מערכת הבחירות לכנסת כבר מתחממת, אך לצד הקרב הפוליטי מתנהל קרב נוסף – שקט יותר, אך בעל השלכות עמוקות בהרבה: הקרב על חופש העיתונות ועל יכולתה של התקשורת למלא את תפקידה ללא מורא וללא תלות.
לטענת גורמים רבים במערכת התקשורת ובקרב ארגוני חברה אזרחית, בשנים האחרונות הולך ומתגבר הלחץ המופעל על כלי תקשורת ועל עיתונאים. לדבריהם, מדובר בשילוב של מתקפות מילוליות, ניסיונות להחליש מוסדות תקשורת, חרמות, הדרה מאירועים, הפעלת לחץ כלכלי ולעיתים אף ניסיונות לערער את אמון הציבור במקצוע העיתונות עצמו. מנגד, הממשלה ותומכיה טוענים כי מדובר בביקורת לגיטימית על תקשורת הנתפסת בעיניהם כמוטה פוליטית.
כך או כך, אין מחלוקת שמערכת הבחירות הנוכחית מתקיימת באחת התקופות הרגישות והמקוטבות ביותר שידעה מדינת ישראל. דווקא במציאות כזו, שבה כל ידיעה, כל צילום וכל שידור הופכים מיד לנשק במאבק הציבורי, מתחדדת חשיבותם של כללי האתיקה המקצועית ושל עצמאות המערכת העיתונאית.
על רקע זה גיבשה מועצת העיתונות והתקשורת בישראל הצעה למדריך יישומי חדש, שנועד להסדיר את אופן עבודתם של עיתונאים וכלי תקשורת במהלך מערכת הבחירות. המדריך אינו בא להחליף את תקנון האתיקה של המועצה אלא להוסיף עליו, תוך מתן מענה למציאות החדשה שנוצרה בשטח.
בין היתר עוסק המסמך בהתנהלות מול פוליטיקאים, בשידורים חיים, במסיבות עיתונאים שאינן מאפשרות שאלות, בשימוש במקורות אנונימיים, בהגנה על עיתונאים מפני ניסיונות השפלה והדרה ובסולידריות מקצועית כאשר עיתונאי מותקף בשל עבודתו.
להלן נוסח ההצעה:
המדריך היישומי: עיתונאות בתקופת בחירות בישראל
יולי 2026
אושר על־ידי מליאת מועצת העיתונות והתקשורת בישראל
מדריך יישומי זה הוא תוספת והשלמה לתקנון האתיקה המקצועית של מועצת העיתונות והתקשורת בישראל. הוא מתמקד בעבודה העיתונאית בתקופת בחירות, המאופיינת ברגישות חברתית ופוליטית גבוהה.
לתקנון האתיקה המקצועית המלא של מועצת העיתונות והתקשורת בישראל:
https://presscouncil.co.il/takanon/
עקרונות וכללים
1. אתיקה עיתונאית
הקפידו על כללי האתיקה המקצועית כפי שגובשו ונוסחו בתקנון האתיקה המקצועית של מועצת העיתונות והתקשורת בישראל.
2. פעילות פוליטית
עיתונאים המבקשים לעבוד או להיות פעילים בשירות מפלגות, במישרין או בעקיפין, חייבים לקבל מראש את אישורה של ועדת התקנון והאתיקה של מועצת העיתונות והתקשורת, וכן לצאת לחופשה ללא תשלום ממקום עבודתם קודם למילוי התפקיד המבוקש.
3. שימוש בסמלים ובסימנים המזוהים עם מפלגות
עיתונאי לא יישא עליו, על רכבו או על הציוד המקצועי שלו סמלים, לרבות מדבקות, המזוהים עם מפלגה או עם גוף פוליטי כלשהו.
גם כלי רכב וציוד אחר המשמשים את אמצעי התקשורת לא יישאו סימנים כאלה.
