תחקיר בינלאומי חדש חושף את ממדיה העצומים של רשת תשלומים הפועלת בשירות הסחר הרוסי למרות הסנקציות המערביות. בתוך תשעה חודשים בלבד עיבדה חברת A7 לפחות 283 טונות של שטרות רובל, בשווי העולה על 14 מיליארד דולר. האיש שמחזיק בשליטה בחברה הוא אילן שור, אוליגרך מולדובי שנולד בישראל ומחזיק באזרחות ישראלית. משרד האוצר האמריקני הגדיר את הרשת ארגון פשיעה רב־לאומי משמעותי וקושר את פעילותה גם למשמרות המהפכה האיראניים ולחמאס.
התחקיר, שפרסם ב־21 באוקטובר הקונסורציום הבינלאומי של עיתונאים חוקרים, ICIJ, בשיתוף גוף התחקירים הרוסי העצמאי Proekt, מבוסס על מסמכים פנימיים שהודלפו מחברת A7. הוא מתאר מנגנון פיננסי עצום המאפשר לחברות רוסיות לשלם לספקים בחו״ל באמצעות מזומנים, חברות מתווכות וחשבונות בנק מחוץ לרוסיה.
במרכז הפרשה עומד אילן שור, בן 39, יליד ישראל, בעל אזרחות ישראלית ומולדובית, שהורשע במולדובה בפרשת הונאה בנקאית גדולה ונמלט מהמדינה. שור מחזיק ב־51% מחברת A7, שהוקמה בשנת 2024. יתרת 49% נמצאת בבעלות הבנק הרוסי הממשלתי פרומסוויאזבנק, PSB, המשרת בין היתר את התעשיות הביטחוניות ברוסיה ונתון לסנקציות מערביות.
המסמכים חושפים שיטה יוצאת דופן בפשטותה. עסקים רוסיים המבקשים לשלם לספקים בסין מגיעים למתווכי כספים הפועלים בין היתר בשוק סדובוד הענק במוסקבה. הם מוסרים סכומי כסף גדולים בשטרות רובל, הנארזים בשקים ממוספרים ומועברים למרכזי ספירה ועיבוד.
משם מועבר הכסף לבנק PSB ומופקד בחשבונות הקשורים לרשת. חברות מתווכות הרשומות מחוץ לרוסיה, בעיקר בקירגיזסטן ובמוקדים פיננסיים נוספים, מבצעות את התשלום לספקים בסין ובהונג קונג.
כך יכול ספק סיני לקבל תשלום מחברה זרה מבלי שההעברה הבנקאית המגיעה אליו תחשוף בהכרח את מקורם הרוסי של הכספים.
היקף הפעילות מדהים. בין נובמבר 2024 ליולי 2025 עיבדה הרשת לפחות 283 טונות של שטרות רובל, בשווי של יותר מ־14 מיליארד דולר. בשיא הפעילות הגיע קצב קליטת המזומנים ל־58 טונות בחודש. באפריל 2025 לבדו נרשמו הפקדות בהיקף של כ־2.3 מיליארד דולר, וביוני זינק הסכום לכ־3.1 מיליארד.
לפי התחקיר, מרבית הכסף נועד למימון סחר עם סין. עם זאת, החוקרים מדגישים כי מקורם הראשוני של חלק ניכר מהמזומנים אינו ניתן לזיהוי מתוך הרשומות שנחשפו.
הצורך במערכת כזאת נולד בעקבות הסנקציות שהוטלו על רוסיה מאז פלישתה לאוקראינה. כ־80% מהבנקים הרוסיים נתונים לסנקציות של ארצות הברית, בריטניה או האיחוד האירופי, ובנקים מרכזיים נותקו ממערכת המסרים הפיננסיים SWIFT.
אלא שהסיפור אינו מסתיים ברוסיה ובסין.
ב־1 באוקטובר 2026 הודיע משרד האוצר האמריקני על סנקציות נוספות נגד רשת A7 והגדיר אותה ארגון פשיעה רב־לאומי משמעותי. הרשויות בוושינגטון טוענות כי הרשת שימשה גם גורמים איראניים, ובהם הבנק המרכזי של איראן ומשמרות המהפכה, וסייעה למערכות פיננסיות הקשורות לגורמי טרור, לרבות חמאס.
האמריקנים קושרים את הרשת גם לבורסת המטבעות הדיגיטליים האיראנית Nobitex ולעסקאות הקשורות לפריצות לבורסות קריפטו שביצעו גורמים מצפון קוריאה.
חשוב להבחין בין ממצאי התחקיר על העברות המזומנים לבין טענות הרשויות האמריקניות על הקשרים לאיראן ולחמאס. אלה ממצאים והאשמות ממקורות שונים, ואין להסיק שכל הכספים שתועדו בתחקיר הגיעו לארגוני טרור.
במסגרת המהלך האמריקני הוקפאו נכסים הכפופים לסמכות השיפוט של ארצות הברית, והוצעה תקנה שתאפשר להגביל העברות כספים באמצעות חברות מתווכות של הרשת. הרשויות האמריקניות אף פרסמו התרעות לבנקים ברחבי העולם כדי לסייע בזיהוי עסקאות חשודות.
A7 דוחה את ההאשמות. החברה טוענת כי היא מפעילה מנגנוני ציות ובקרה, וכי פעילותה נועדה לאפשר סחר בינלאומי חוקי לחברות רוסיות המתמודדות עם מגבלות פיננסיות. היא מכחישה קשרים לאיראן ולארגוני טרור.
הזווית הישראלית בפרשה חריגה במיוחד. מי שעומד בראש אחת ממערכות התשלומים הגדולות שנועדו לעקוף את הסנקציות על רוסיה הוא אדם שנולד בישראל ומחזיק באזרחות ישראלית. עם זאת, אין בעצם אזרחותו כדי להוכיח מעורבות של מדינת ישראל או של מוסדותיה בפעילות הרשת.
הפרשה ממחישה גם את מגבלותיה של מערכת הסנקציות הבינלאומית. כאשר הבנקים המסורתיים נחסמים, נוצרים מסלולים חלופיים המשלבים מזומנים, חברות קש, בנקים במדינות שלישיות ומטבעות דיגיטליים. ככל שהמערכות הללו מתרחבות, כך נעשה קשה יותר לעקוב אחר מקור הכסף, יעדו והגורמים הנהנים ממנו.
וזו המשמעות הגדולה של התחקיר: בזמן שהמערב מנסה לחסום את מקורות המימון של רוסיה ושל איראן, מתפתחת מתחת לפני השטח מערכת פיננסית מקבילה המסוגלת להזרים מיליארדי דולרים מעבר לגבולות. במרכזה של אחת הרשתות הבולטות ניצב דווקא איש עסקים יליד ישראל.
״עניין מרכזי״ – חדשות וסקופים מאז 1999
