מבזקים
יום רביעי, 18 בנובמבר 2026

8% צמיחה בישראל — אבל מחצית מהקפיצה נרשמה מעבר לים

Screenshot
Screenshot

המשק הישראלי צמח ברבעון השלישי בקצב שנתי של 8% — נתון שנשמע כמו זינוק כלכלי מרשים. אלא שמאחורי הכותרת מסתתר פער גדול: בלי הפעילות שמיוחסת לחברות ישראליות המייצרות בחו״ל, ובהן פעילות בולטת של אנבידיה, קצב הצמיחה יורד ל־4%. הכלכלה מתרחבת, אבל לא בקצב שהמספר הראשי לבדו מציג.

לפי האומדן הראשון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, התוצר גדל ב־1.9% לעומת הרבעון השני. הנתון השנתי — 8% — הוא חישוב שמנרמל את השינוי הרבעוני ומציג כאילו קצב כזה יימשך שנה שלמה; הוא אינו אומר שהמשק צמח ב־8% בתוך שלושה חודשים. בניכוי התאמות לייצור בחו״ל, התוצר עלה ב־1% ברבעון, שהם 4% בקצב שנתי. כלומר, גם ללא הרכיב הזה המשק צמח, אך בקצב מתון בהרבה.

ההבחנה חשובה במיוחד משום שחלק מהפעילות הנרשמת בתוצר הישראלי קשורה למוצרים שמיוצרים בחו״ל. במקרה של אנבידיה, למשל, חלק מהקניין הרוחני וההכנסות מיוחסים לישראל, אף שהשבבים עצמם אינם מיוצרים כאן. הפעילות הזאת תורמת לחשבונות הלאומיים ולהכנסות המדינה, אך אינה מעידה באותה מידה על ייצור, תעסוקה והשקעה בתוך גבולות ישראל. לפי נתוני הלמ״ס, התוצר העסקי צמח ב־11.5% בקצב שנתי, אך בניכוי ההתאמות לייצור בחו״ל הצמיחה בו הייתה 5.3%.

הצרכנים חזרו להוציא, היצוא זינק

הנתונים מצביעים גם על פעילות מקומית ממשית. הצריכה הפרטית עלתה ב־6.4% בקצב שנתי לעומת הרבעון הקודם, וההשקעה בנכסים קבועים גדלה ב־11.3%. היצוא של סחורות ושירותים, למעט חברות הזנק ויהלומים, זינק ב־51.5% בקצב שנתי — נתון חזק במיוחד. מנגד, הצריכה הציבורית ירדה ב־1.9%. אלה נתונים רבעוניים תנודתיים, אבל יחד הם מציירים משק שבו הצרכנים והיצוא דוחפים קדימה, בעוד התרומה החריגה של פעילות מעבר לים מנפחת את נתון הצמיחה הכולל.

בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, התוצר הכולל עלה ב־6.7%, אך התוצר בניכוי ההתאמות לייצור בחו״ל גדל ב־2.8%. גם כאן הפער ממחיש מדוע המספר הגדול של 8% אינו מספיק כדי להבין מה קורה בחיי העסקים ובמשקי הבית בישראל.

האינפלציה יורדת — המחירים לא חזרו לאחור

במקביל לצמיחה, האינפלציה השנתית ירדה באוקטובר ל־1.1%, לאחר שמדד המחירים לצרכן ירד ב־0.1% לעומת ספטמבר. זו הרמה הנמוכה ביותר זה כחמש שנים וחצי, והנתון היה נמוך מהתחזיות. מחירי הפירות הטריים ירדו ב־2.8%, סעיף התחבורה ירד ב־1.4% ושירותי הדיור ירדו ב־0.5%. באותה נשימה, מחירי הביגוד וההנעלה עלו ב־4.1% והירקות הטריים התייקרו ב־3.5%.

למשקי הבית, המספר אינו אומר שהסופר, החשמל או שכר הדירה חזרו למחירים של פעם. ירידה חודשית במדד פירושה שהמחירים בממוצע ירדו מעט באותו חודש; לאורך השנה הם עדיין גבוהים ב־1.1%. זו הקלה בקצב ההתייקרות, לא ביטול ההתייקרויות שכבר הצטברו.

גם שוק הדיור ממשיך להיחלש: מדד מחירי הדירות ירד זה החודש השני ברציפות, ובאוגוסט–ספטמבר היה נמוך ב־0.2% לעומת החודשיים שקדמו להם. מחירי הדירות החדשות ירדו בתקופה זו ב־0.7%, ובחישוב שנתי מחירי הדירות ירדו ב־1.5%. הירידה עשויה להקל על רוכשים, אך היא עדיין אינה הופכת דירה בישראל לזולה; היא בעיקר מצביעה על שוק שבו מוכרים וקונים מתמקחים יותר.

הריבית הבאה תעמוד במבחן הנתונים

בנק ישראל הותיר באוקטובר את הריבית על 3.25%, וההחלטה הבאה צפויה ב־23 בנובמבר. האינפלציה הנמוכה נותנת לבנק המרכזי מרחב לשקול הפחתת ריבית, שעשויה להקל על לווים ועל עסקים. אך מול זה עומדים נתוני צמיחה חזקים, תנודתיות בשער השקל ואי־ודאות ביטחונית ותקציבית. לכן נתון האינפלציה לבדו אינו מבטיח שהריבית תרד.

המסר הכלכלי של הרבעון אינו ״ישראל בצמיחה של 8%״ וגם לא ״המשק מדשדש״. יש כאן צמיחה אמיתית בצריכה, בהשקעות וביצוא — לצד רכיב חשבונאי גדול שמגיע מפעילות מעבר לים. עבור הציבור, המבחן יהיה אם הצמיחה מתורגמת לשכר, לתעסוקה, למחירים נוחים יותר ולריבית נמוכה. עד אז, המספר הגדול הוא כותרת מסקרנת; הנתון שמספר יותר על הכלכלה המקומית הוא 4%.

״עניין מרכזי״ — חדשות וסקופים מאז 1999. מומלץ!

שתפו את המאמר

תמונה של דוד עשת
דוד עשת

הורידו עכשיו את האפליקציה שלנו בחינם!

ותהנו ממגוון תכנים בזמן אמת לנייד שלכם