תמו הבחירות. נתניהו אמנם בראש המפלגה הגדולה אבל לאיזנקוט הגוש הגדול, והוא יקבל ראשון את תפקיד הניסיון להקים ממשלה.
המספר שמרחף מעל המערכת הפוליטית הישראלית הוא 50. על פי תמונת הסקרים האחרונים, גוש בנימין נתניהו נותר עם 50 מנדטים בלבד, בעוד 70 המנדטים האחרים אינם חלק מגוש התומכים בו. אם תמונה זו תתאשר בתוצאות הבחירות, נתניהו יעמוד בפני מציאות פרלמנטרית חדשה: לא רק היעדר רוב להקמת ממשלה, אלא גם קושי להעביר חקיקה, לאשר תקציב ולממש מהלכים פוליטיים ללא הסכמות עם סיעות שמחוץ לגוש שלו.
חשוב להדגיש: בעת כתיבת הדברים טרם אומתו נתוני מדגמי היציאה שפורסמו הערב. חלוקת 50 מול 70 נתמכת בסקרים האחרונים שקדמו לבחירות, אך עדיין אינה תוצאת אמת.
המשמעות הפוליטית של חלוקה כזאת חורגת בהרבה מהשאלה מי יקבל ראשון את המנדט להרכבת הממשלה. בכנסת שבה 70 חברים אינם משתייכים לגוש נתניהו, ראש הממשלה אינו יכול להסתמך על משמעת קואליציונית שתבטיח לו רוב אוטומטי. כל הצעת חוק משמעותית עלולה להפוך למבחן כוח, וכל יוזמה שנויה במחלוקת עשויה להיתקל בהתנגדות שתספיק לבלימתה.
אולם יש הבדל מכריע בין 70 מנדטים שאינם תומכים בנתניהו לבין 70 מנדטים שמסוגלים לפעול יחד. המחנה שמחוץ לגוש נתניהו מורכב ממפלגות בעלות תפיסות מדיניות, ביטחוניות, כלכליות וחברתיות שונות ולעיתים מנוגדות. חלקן אינן מוכנות לשבת עם אחרות באותה ממשלה. לפיכך, רוב פרלמנטרי אפשרי נגד מהלך מסוים אינו בהכרח רוב המסוגל להקים ממשלה חלופית.
המספרים שמסבירים את עומק המשבר
בסקרים האחרונים שפורסמו בחדשות 11, 12 ו־13 לפני יום הבחירות, גוש נתניהו קיבל 50 מנדטים. גוש השינוי קיבל בין 52 ל־56 מנדטים, ואילו המפלגות הערביות קיבלו את יתרת המושבים. כלומר, אף אחד משני המחנות המרכזיים לא הגיע לבדו לרוב הדרוש של 61 חברי כנסת.
במרכז המפה הפוליטית החדשה ניצבת מפלגת ישר בראשות גדי איזנקוט, שהתבססה בסקרים כאחת המפלגות הגדולות בישראל, ובכמה מהם אף הקדימה את הליכוד. לצדה ניצבת מפלגת ביחד של נפתלי בנט, בעוד ישראל ביתנו של אביגדור ליברמן והדמוקרטים בראשות יאיר גולן מחזיקים אף הם בכוח פרלמנטרי שעשוי להיות משמעותי במשא ומתן הקואליציוני.
האתגר העיקרי של המחנה הזה יהיה לתרגם את חלוקת המנדטים להסכמות מעשיות. התנגדות משותפת לנתניהו אינה מספיקה כשלעצמה כדי להקים ממשלה, ובוודאי אינה מבטיחה הסכמה בנושאים כמו חוק הגיוס, מערכת המשפט, היחסים עם הפלסטינים, תקציב הביטחון והמדיניות הכלכלית.
נתניהו עלול לגלות שהכוח האמיתי עבר לכנסת
אחד ההיבטים החשובים ביותר של תוצאה כזאת הוא שינוי יחסי הכוחות בין הממשלה לכנסת.
בשנים שבהן נהנתה הממשלה מרוב קואליציוני יציב, הצליחה הנהגת הקואליציה לקדם חקיקה באמצעות משמעת סיעתית. בכנסת מפוצלת, ללא רוב קבוע, המציאות עשויה להשתנות מן היסוד.
חוקים הנוגעים למערכת המשפט, למינויים בכירים, לסמכויות הממשלה, להסדרי הגיוס ולחלוקת תקציבים יידרשו להסכמות רחבות יותר. הממשלה לא תוכל להניח מראש שהכנסת תאשר כל יוזמה שתונח על שולחנה.
מנגד, גם המחנה המתנגד לנתניהו לא יוכל בהכרח לכפות כל החלטה שירצה. ההבדלים בין המפלגות עשויים לאפשר לנתניהו לגייס רוב נקודתי להצעות מסוימות, אפילו אם אין בידיו רוב קואליציוני קבוע.
הנשיא, ההמלצות והקרב על 61
לאחר פרסום התוצאות הרשמיות יחל השלב החוקתי של ההתייעצויות בבית הנשיא. נשיא המדינה יבחן את המלצות הסיעות ואת האפשרות המעשית של המועמדים השונים להרכיב ממשלה.
אין חובה להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על ראש המפלגה הגדולה ביותר. השאלה המרכזית היא מי מסוגל להשיג את אמון הכנסת ולהעמיד ממשלה מתפקדת.
במצב של 50 מול 70, שאלת המפתח תהיה אם הסיעות שמחוץ לגוש נתניהו מסוגלות להגיע להסכמה על מועמד, על קווי יסוד ועל הרכב ממשלה. אם לא יצליחו, ישראל עלולה להיקלע למשא ומתן ממושך, לממשלת מעבר ולמשבר פוליטי נוסף.
ומה יקרה בבוקר שאחרי?
מעבר לחישובים הקואליציוניים, תוצאות הבחירות ישפיעו על שורה של החלטות לאומיות: תקציב המדינה, ניהול מערכת הביטחון, יחסי ישראל עם ארצות הברית, מעמדה הבינלאומי של ישראל, יוקר המחיה והיחסים בין מוסדות השלטון.
לכן אין מדובר רק בשאלה אם נתניהו יישאר בתפקידו. מדובר גם בשאלה כיצד תתנהל המדינה כאשר אין מחנה אחד המחזיק לבדו ברוב פרלמנטרי ברור.
ההכרעה האמיתית תגיע עם ספירת הקולות, ובמיוחד לאחר שיתברר אילו מפלגות עברו את אחוז החסימה וכיצד יחולקו המנדטים הסופיים.
השורה התחתונה: אם גוש נתניהו אכן יישאר עם 50 מנדטים, מדובר במכשול משמעותי בפני המשך שלטונו במתכונת הקואליציונית המוכרת. אבל 70 המנדטים האחרים אינם ממשלה חלופית מוכנה מראש. השאלה שתכריע את המערכה הבאה תהיה מי יצליח להפוך את המספרים בכנסת לכוח שלטוני ממשי.
״עניין מרכזי״
״עניין מרכזי״ – חדשות וסקופים מאז 1999.
