מבזקים

צריכת החדשות פופולרית מתמיד מתוחכמת ומנוצלת בידי אינטרסנטים להחדיר כך פחדים, חששות, טינה והתמכרות

Screenshot
Screenshot

הצעירים לא ויתרו על חדשות. הם פשוט הפסיקו לחכות להן בשעה קבועה, בערוץ קבוע ובפורמט שאחרים בחרו עבורם. הם פוגשים אותן בסרטון קצר באינסטגרם או בטיקטוק, בקטע מיוטיוב, בהודעה בקבוצה — ולעיתים גם בשיחה עם צ׳אטבוט. בני 45 ומעלה עדיין נוטים יותר לראות בטלוויזיה מקור חדשות מרכזי.

בדוח החדשות הדיגיטליות של מכון רויטרס באוקספורד לשנת 2026, שהתבסס על נתונים מ־48 שווקים, הרשתות החברתיות ופלטפורמות הווידאו עקפו לראשונה יחד את אתרי החדשות והאפליקציות כמסלול המרכזי לצריכת חדשות ברשת: 54% מהמשיבים השתמשו בהן בשבוע שקדם לסקר, לעומת 51% שנכנסו ישירות לאתרי חדשות או לאפליקציות שלהם. בקרב בני 18–24, יותר ממחצית — 52% — אמרו שרשתות חברתיות, וידאו וצ׳אטבוטים הם הדרך העיקרית שלהם לקבל חדשות. 

הצעירים גוללים; המבוגרים מדליקים טלוויזיה

הפער הבולט אינו רק בין מכשירים אלא בין הרגלים. בני דור ה־Z והצעירים שבני דור המילניום מעדיפים לגלות חדשות בתוך הפיד ובפורמט חזותי. אצל בני 45 ומעלה, הטלוויזיה נשארת מקור החדשות המרכזי. אתרי החדשות והאפליקציות עדיין מגיעים לקהל גדול, אבל בקרב בני 18–34 השימוש בהם כמקור עיקרי יורד במהירות, והם הולכים ונעשים זירה המזוהה יותר עם קהל מבוגר.

אינסטגרם הגיעה ב־2026 ל־42% מבני 18–24 כמקור חדשות, יותר מכל פלטפורמה חברתית אחרת בקבוצת הגיל הזאת. כמעט ארבעה מכל עשרה צעירים אמרו שהם צופים מדי שבוע בסרטוני חדשות בטיקטוק; 36% עושים זאת באינסטגרם. בקרב בני 55 ומעלה, הנתונים נמוכים בהרבה: 12% בטיקטוק ו־15% באינסטגרם. יוטיוב, לעומת זאת, חוצה דורות: בערך שליש בכל קבוצת גיל צופים בווידאו חדשותי מדי שבוע. 

אלא ש״צפייה בחדשות״ אינה בהכרח החלטה מודעת. רוב משתמשי החדשות בטיקטוק ובאינסטגרם אומרים שהחדשות מופיעות להם בזמן שהם שם למטרה אחרת — בידור, קשרים חברתיים או גלילה חסרת יעד מוגדר. ביוטיוב התמונה שונה: רוב הצופים בחדשות אומרים שהם נכנסים אליו בכוונה כדי לקבל אותן. כך עשוי צעיר להיחשף לעדכון ביטחוני בין סרטון של יוצר תוכן למתכון, בלי שפתח מהדורה או אפילו חיפש את האירוע. 

בישראל: גיל 30–39 בולט ברשתות, המבוגרים בטלוויזיה

בסקר ישראלי שנערך בקרב 1,005 משתמשי אינטרנט בוגרים בעברית, 61% אמרו שהם צורכים חדשות לעיתים קרובות באתרי חדשות ובאפליקציות של כלי תקשורת, ו־58% עושים זאת ברשתות החברתיות — גם דרך ערוצים שאינם בהכרח שייכים לכלי תקשורת. 48% דיווחו על צריכת חדשות תכופה בטלוויזיה, 31% ברדיו ו־14% בעיתונות המודפסת.

