכר מהתמיכה הכלכלית והצבאית של ארה״ב. כל זה יקרה אם נתניהו יצליח לנצח בבחירות ולזכות בקדנציה נוספת.
לדברי נתניהו כבר הורה לבדוק דרכים להתמודד עם סנקציות כלכליות ובנקאיות דימנעו מעשית מישראל לבחור עם העולם לשלם ולקבל כספים עבור סחורות.
נתניהו הודה בראיון טלוויזיה כי ישראל נערכת לאפשרות של סנקציות בנקאיות בינלאומיות, וכי כבר הורה להכין תוכנית שתאפשר למשק הישראלי לבצע פעולות פיננסיות גם במקרה של הגבלות מצד המערכת הבנקאית העולמית. אחת האפשרויות הנבחנות היא שימוש בטכנולוגיית בלוקצ’יין ובמטבעות דיגיטליים. במקביל הוא מזהיר כי עידן הסיוע הביטחוני האמריקני הנדיב לישראל מתקרב לסיומו.
בריאיון לרועי כ”ץ בתוכנית ״סוגרים שוק״ בערוץ 10 הכלכלי, נשאל נתניהו אם הוא חושש מסנקציות כלכליות נגד ישראל והשיב ללא היסוס: ״בטח שאני חושש״. לדבריו, יש להיערך גם לתרחיש של סנקציות בנקאיות ולפתח כלכלה שתוכל לפעול במסלולים חלופיים. כשנשאל אם הבלוקצ’יין הוא אחת האפשרויות, אישר כי מדובר בחלופה הנבחנת וכי כבר ביקש להכין תוכנית בנושא.
הדברים מסמנים שינוי משמעותי בשיח הכלכלי של ראש הממשלה. במקום להסתפק בהדיפת האזהרות מפני בידוד בינלאומי, נתניהו מודה כעת בפומבי כי הממשלה נדרשת להתכונן לתרחיש שבו מוסדות פיננסיים זרים יגבילו את קשריהם עם ישראל.
הסכנה אינה תיאורטית לחלוטין. בשבועות האחרונים התרחבו צעדי החרם וההגבלות נגד ההתנחלויות, בעיקר באירופה. לפי מיפוי של המכון למדיניות העם היהודי, תועדו 121 צעדים מגבילים ב־62 מדינות, מהם 93 בתוקף. לא כל הצעדים מכוונים נגד מדינת ישראל עצמה, ולא כולם בעלי משמעות כלכלית דומה, אולם התמונה המצטברת מעידה על התרחבות הלחץ הבינלאומי.
יותר מ־60 כלכלנים ובכירים לשעבר במערכת הכלכלית הישראלית הזהירו השבוע כי הרחבת הסנקציות מההתנחלויות אל המשק הישראלי עלולה לפגוע בסחר, בהשקעות, במחירים ובצמיחה. בין החותמים נגיד בנק ישראל לשעבר יעקב פרנקל ובכירים לשעבר במשרד האוצר ובבנק ישראל.
אבל האם מטבעות דיגיטליים מסוגלים באמת להציל כלכלה מסנקציות בנקאיות?
בלוקצ’יין מאפשר להעביר ולתעד נכסים דיגיטליים ללא הסתמכות הכרחית על בנק מתווך בכל שלב של העסקה. לכאורה, מדינה הנתקלת בחסימות במערכת הבנקאית הבינלאומית יכולה לבחון שימוש במטבעות דיגיטליים לצורך העברת כספים ותשלומים.
אלא שהמציאות מורכבת בהרבה. סחר בינלאומי מחייב לא רק העברת כסף אלא גם ספקים המוכנים למכור סחורות, חברות ביטוח, חברות ספנות, מערכות סליקה ויכולת להמיר מטבעות דיגיטליים לדולרים או לאירו. אם גופים אלה כפופים לסנקציות, שימוש בקריפטו אינו מבטל את המגבלות.
יתרה מכך, מרבית רשתות הבלוקצ’יין הציבוריות מתעדות עסקאות באופן גלוי, וניתן לעקוב אחר תנועות כספים באמצעות כלי ניתוח מתקדמים. בורסות קריפטו מפוקחות נדרשות אף הן לציית לחוקי איסור הלבנת הון ולמשטרי סנקציות.
המשקיע אבישי עובדיה, שותף מייסד בקרן קוליידר, מתח ביקורת על דברי נתניהו וטען כי מטבעות דיגיטליים אינם פתרון מעשי לעקיפת סנקציות מדינתיות. לדבריו, עסקאות רבות ניתנות למעקב, ובסופו של דבר יש צורך בגופים הממירים את המטבעות הדיגיטליים לכסף רגיל.
גם הדוגמה הרוסית מלמדת על מגבלות הפתרון. רוסיה פיתחה מנגנוני תשלום חלופיים והרחיבה את השימוש במטבעות שאינם דולר בעקבות הסנקציות המערביות, אך לא הצליחה לבטל באמצעותם את הפגיעה בסחר, במימון ובגישה לטכנולוגיות מערביות.
לצד האזהרה מפני סנקציות, השמיע נתניהו הערכה משמעותית נוספת: ישראל לא תוכל להמשיך להסתמך לאורך זמן על היקפי הסיוע הביטחוני האמריקני שאליהם הורגלה. לדבריו, ארצות הברית השתנתה, והסיוע בהיקפים של עשרות מיליארדי דולרים לא יימשך לנצח.
הסכם הסיוע הנוכחי, שנחתם ב־2016, עומד על 38 מיליארד דולר לעשור ומסתיים ב־2028. אובדן סיוע בהיקף דומה יחייב את ישראל להגדיל את מקורות המימון העצמאיים שלה, לצמצם הוצאות אחרות או לשנות את היקף הרכש הביטחוני. הדברים מקבלים משנה חשיבות לנוכח הדרישות להגדלה ניכרת של תקציב הביטחון בשנים הקרובות.
נתניהו גם חלק בריאיון על אזהרות נגיד בנק ישראל בנוגע להתרחבות ההוצאה הביטחונית, והגן על הצורך בתוספת של מאות מיליארדי שקלים לתקציב הביטחון.
השאלה המרכזית היא אפוא לא אם ישראל יכולה לפתוח ארנק קריפטו ממשלתי, אלא אם תוכל לשמור על קשרי מסחר, אשראי והשקעות עם העולם במקרה של הסלמה מדינית וכלכלית. טכנולוגיה פיננסית יכולה לספק ערוצי תשלום נוספים, אך אינה יכולה לכפות על בנק זר להעמיד אשראי, על חברה בינלאומית לספק סחורה או על ממשלה זרה להסיר סנקציות.
הצהרת נתניהו חושפת מציאות אסטרטגית חדשה: ממשלת ישראל כבר בוחנת כיצד תוכל הכלכלה לפעול אם יוטלו עליה מגבלות פיננסיות משמעותיות. עצם ההיערכות אינה מעידה שסנקציות בנקאיות גורפות עומדות להיות מוטלות, אך היא מלמדת שהאפשרות נלקחת בחשבון בדרג המדיני הבכיר ביותר.
האתגר הגדול אינו למצוא דרך טכנולוגית לעקוף את המערכת הפיננסית העולמית, אלא למנוע מצב שבו ישראל תזדקק לכך מלכתחילה.
״עניין מרכזי״ – חדשות וסקופים מאז 1999