4. שידורים חיים
שידורים חיים של נאומי פוליטיקאים ונושאי משרה יתקיימו רק לאחר שהפוליטיקאי או נושא המשרה פירט מראש את נושא נאומו, והעורך השתכנע שאין מדובר בתעמולת בחירות.
אם הפוליטיקאי או נושא המשרה לא עמד בדברו, ראוי להפסיק את השידור החי ולהסביר לצופים ולמאזינים את הסיבה לכך.
5. מסיבות עיתונאים
אין להשתתף באירועים שבהם לא ניתן להציג שאלות, ואין לכנות אירועים כאלה בשם “מסיבת עיתונאים”.
6. סולידריות עם עמיתים למקצוע
א. כאשר פוליטיקאי או נושא משרה מנצל מסיבת עיתונאים כדי לתקוף עיתונאי או מסרב להשיב על שאלה, ראוי שכל אחד מהעיתונאים הנוכחים יימנע מהצגת שאלות משלו וישוב ויציג את השאלה שהדובר נמנע מלהשיב עליה.
ב. בכל מקרה של פגיעה בעיתונאים ובאנשי תקשורת, לרבות כאלה שאינם אזרחי ישראל, מן הראוי להפגין סולידריות עמם ולסייע להם ככל האפשר.
7. הוצאת עיתונאים מקבוצות ווטסאפ
אם עיתונאי מוצא מקבוצת ווטסאפ המיועדת לעדכון עיתונאים על־ידי פוליטיקאי או נושא משרה, ראוי שכל העיתונאים השותפים לקבוצה יעזבו אותה וידווחו על כך לציבור.
8. הפסקת ראיון עם פוליטיקאי או נושא משרה
אם פוליטיקאי או נושא משרה מוזמנים לראיון באמצעי תקשורת כלשהו ומנצלים את הבמה והמיקרופון כדי להפיץ דברים שאינם אמת או להכפיש את אמצעי התקשורת, מומלץ להפסיק את הראיון ולהסביר זאת לציבור.
9. זכות התגובה אינה בלתי מוגבלת
כאשר פוליטיקאי או נושא משרה מנצל את זכות התגובה כדי לתקוף את העיתונאי או את כלי התקשורת במקום להגיב לגופו של עניין, אין חובה לשדר את התגובה.
10. מקורות אנונימיים
ככל האפשר, יש להימנע משימוש במונחים כגון “גורמים”, “בכירים”, “מקורבים” וכדומה.
כל מידע ראוי לייחס למקור מזוהה.
הערה: בכתיבת מדריך זה נסתייעה מועצת העיתונות, בין השאר, בעבודתה של ד”ר אילה פנייבסקי, “עיתונות תחת מתקפה: מדריך חירום לעיתונאיות ולעיתונאים” (2026).
המסמך עדיין מצוי בהליכי גיבוש ודיון, אולם עצם פרסומו מעיד על עומק החשש במערכת העיתונות מפני החרפת העימות בין השלטון לבין התקשורת בתקופת הבחירות. גם מי שחולק על חלק מהסעיפים, יתקשה להתעלם מן השאלה העקרונית שהם מעלים: האם עיתונות חופשית תוכל להמשיך לבצע את שליחותה גם כאשר היא נתונה ללחצים פוליטיים הולכים וגוברים.
בסופו של דבר, בחירות חופשיות אינן נמדדות רק במספר הקלפיות שנפתחות ביום ההצבעה, אלא גם באיכות המידע שמקבלים האזרחים במשך השבועות והחודשים שלפני כן. חברה דמוקרטית זקוקה לעיתונות ביקורתית, עצמאית ואמיצה – גם כשהיא מרגיזה את השלטון, וגם כשהיא מרגיזה את האופוזיציה. משום כך, הדיון במסמך הזה חורג בהרבה מהשאלה כיצד יסקרו העיתונאים את מערכת הבחירות הקרובה; הוא נוגע לאופייה של הדמוקרטיה הישראלית בשנים הבאות.
״עניין מרכזי״ – חדשות, פרשנות וסקופים מאז 1999.
