נפתח בבית משפט באיסטנבול משפטם של ראש הממשלה נתניהו , שר הביטחון כץ, הרמטכ״ל זמיר ובכירים ישראלים נוספים בהם בן גביר בעקבות ההשתלטות על משט המחאה האחרון לעזה.
בית המשפט הורה לבדוק אם לנאשמים רכוש בטורקיה או בכל מקום אחר הקשור לטורקיה. צווי המעצר שהוצאו נגד הנאשמים נותרו על כנם ועתה נבדקת הרחבת ההליכים.
המשפט מתנהל בהיעדר הנאשמים, אך השלכותיו המדיניות והמשפטיות עשויות לחרוג מגבולות טורקיה.
ההחלטה לבחון את רכושם של הנאשמים מעניקה לפרשה ממד כלכלי נוסף. עם זאת, בשלב זה לא דווח על עיקול נכסים או על צו לתפיסת רכוש.
ההליך נפתח בעקבות השתלטות חיל הים הישראלי באוקטובר 2025 על ספינות משט סומוד, שניסו להגיע לרצועת עזה ולפרוץ את המצור הימי. מאות פעילים ממדינות שונות נעצרו והועברו לישראל, ובהמשך גורשו ממנה.
בכתב האישום הטורקי מיוחסות לנאשמים עבירות חמורות, ובהן פשעים נגד האנושות, רצח עם, שלילת חירות, התעללות, פגיעה ברכוש ושוד בנסיבות מחמירות. התביעה דורשת עונשי מאסר עולם מחמירים ועונשי מאסר מצטברים המגיעים, בחלק מהמקרים, לאלפי שנים.
בדיון הראשון נשמעו עדויות של משתתפים במשט. המתלוננים טענו כי במהלך ההשתלטות על הספינות ולאחר העברתם לישראל הופעלה נגדם אלימות, נלקח רכושם והם הוחזקו בתנאים משפילים.
ישראל טוענת כי המצור הימי על עזה חוקי וכי השתלטות חיל הים נועדה לאכוף אותו. בכירים ישראלים דחו בעבר את ההליכים הטורקיים והאשימו את ממשלת הנשיא רג׳פ טאיפ ארדואן בשימוש פוליטי במערכת המשפט. ההתפתחות המשמעותית ביותר בדיון אינה עצם פתיחת המשפט, אלא האפשרות להרחבתו.
בנוסף הוחלט לבדוק את זהותם של אנשים נוספים שהוזכרו בעדויות המתלוננים, ולבחון אם יש מקום לפתוח נגדם בהליכים פליליים. בית המשפט ביקש גם לקבל מידע מבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, באמצעות משרד המשפטים הטורקי, וכן מסמכים הנוגעים לטענות בדבר פשעים שבוצעו ברצועת עזה.
ברשימת הנאשמים מופיעים, לצד נתניהו וראשי מערכת הביטחון, גם שר הביטחון לשעבר יואב גלנט, מפקד חיל הים דוד סער סלמה, ראש המוסד לשעבר יוסי כהן, דובר צה״ל לשעבר דניאל הגרי וחברת הכנסת טלי גוטליב. הרשימה כוללת גם אזרחים ישראלים שתפקידם או הקשר שלהם לאירועים אינם ברורים מן הפרסומים.
צווי המעצר הטורקיים תקפים בתחומי סמכותה של טורקיה. אנקרה פעלה גם לקידום הודעות אדומות באמצעות אינטרפול.
ההליכים עלולים לסבך לנאשמים נסיעות לחו״ל, להגביר את החשיפה המשפטית וליצור מחלוקות דיפלומטיות נוספות.
המשפט הטורקי מתנהל בנפרד מההליכים בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. מדובר בערכאות שונות, בעלות סמכויות שונות, ואין לראות בהחלטה של בית משפט טורקי משום הכרעה של בית הדין הבינלאומי.
מבחינת ישראל, המשמעות הרחבה היא התרחבות הזירה המשפטית שבה נבחנות פעולותיה הצבאיות והמדיניות. לצד המחלוקות בין ממשלות, ההליכים מכוונים כעת גם לאחריותם האישית של נבחרי ציבור, מפקדים ובעלי תפקידים.
הדיון הבא נקבע ל־30 במרץ 2027. השאלה שנותרה פתוחה היא אם ומתי יהיו לכך השלכות מעשיות מעבר לגבולות טורקיה.
״עניין מרכזי״ – חדשות וסקופים מאז 1999