החלוקה לפי גיל מגלה תמונה מורכבת יותר מהניגוד הפשוט בין ״צעירים ברשת״ ל״מבוגרים בטלוויזיה״. בני 31–39 היו הקבוצה שדיווחה בתדירות הגבוהה ביותר על צריכת חדשות ברשתות: 68%. בקרב בני 50 ומעלה, הטלוויזיה הייתה מקור בולט במיוחד — 71% דיווחו שהם מקבלים ממנה חדשות — אך גם אתרי החדשות והאפליקציות נשארו משמעותיים, עם 65%. יותר ממחציתם, 52%, צורכים חדשות בתדירות גבוהה ברשתות החברתיות.

גם הנתון על בני 18–24 בישראל מפתיע: 24% אמרו שהם צורכים חדשות בעיתונות מודפסת, שיעור גבוה יחסית. ההסבר נעוץ בחלקו בצעירים חרדים: 35% מהם דיווחו על קריאת עיתונים, והם משפיעים על הממוצע של קבוצת הגיל כולה. אלה נתונים מסקר של משתמשי אינטרנט בעברית, ולכן אינם מייצגים במלואם את כלל הציבור בישראל, ובפרט אינם כוללים תמונה מלאה של צריכת החדשות בחברה הערבית. 

החדשות עברו לפיד — והאמון נשאר מאחור

המעבר לפלטפורמות משנה גם את מי שמתווך לצופה את המציאות. בישראל, צעירים בני 18–24 דירגו חברים ובני משפחה כמקור החדשות האמין ביותר, לפני השידור הציבורי. בני 50 ומעלה העניקו את הציון הגבוה ביותר לשידור הציבורי. במקביל, המחקר הישראלי מצא שהרשתות החברתיות הן גם המקום שבו משתמשים נתקלים לעיתים קרובות במידע שגוי או מטעה.

בינה מלאכותית נכנסת אף היא למסלול: בעולם, 10% מהמשיבים השתמשו בצ׳אטבוטים לקבלת חדשות, עלייה מ־7% בשנה הקודמת. בקרב בני פחות מ־35 שיעור השימוש מגיע ל־16%. הצ׳אטבוט עדיין אינו מחליף את מהדורת החדשות עבור רוב הציבור, אבל הוא מוסיף שער חדש: במקום לחפש כתבה, משתמשים יכולים לבקש תקציר, הסבר או תשובה לשאלה נקודתית. 

המשמעות לכלי תקשורת ברורה: התוכן כבר לא מתחרה רק בעיתון, באתר אחר או במהדורה המקבילה. הוא מתחרה בכל מה שמופיע באותו מסך — סרטונים, חברים, משפיענים, המלצות אלגוריתמיות ותשובות של בינה מלאכותית. הצעירים צורכים חדשות, אבל לא תמיד מגיעים אליהן דרך המותג שהפיק אותן. האתגר הוא להגיע אליהם בפיד בלי לוותר על דיוק, הקשר ואחריות עיתונאית.

תגיות: צריכת חדשות, תקשורת, רשתות חברתיות, צעירים, טלוויזיה, אינסטגרם, טיקטוק, בינה מלאכותית, מחקר תקשורת

״עניין מרכזי״ — חדשות וסקופים מאז 1999. מומלץ!

שתפו את המאמר

תמונה של רמי יצהר
רמי יצהר

עיתונאי, שדרן, עורך ויזם תקשורת. חבר נשיאות מועצת העיתונות והתקשורת בישראל. מנחה NLP מאסטר וטריינר בהכשרה ישראלית ובינלאומית. עבד כשדרן, עורך ומגיש ב״קול ישראל״ ומשדר בגלצ. קצין בכיר בצה״ל, שירת כקצין חקירות בכיר במצ״ח. ערך את בטאון חיל הים ״בין גלים״ ואת בטאון המשטרה הצבאית ״הד חמ״צ״. ערך את בטאון הסטודנטים ״יתוש״ של אוניברסיטת תל אביב. בהשכלתו בעל תואר שני בתקשורת, יועץ ארגוני ומגשר. עורך ״עניין מרכזי״ מאז שנת 1999. העיתון מפרסם חדשות וסקופים ללא תלות בשום גורם פוליטי או עיסקי. עצמאי, בלתי תלוי ואינו מהסס לומר את האמת גם בתנאים מסובכים.

הורידו עכשיו את האפליקציה שלנו בחינם!

ותהנו ממגוון תכנים בזמן אמת לנייד שלכם