מבזקים
יום שישי, 20 בנובמבר 2026

דאגה בישראל: בית הדין הבינלאומי הרשיע מדינה ברצח עם

Screenshot
Screenshot

התפתחות משפטית בינלאומית בעלת השלכות מרחיקות לכת על ישראל: לראשונה בתולדות בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג נקבע כי מדינה אחראית לביצוע רצח עם. ההכרעה ההיסטורית מתקבלת בשעה שישראל מתמודדת עם תביעה בגין רצח עם ברצועת עזה, עם צווי מעצר בינלאומיים נגד בכירים ישראלים ועם האפשרות להרחבת ההליכים המשפטיים נגד מקבלי החלטות ומפקדים בצה”ל.

בית הדין קבע אמש, ברוב של תשעה שופטים מול שישה, כי מיאנמר ביצעה רצח עם בבני המיעוט המוסלמי הרוהינגיה. חשיבותה העצומה של ההכרעה מבחינת ישראל נובעת בעיקר מהאופן שבו בחנו השופטים את מכלול הפעולות הצבאיות, את התבטאויותיהם של בעלי תפקידים, את הפגיעה באוכלוסייה האזרחית ואת התנהלות רשויות המדינה.

לפי סוכנות הידיעות רויטרס, לפסק הדין צפויות להיות השלכות משמעותיות על הליכים משפטיים נוספים המתנהלים בהאג, ובראשם התביעה שהגישה דרום אפריקה נגד ישראל.

גם התבטאויות של שרים ופוליטיקאים עלולות לסבך את ישראל

ההיבט המשפטי המטריד במיוחד מבחינת ישראל הוא קביעת בית הדין שלפיה קיומה של מטרה צבאית אינו שולל בהכרח את האפשרות שבמקביל התקיימה כוונה להשמיד אוכלוסייה מוגנת, כולה או חלקה.

בניתוח שפורסם באתר המשפטי האמריקני Just Security הסביר הפרופסור למשפטים עדיל אחמד חאק כי השופטים בחנו את מכלול הראיות כדי לקבוע אם הפעולות הצבאיות ניתנות להסבר סביר אחר מלבד כוונה להשמיד חלק מקבוצת האוכלוסייה.

מכאן החשיבות המיוחדת שמקבלות התבטאויות קיצוניות של שרים, חברי כנסת ואישי ציבור ישראלים במהלך המלחמה, לצד ההחלטות הנוגעות להכנסת מזון, אספקת מים, פינוי אוכלוסייה והרס תשתיות אזרחיות.

בית הדין הדגיש גם את חובתה של מדינה למנוע רצח עם, לחקור את המעשים ולהעניש את האחראים.

ישראל מתמודדת בשתי חזיתות משפטיות בינלאומיות

בבית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) מתנהל ההליך נגד מדינת ישראל, ואילו בבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) מתנהלים הליכים הנוגעים לאחריותם האישית של חשודים בביצוע פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות.

בנובמבר 2024 הוציא בית הדין הפלילי הבינלאומי צווי מעצר נגד בנימין נתניהו ויואב גלנט.

הקביעות העובדתיות והמשפטיות בהליך נגד מדינה עשויות להיות רלוונטיות גם להליכים הנוגעים לאחריות אישית. מדובר בשני מוסדות משפטיים נפרדים, אך להתנהלות הישראלית עשויות להיות השלכות בשניהם.

מבחינת ישראל, הסכנה היא התרחבות הדרגתית של מעגל החשופים להליכים משפטיים בינלאומיים, לרבות בעלי תפקידים בדרג המדיני והצבאי, והגבלת אפשרותם לנוע בחופשיות בעולם במקרה שיוצאו נגדם צווי מעצר.

פסק הדין ההיסטורי נגד מיאנמר

בית הדין קבע כי במהלך המבצע הצבאי ב־2017 ביצעו כוחות הביטחון של מיאנמר מעשי הרג המוניים, אלימות מינית נרחבת, פגיעות קשות בילדים והרס של מאות כפרים.

לפי רויטרס, הראיות שהוצגו בפני השופטים הצביעו על מותם של כעשרת אלפים בני אדם. יותר מ־700 אלף מבני המיעוט המוסלמי נמלטו לבנגלדש השכנה. כיום חיים בבנגלדש כ־1.2 מיליון פליטים מבני הרוהינגיה.

מיאנמר טענה כי הפעילות הצבאית נועדה להתמודד עם ארגונים חמושים ומורדים. רוב השופטים הגיעו למסקנה כי היקף המעשים, אופיים והשיטתיות שבה בוצעו מוכיחים כוונה להשמיד חלק משמעותי מבני המיעוט.

התביעה הוגשה ב־2019 בידי גמביה, מדינה אפריקנית קטנה, בתמיכת הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי. ההליך המשפטי נמשך שבע שנים, ובמהלכו הצטרפו 11 מדינות להליך כצדדים מתערבים בסוגיית פרשנות האמנה למניעת רצח עם.

פסק הדין סופי, מחייב ואינו ניתן לערעור.

מחלוקת עמוקה בין השופטים

פרופסור מרקו מילנוביץ’, מומחה למשפט בינלאומי, ציין בניתוח שפורסם בכתב העת של האגודה האירופית למשפט בינלאומי כי אחד ההיבטים הבולטים בהכרעה הוא הגישה הגמישה יותר שאימץ רוב השופטים בבחינת הראיות הנסיבתיות.

ששת שופטי המיעוט סברו כי גישה זו עלולה לטשטש את ההבחנה המשפטית בין רצח עם לבין פשעים חמורים אחרים, ובהם טיהור אתני, גירוש ורדיפת אוכלוסייה.

