המאזן של בית״ר ירושלים, סגנית האלופה, עם המאמן החדש והטירון אלמוג כהן הולך ונעשה מדאיג:
המסע האירופי הסתיים מוקדם מהצפוי, ואז הגיעה הליגה והמצב רק החמיר. אמש ספגה בית״ר 0:3 מהנמסיס הפועל תל אביב, ימים ספורים אחרי שחטפה 4:1 ממכבי נתניה.
אחרי שני משחקי ליגה היא עם אפס נקודות, שבעה שערי חובה ובמקום האחרון. אבל המספרים מספרים רק חלק מהסיפור: כאשר משהו משתבש לבית״ר במהלך משחק, היא אינה מצליחה להגיב — היא מתפרקת.
22,300 צופים בבלומפילד ראו את רועי אלקוקין מעלה את הפועל ליתרון בנגיחה בדקה ה־17 לאחר הגבהה של סתיו טוריאל. בית״ר ירדה להפסקה בפיגור 1:0, ובדקה ה־48 מצבה הסתבך עוד יותר כאשר לוקה גדראני הורחק והותיר אותה בעשרה שחקנים. דגלאס אווסו ניצל את היתרון המספרי וקבע 0:2 בדקה ה־73, ודניאל דאפה השלים את ההשפלה בדקה ה־82. הפועל חגגה 0:3 גדול על היריבה המושבעת; בית״ר ירדה מהמגרש בלי נקודה ובלי שער, כשעומר אצילי וירדן שועה שוב אינם מצליחים להציל אותה.
מוקדם כמובן להספיד עונה בספטמבר, ושני ניצחונות רצופים יכולים לשנות במהירות את הטבלה ואת מצב הרוח. אבל קשה לפטור שתי תבוסות כאלה כפתיחה מקרית. מול נתניה בית״ר עוד הובילה 0:1 ואז ספגה ארבעה שערים בתוך 24 דקות. מול הפועל היא שוב לא הצליחה לעצור משחק שהלך והסתבך.
שבעה שערים בשני משחקי ליגה הם כבר לא ״הדברים הקטנים״ שעליהם דיבר כהן בסיום. הם הדבר הגדול.
וזו בדיוק הנקודה המדאיגה. בית״ר של העונה שעברה הייתה קבוצה מסוכנת, יוזמת ומלאת ביטחון. הקבוצה הנוכחית נראית בינתיים שבירה הרבה יותר. מרכז השדה מתקשה להשתלט על משחקים, ההגנה נחשפת, איבודי כדור הופכים במהירות למצבים מסוכנים והכוכבים שאמורים להוציא אותה מצרות אינם עושים זאת.
אמש הייתה אמורה להגיע התגובה לתבוסה מול נתניה. במקום זאת הגיעה עוד סטירה, ועוד דווקא מהיריבה שהכי כואב לבית״ר להפסיד לה. הפועל תל אביב הייתה מאורגנת, אגרסיבית ובטוחה יותר, וגם לפני ההרחקה בית״ר התקשתה לייצר מצבים ממשיים.
הכרטיס האדום שינה כמובן את תנאי המשחק, אבל הוא אינו יכול להסביר את מה שקרה לפניו.
צריך גם לתת להפועל את המגיע לה. הקבוצה של אליניב ברדה לא ניצחה רק מפני שבית״ר הייתה רעה. היא שלטה בקצב, הפעילה לחץ, ניצלה את חולשות היריבה ולא אפשרה לה לפתח את משחק ההתקפה שעליו היא בונה. מבחינת האדומים, ניצחון 0:3 על בית״ר הוא לא רק שלוש נקודות ויוקרה עצומה אלא איתות שהפועל מתכוונת להיות העונה הרבה יותר מעוד קבוצה בליגה.
ובבית״ר אי אפשר להתחמק משני השמות הגדולים: ירדן שועה ועומר אצילי. שניהם פתחו בהרכב אמש ושניהם לא הצליחו לשנות את המשחק. שועה הוחלף כבר בדקה ה־52 בשון וייסמן; אצילי נשאר עוד עשר דקות והוחלף גם הוא. כאשר המאמן מוציא את שני הכוכבים הגדולים שלו בזמן שהקבוצה רודפת אחרי המשחק, זו תמונה שמספרת לא מעט על הערב של בית״ר.
כהן הסביר ששועה הגיע אחרי מחנה אימונים מצוין אך סבל בהמשך ממחלה ומפציעות, והדגיש שהוא רואה אותו רוצה ונלחם באימונים. על אצילי הזכיר את פתיחת העונה הטובה באירופה. כל זה נכון, אבל בליגה בית״ר זקוקה עכשיו לשועה ולאצילי שמכריעים משחקים. הסגל הזה נבנה מתוך הנחה ששני שחקנים ברמתם מסוגלים לייצר שער גם כאשר הקבוצה אינה משחקת היטב. בינתיים זה לא קורה.
