מאת רמי יצהר | עניין מרכזי — חדשות וסקופים מאז 1999
אירופה שוב מתעוררת לבוקר שבו האמון הציבורי מתרסק.
שתי פרשיות שחיתות ענק, שחלקן כבר מתברר כחמורות בהרבה מכפי שהוערך בתחילה, מציבות את האיחוד האירופי ואת הנהגת אוקראינה בעין הסערה.
מצד אחד — על פי מקורות מערביים, היקף הגניבה, ההונאה והזליגה הפיננסית באוקראינה בתקופת המלחמה מול רוסיה מגיע ל־מאות מיליוני יורו.
מצד שני — חקירה אירופית בעומק מוסדות האיחוד הובילה ל־מעצרי בכירים החשודים בקבלת שוחד, מכירת גישה פוליטית ועבירות שמנופינן יכולות לפרק ממשלות.
הצירוף בין שתי הפרשיות — אחת בחזית הלחימה ואחת בלב הבירוקרטיה האירופית — יוצר סערה חסרת תקדים. אירופה, המצויה ממילא בלחץ כלכלי, פוליטי וביטחוני, מוצאת עצמה מתמודדת עם משבר אמון חמור מתמיד.
פרשת אוקראינה: כסף הלך — הסיוע נשאר על הנייר
בעיצומה של המלחמה מול רוסיה, כשהמערב מזרים סכומי עתק לממשלת קייב ולמערכות האזרחיות, נחשף מחדל פיננסי שמתגלגל ככדור שלג.
לפי גורמים מודיעיניים מערביים שהעבירו מידע לתקשורת האירופית, חלק מהכספים שיועדו לציוד חיוני, אספקה הומניטרית ושיקום תשתיות — נעלם.
מה עלה מהבדיקות?
• חוזים מנופחים שסופקו לחברות־קש.
• מכרזים שהועברו לגורמים מקורבים למשטר.
• תשלום על “רכישות צבאיות” שמעולם לא הגיעו ליחידות הלוחמות בשטח.
• חשד למנגנוני תיווך שנוצרו רק כדי לגזור עמלות עתק על כל דולר–יורו שנכנס לקופה האוקראינית.
במערב מתקשים להודות בפה מלא, אך ברור:
העולם מימן את אוקראינה בלב פתוח — וחלק מהכסף התאייד בדרך.
בקרב כמה פרלמנטים באירופה כבר עלתה דרישה לבצע חקירה עצמאית, לא דרך קייב, כדי להבין לאן נעלמו הכספים ומה אחוז הכסף שסייע באמת למאמץ המלחמתי.
בבריסל: מעצרי בכירים מטלטלים את מוסדות האיחוד
כמו תסריט גרוע של פוליטיקה אירופית ישנה, פרשה חדשה של חשד לשוחד ולקשרים אסורים פיצצה את מוסדות האיחוד.
לפי הודעות רשמיות של גורמי האכיפה בבריסל — כמה בכירים, חלקם במשרות רגישות, נעצרו בחשד שקיבלו טובות הנאה מגורמים זרים כדי לקדם אינטרסים פוליטיים וכלכליים.
מה כוללת הפרשה?
• כספים שהועברו דרך חברות צל ומרכזי השפעה.
• חשד לקבלת מתנות יוקרה, מימון נסיעות, לובינג אסור ו”נגישות VIP” להחלטות פנימיות.
• טענות שלפיהן חלק מהעצורים פעלו להטיית הצבעות, סיכול יוזמות חקיקה ופתיחת דלתות לגורמים שאינם אמורים להיות מעורבים במנגנוני ההחלטה.
אירופה, שמתגאה ב”שלטון נקי”, מוצאת עצמה חשופה:
מה שקורה עכשיו מזכיר את פרשת “קטארגייט” רק בהיקף רחב יותר — ועשוי להתגלות כחמור פי כמה.
פרשנות “עניין מרכזי”: השחיתות היא לא הבעיה — אלא מה שהיא חושפת
השחיתות עצמה איננה חדשה.
אבל החיבור בין שתי הפרשיות — אוקראינה ובריסל — יוצר תמונת מחשבה מטרידה:
אירופה רופפת מבפנים ורועדת מבחוץ.
בעוד רוסיה מפעילה לחץ גובר, ובמקביל ארה״ב נכנסת לשנת בחירות, היבשת מגלה שהקרקע שעליה היא עומדת אינה יציבה:
• מוסדות האיחוד חוטפים מכה תדמיתית אדירה.
• הסיוע האדיר לאוקראינה מוטל בספק.
• הציבור האירופי שואל בקול: מי שומר על שומרי הסדר?
המשמעות העמוקה:
אירופה נמצאת באחד מרגעי החולשה הגדולים שלה מהמוניטין שמאז 1945 — והפעם לא בגלל טנקים ברוסיה אלא בגלל מעטפות, חוזים, וגופים מושחתים.
השלכות: מה עלול לקרות עכשיו?
1. גל חקירות פנימי באיחוד
הפרשה בבריסל תגרור פתיחת קופסאות ישנות.
בריסל תנסה להראות לכולם שהיא “נקייה” — אבל זה עלול לחשוף הרבה מעבר למה שמתוכנן.
2. הידוק פיקוח על כספי הסיוע לאוקראינה
ארה״ב, גרמניה והאיחוד ידרשו מעכשיו שקיפות מלאה.
בסיוע עתידי — כל אירו יעבור שלוש ועדות.
3. עלייה בכוחם של הימין האירופי והלאומנים
הם יטענו:
“לא מסייעים למדינה מושחתת. לא סומכים על פקידים מושחתים.”
והמסר הזה ייפול על אוזניים קשובות.
4. קיפאון בהחלטות האיחוד
בכירים רבים יפחדו לזוז.
כל פעולה תתויג כ”חשודה”.
השיתוק יעמיק.
סיכום: אירופה הסתכלה מזרחה — וגילתה שהאיום האמיתי מגיע מבפנים
הרוסים לוחצים מבחוץ, האוקראינים מתריעים, האמריקאים מתערבים —
אבל עכשיו מתברר שהמשבר האמיתי של אירופה לא נמצא בחזיתות קייב, אלא בחדרי הישיבות של בריסל ובמנהרות הכסף האפל.
זהו רגע שבו אירופה צריכה להחליט:
האם להמשיך להתנהל כגוש עייף ומסואב —
או לחתוך בבשר החי ולשקם את האמון מהר יותר משאפשר לדמיין.
השחיתות חצתה את הקווים — ועכשיו הגיע זמנה של האמת לעלות אל פני השטח.
״עניין מרכזי״
