שירות הביון המרכזי של בריטניה, MI6, השיק פורטל מקוון בשם “Silent Courier” שממוקם בחלק החשוך של האינטרנט Web).
המטרה: לאפשר לאנשים מכל רחבי העולם שסוחבים ידע או מידע רגיש — על טרור, פעילות מדינות עוינות, חוסר יציבות בינלאומית — לקשר עם MI6 באופן אנונימי, או להציע את שירותיהם.
הפורטל ישויך למערכת מתקנת, מאובטחת; הציבור יתבקש להשתמש בכלים שמעלים את האנונימיות — לדוגמה דפדפן Tor, שימוש ב-VPN, מכשירים שאינם קשורים לזהות אמיתית.
ההשקה הרשמית: המנהל היוצא של MI6, סר ריצ’רד מור, צפוי לחשוף את היוזמה בנאום באיסטנבול.
נמסר כי הדרכה לשימוש בפורטל תופיע בערוץ היוטיוב המורשה של MI6.
ההקשר והחדשנות
- זו הפעם הראשונה ש־MI6 פונה ביוזמה שכזו באופן גלוי ומשתמשת ב־Dark Web ככלי לגיוס מודיעים מרחוק.
- מדובר בשינוי משמעותי בדפוסי הריגול המסורתיים, שבהם המפגשים בין סוכן לבין מודיע נעשו פעמים רבות פנים־אל־פנים, פנים בין סוכנים, תוך סיכון גבוה.
- השימוש בטכנולוגיות אינטרנטיות סמויות (Tor, VPN וכו’) הוא חלק ממגמת כללית שבה שירותי ביון ברחבי העולם מנסים לנצל את הכלים הדיגיטליים להגברת הסודות, כדי לשמור על מאפיינים של פרטיות, הגנה, ומניעת גילויים.
נקודות חשובות שיש לשים לב אליהן (אתגרים / סיכונים)
- אבטחה וחשיפת זהות
אף על פי שיש המלצות להשתמש ב־VPN, Tor ומכשירים לא קשורים לזהות אמיתית, תמיד קיים סיכון — במיוחד במדינות עם פיקוח אינטרנטי כבד, תפיסות נתונים, רשתות DPI (Deep Packet Inspection). מודיעים פוטנציאליים צריכים להיות מודעים לכך שחשיפה יכולה להוביל לתגובות ממשלתיות, מעצרים, צעדים משפטיים, או הרג במקרה קיצוני. - אמינות ומניפולציה
הפורטל עשוי להיות יעד לניסיונות הונאה, מידע שקרי שמוגש במטרה ליצור בלבול או סיכונים. MI6 יצטרך לוודא כי קיימים מנגנונים לאימות המידע שמופיע, הערכת הסיכון והאמינות של המקורות. - השלכה מדינית ובינלאומית
ייתכן שנקודות הממשל של מדינות מתנגדים יראו ביוזמה זו כהתערבות או ניסיון לגיוס מרגלים בתוך תחומן. זה עלול לעורר מתחים דיפלומטיים עם מדינות כמו רוסיה, סין, או מדינות אחרות ש־MI6 עשוי לנסות לפנות אליהן. - איומים נגד המשתמשים
מי שיפנה – גם באופן אנונימי – עשוי להיות בסיכון מנקודת מבט אישית או משפחתית. מדינות עוינות יכולות לעקוב אחרי כתובות IP, לזהות דפוסי שימוש, אפילו לפרוץ למכשירים אם לא מוגנים כראוי. - משפטיות ואתיקה
Raises שאלות של האם הפעילות חוקית בהתאם לחוקי מדינות שונות, וחופשת הדיבור או החיסיון עבור מודיעים. האם תהיה הגנה משפטית על מי שמציע מידע, במיוחד אם המידע נוגע לעבירות שבוצעו במדינות המקור? אלו סוגיות מורכבות.
השלכות אפשריות
יתרון מודיעיני: גישה מוגברת למידע על פעילות מדינית חשאית, טרור, אסטרטגיות אויב, פעילות סייבר וכו’. על ידי אספקת ערוץ מוגן ובלתי תלוי, MI6 עשויה לקבל מידע שלא היה מגיע אליהם בדרך מסורתית.
הרחבת הקהלים: מודיעים פוטנציאליים מרחבי העולם – גם במדינות עוינות, במקומות בהם הזמנה פומבית של MI6 הייתה מסוכנת – יוכלו לשקול לפנות. זה מאפשר גיוס “מלמטה” שלא דורש איש קשר פיזי או מסע רציני.
השפעה על שיטות ביון: אם היוזמה תשיג הצלחה, היא עשויה לשמש מודל שחיקוי לשירותי ביון אחרים, ולשנות את האופן שבו מדינות מנהלות גיוס מידע מודיעיני במאה ה־21.
תגובתיות והגנה נגד מתקפות סייבר: MI6 תצטרך להתגונן מפני התקפות סייבר, זיופים, דליפות מידע בתוך עצמה, מניפולציות מצד מדינות אויב וניסיונות לנצל את הפורטל לצרכים מזיקים.
שאלות שעדיין פתוחות
- כמה המשתמשים עתידים להשתמש בפורטל, ומה מידת האמון שיש במבנה שלו;
- כיצד MI6 תוודא שהמידע שמתקבל הוא אמין ולא מניפולציה או “דלף מידע” מטעם מדינות עוינות;
- מה יהיו ההשלכות המשפטיות עבור מודיעים במקומות בהם החוק הפלילי קפדני;
- האם תהיה שקיפות מסוימת לגבי האופן שבו מידע שנמסר מנוהל, מאוכסן ומעודכן;
- מי ייקח אחריות על בעיות ביטחון — אם תהיה דליפה, פריצה, זיהוי המשתמשים וכו’.
סיכום
המהלך של MI6 הוא ניסיון נועז לחבר בין עולם הריגול המסורתי והדיגיטלי — ניצול הפוטנציאל של האינטרנט הסמוי כדי לפתוח “דלת וירטואלית” לאנשים בעלי מידע רגיש שעד כה אולי לא היו יכולים או מבקשים לפנות באופן ישיר. מדובר בצעד משמעותי מבחינת אבטחה מודיעינית, טכנולוגיה ודיפלומטיה. עם זאת, ההצלחה וההשפעה תלויים במידת האמון שייבנה במערכת, האמצעים להגנה על המשתמשים והיכולות של MI6 לנהל את הסיכונים שכרוכים בגישה פתוחה יחסית כזו.
רמי יצהר Rami Yitzhar
״עניין מרכזי״
www.news-israel.net