והבעיה אינה רק אישית. כששועה ואצילי אינם מצליחים לייצר את הקסם, בית״ר אינה מציגה כרגע תוכנית חלופית משכנעת. אפילו במהלך המשחק אמש נראתה המצוקה על הספסל: כהן שלח פתק שהועבר בין השחקנים ובו הוראה לשנות את המבנה, לאחר שלדבריו הרגיש שהמשחק מתקדם ובית״ר אינה מצליחה לייצר מצב. הוא ניסה לעבור למבנה עם חמישה מאחור ושני חלוצים. הניסיון לא שינה את התוצאה.
וכאן מגיעים אל המאמן.
בקיץ קיבלה בית״ר החלטה גדולה. ברק יצחקי, שהוביל אותה למקום השני, סיים את תפקידו וכהן עבר מכיסא המנהל המקצועי אל הקווים. הוא מכיר היטב את המועדון ואת הסגל והיה שותף מרכזי בבניית הקבוצה, אבל כמאמן ראשי ברמה הזאת הוא טירון. עכשיו הוא מגלה במהירות שהמרחק בין שני התפקידים גדול הרבה יותר מהמרחק בין היציע לספסל.
מנהל מקצועי יכול לבנות תהליך, לזהות שחסר שחקן ולתכנן את החלון הבא. מאמן צריך למצוא פתרון עם מה שיש לו ולנצח את המשחק הבא. ובעיקר, כאשר קבוצה מאבדת שליטה תוך כדי משחק, המאמן הוא האיש שצריך לעצור את הסחף.
כהן לא ברח מהמציאות בסיום. ״ציפינו לפתוח את העונה בצורה הרבה יותר טובה״, אמר והודה שבית״ר כרגע אינה מצליחה לעשות את ה״אקסטרה״ הנדרש כאשר הדברים מסתבכים. הוא גם דחה את האפשרות שהמעבר שלו לעמדת המאמן היה טעות והבהיר שבמוקדם או במאוחר היה יורד לקווים ממילא. ״ככל שהלחץ עולה, ככה המוטיבציה שלי גוברת״, אמר.
אבל דווקא האמירה שלו שבית״ר ״נפלה בדברים הקטנים״ אינה משכנעת. אפשר להפסיד 1:0 בגלל הדברים הקטנים. כשסגנית האלופה חוטפת 4:1 ואחר כך 3:0, צריך לחפש את הדברים הגדולים.
גם האחריות אינה של כהן לבדו. אלה השחקנים שנמצאים על הדשא, זה הסגל שהמועדון בנה וברק אברמוב הוא האיש שמעל המערכת כולה. אברמוב הודה לאחר המשחק שבית״ר פשוט אינה משחקת טוב והבהיר שהמועדון מחפש קשר אחורי שיחזק את הקבוצה. הוא גם ממשיך להעניק לכהן גיבוי, ובצדק. להחליף מאמן אחרי שני משחקי ליגה יהיה צעד של פאניקה, לא של ניהול.
אבל רכש וגיבוי אינם יכולים לטשטש את העובדה שהסגל הקיים צריך להיראות הרבה יותר טוב. מול נתניה בית״ר עלתה ליתרון ואז נעלמה. מול הפועל היא נקלעה לפיגור ולא הצליחה להפוך את המומנטום. שתי יריבות שונות, שני משחקים שונים ואותו דפוס: ברגע שהתוכנית משתבשת, בית״ר מתקשה למצוא תשובה.
וזה המבחן האמיתי הראשון של אלמוג כהן כמאמן. לא להוכיח שהוא יודע כדורגל — את זה איש אינו מטיל בספק — אלא לעשות את הדבר שמגדיר מאמנים: לקחת קבוצה שאיבדה ביטחון, לזהות מה התקלקל ולהחזיר אותה למסלול לפני שבעיה מקצועית הופכת לבעיה פסיכולוגית.
שבעה שערים בשני משחקים הם כבר לא הדברים הקטנים. הם הדבר הגדול.
עכשיו צריך לגלות אם מדובר בסגנית אלופה שפשוט פתחה רע את העונה — או בקבוצה שאיבדה בדרך משהו מהותי ממה שהפך אותה לטובה כל כך.
והתשובה לשאלה הזאת תהיה גם התשובה לשאלה הגדולה הראשונה בקריירת האימון של אלמוג כהן.
״עניין מרכזי״ חדשות וסקופים מאז 1999. לחיצה על לייק תביא אותך לידיעה הבאה, שווה לעקוב.