המחלוקת הזאת צפויה לקבל ביטוי משמעותי גם בהליך המתנהל נגד ישראל, בעיקר בכל הנוגע להוכחת הכוונה המיוחדת הנדרשת לקביעה כי בוצע רצח עם.

לא רק הכרעה משפטית – גם פיצויים לקורבנות

בית הדין הורה למיאנמר לפעול להענשת האחראים, למנוע את הישנות המעשים, לפצות את הקורבנות ולאפשר את שובם הבטוח והמכובד של הפליטים.

מיאנמר נדרשה להציג לבית הדין בתוך שנתיים דיווח על הצעדים שנקטה ליישום ההכרעה. סכום הפיצויים ייקבע בהמשך.

מבחינת ישראל, משמעות הדבר היא שהחשיפה המשפטית האפשרית אינה מסתכמת בפגיעה במעמדה הבינלאומי. הכרעה נגדה עלולה לגרור גם דרישות לפיצויים בהיקפים עצומים, להגביר את הלחץ להטלת סנקציות כלכליות ולהגבלת אספקת נשק ולהקשות על פעילותה המדינית והמסחרית בעולם.

לבית הדין עצמו אין מנגנון אכיפה עצמאי, אך פסיקותיו עשויות לשמש בסיס להחלטות של ממשלות, פרלמנטים, מוסדות בינלאומיים ובתי משפט במדינות שונות.

תגובות בעולם

מזכ”ל האו”ם אנטוניו גוטרש בירך על ההכרעה והגדיר אותה הכרה רבת עוצמה בסבלם של קורבנות רצח העם בבני הרוהינגיה. לדבריו, מדובר בהמחשה של חשיבות המשפט הבינלאומי והמאבק בחסינותם של האחראים למעשים כאלה.

ממשלת גמביה הגדירה את ההכרעה יום היסטורי למשפט הבינלאומי וקראה למיאנמר ליישם את פסק הדין ללא דיחוי.

בנגלדש בירכה אף היא על ההחלטה והביעה תקווה כי תסלול את הדרך לשובם של הפליטים לבתיהם.

הממשל האמריקני הגיב בזהירות והודיע כי הוא בוחן את השלכות ההכרעה, תוך הדגשת החשיבות של מניעת פוליטיזציה של בית הדין.

האתגר העצום של ההנהגה הישראלית

ישראל דוחה את ההאשמות ברצח עם וטוענת כי המלחמה בעזה נועדה להשמיד את כוחו הצבאי והשלטוני של חמאס בעקבות הטבח ב־7 באוקטובר 2023.

ואולם, פסק הדין שניתן אמש מחדד את הצורך הישראלי בביצוע חקירות עצמאיות, מקיפות ואמינות, בבחינת התנהלות הדרג המדיני והצבאי ובהתמודדות משפטית עם התבטאויות קיצוניות של נבחרי ציבור במהלך המלחמה.

קיומה של מערכת משפט עצמאית, הוכחת יכולתה לחקור חשדות נגד בכירים והנכונות להעמיד לדין את מי שיימצאו אחראים לעבירות אינם עוד עניין ישראלי פנימי בלבד. מדובר בנכס אסטרטגי חיוני במאבק המשפטי והמדיני של ישראל בעולם, במיוחד בכל הנוגע לעקרון המשלימות שעל פיו פועל בית הדין הפלילי הבינלאומי.

מכאן גם המשמעות הבינלאומית של הקמת ועדת חקירה ממלכתית עצמאית, של בירור מקיף של תהליכי קבלת ההחלטות ושל שמירה על עצמאותה של מערכת המשפט הישראלית.

עד אתמול לא היה בנמצא פסק דין של בית הדין הבינלאומי לצדק המטיל על מדינה אחריות ישירה לביצוע רצח עם. מעתה יש תקדים כזה.

מבחינת ישראל, המערכה המשפטית בהאג אינה עוד חזית דיפלומטית משנית. מדובר באחד האתגרים האסטרטגיים המשמעותיים ביותר הניצבים בפני ההנהגה הישראלית בשנים הקרובות.

״עניין מרכזי״ — חדשות וסקופים מאז 1999. לחיצה על לייק תביא אותך לידיעה הבאה, שכנראה לא תמצא במקום אחר. מומלץ!

שתפו את המאמר

תמונה של רמי יצהר
רמי יצהר

עיתונאי, שדרן, עורך ויזם תקשורת. חבר נשיאות מועצת העיתונות והתקשורת בישראל. מנחה NLP מאסטר וטריינר בהכשרה ישראלית ובינלאומית. עבד כשדרן, עורך ומגיש ב״קול ישראל״ ומשדר בגלצ. קצין בכיר בצה״ל, שירת כקצין חקירות בכיר במצ״ח. ערך את בטאון חיל הים ״בין גלים״ ואת בטאון המשטרה הצבאית ״הד חמ״צ״. ערך את בטאון הסטודנטים ״יתוש״ של אוניברסיטת תל אביב. בהשכלתו בעל תואר שני בתקשורת, יועץ ארגוני ומגשר. עורך ״עניין מרכזי״ מאז שנת 1999. העיתון מפרסם חדשות וסקופים ללא תלות בשום גורם פוליטי או עיסקי. עצמאי, בלתי תלוי ואינו מהסס לומר את האמת גם בתנאים מסובכים.

הורידו עכשיו את האפליקציה שלנו בחינם!

ותהנו ממגוון תכנים בזמן אמת לנייד שלכם