הפרסום הלילה בוול סטריט ג׳ורבל על החרם הסיני המערים קשיי ענק לתעשיית הנשק האמריקנית ושל בנות בריתה חושף פן נוסף של ההשלכות החמורות על כלכלת ישראל ותעשיותיה השונות בעקבות מלחמת ה-7 באוקטובר.
מדובר בחרם סיני מתגבר המכה ביצוא הישראלי ומהווה פגיעה כלכלית, גאו-פוליטית ותדמיתית קשה שישראל עלולה לסבול ממנה באופן מתמשך בוודאי כל עוד המלחמה המיותרת הזו בעזה נמשכת מטעמים פוליטיים אינטרסנטיים של נתניהו השואף לדיקטטוריזציה של ישראל.
המשבר מול סין מתהדק – ובפעם הראשונה מזה שני עשורים, החרם השקט הופך לגלוי, ממוסד ומכאיב. בעוד שבירושלים מנסים להמעיט בחשיבות ולהציג חזית עסקים כרגיל, בשטח המציאות ברורה וכואבת: בייג’ין סגרה דלתות, מקשה על ייבוא מישראל, מעלה מחסומי רגולציה ומעבירה מסר ברור – ישראל הפכה לבעיה בעיני הממשל הסיני.
🛑 “אין קונים, אין שוק, אין תשובות”
יצואנים ישראלים מתחום ההייטק, התעשייה הביטחונית, מדעי החיים, והחקלאות מדווחים על עצירה כמעט מוחלטת בהזמנות מצד גורמים סיניים. חברות שקיימו שיתופי פעולה הדוקים בעבר – מגלות היום דממה רועמת, ביטולי חוזים, והיעדר תגובות לפניות רשמיות. בקונסוליות ישראל בסין – משדרים מבוכה.
גורמים במינהל סחר חוץ מאשרים כי כבר במחצית הראשונה של 2025 נרשמה ירידה של כ-28% בייצוא הישראלי לסין – אך ככל הנראה הנתונים האמיתיים גרועים הרבה יותר. הייצוא בתחומי החקלאות החכמה והביו-רפואה כמעט התאפס, בשל “מנגנוני סינון ביורוקרטיים חדשים” שהציבה סין לכאורה על רקע “עדכון סטנדרטים”.
💣 החרם – חלק ממערכה גלובלית
זהו לא רק עניין כלכלי. מאז תחילת מלחמת עזה באוקטובר 2023, סין מגלה קו תקיף יותר ויותר כלפי ישראל. בהצבעות חוזרות באו”ם היא מגנה את פעילות צה”ל ומצביעה בעקביות לצד מדינות ערב. במקביל, התקשורת הממלכתית הסינית מציגה קו אנטי-ישראלי חריף הכולל לעיתים גם ביטויים אנטישמיים גלויים.
באתרים סיניים פופולריים פורסמו בשבועות האחרונים קריקטורות המציגות את ישראל כמחרחרת מלחמה וכסכנה לשלום העולמי. סרטונים בעלי תוכן פרו-חמאסי מופצים בידי גורמים סיניים ממוסדים ברשתות החברתיות.
🧨 אנטישמיות בסגנון סיני
לראשונה מופיעה בבירור אנטישמיות ממוסדת סינית בזירה הדיפלומטית – לא כאידיאולוגיה גזענית אלא כאינטרס גאו-פוליטי. כשסין מבקשת לבצר את מעמדה במזרח התיכון, היא בוחרת בצד הערבי-אסלאמי – גם במחיר ניתוק מהשותפה הישראלית שבעבר סיפקה לה גישה לטכנולוגיות מתקדמות.
📉 פגיעה חמורה ביצוא – ללא אלטרנטיבה מיידית
הפגיעה המשמעותית ביותר היא ביצוא בטכנולוגיות מתקדמות, ציוד רפואי, השקיה חכמה וביוטכנולוגיה – תחומים בהם ישראל הייתה מובילה עולמית. סין, שביקשה בעבר להעתיק מודלים של חדשנות ישראלית, כעת פונה להודו, דרום קוריאה ומדינות אירופה כתחליף.
בענף החקלאות, יצרני השקיה בטפטוף דיווחו כי עסקאות בהיקף של עשרות מיליוני דולרים בוטלו או הוקפאו “ללא סיבה ברורה”. גורמים בענף טוענים שמדובר ב”נזק מצטבר שמסכן קיום חברות קטנות ובינוניות”.
🌐 השוואה עולמית – החרם מתפשט
סין אינה לבד. גל אנטי-ישראלי סוחף את אירופה. רשת המרכולים הבריטית Co-op הודיעה לאחרונה על החרמת מוצרים מישראל באופן רשמי – כחלק ממדיניות של “אחריות אתית”. איגודים צרפתיים, אקדמיות בגרמניה וקרנות ציבוריות בנורווגיה מצטרפות לחרם כלכלי, אקדמי ואמנותי על מדינת ישראל.
הגל התודעתי הזה מתחיל לחלחל גם למדינות שאינן מזוהות עם עמדות פרו-פלסטיניות. גם במדינות כמו קנדה, יפן ואוסטרליה נרשמת רתיעה גוברת מהתקשרויות עם חברות ישראליות – בין השאר בשל לחץ צרכני, חרם אוניברסיטאי או תביעות משפטיות.
🔁 משבר תדמיתי – לא רק כלכלי
מעבר לכסף – הבעיה היא תדמיתית. ישראל, שפעלה במשך עשור כדי לבנות את עצמה כ”מעצמת חדשנות”, מוצאת את עצמה מוקעת בקמפיינים המונים שמציגים אותה ככובש מדכא וכאויב העולם המוסרי.
חברות בינלאומיות ישראליות נאלצות להשקיע משאבים אדירים בניסיון למנוע ביטול עסקאות, ולעיתים אף להסתיר את מוצאן הישראלי במסמכי התקשרות כדי לעמוד בתנאי מכרזים.
🧭 לאן ממשיכים מכאן?
מומחים לכלכלה בינלאומית ממליצים לישראל:
- לגוון את יעדי הייצוא – ולהתמקד בשווקים באפריקה, דרום אמריקה והודו.
- לחזק את הקשרים עם מדינות פרו-ישראליות מובהקות – במיוחד באירופה המזרחית, במפרץ הפרסי ובאסיה הפסיפית.
- להשקיע בשיקום תדמית – באמצעות קמפיינים דיפלומטיים, שיתופי פעולה הומניטריים, ודגש על חדשנות אזרחית ולא ביטחונית.
- להתמודד עם אנטישמיות בסין – דרך ערוצים רב-צדדיים, בשיתוף פעולה עם יהדות העולם וארגוני זכויות אדם.
✍️ סיכום
החרם הסיני הוא לא תקרית חולפת – אלא ביטוי לשבר עמוק ביחסים ולשינוי מגמה עולמי. ישראל ניצבת בפני אתגר כלכלי, תודעתי ודיפלומטי כבד. דווקא כעת נדרשת הנהגה מפוכחת – שתדע לנווט בין סערת החרמות לחיזוק מעמדה של ישראל בעולם המשתנה.
״עניין מרכזי״
