הודעה חריגה של דובר צה״ל, שפורסמה בעקבות הדיווחים על התנגדות הדרג הצבאי לתקיפה ישראלית באיראן בעיתוי הנוכחי, אינה מכחישה במפורש את עצם קיומה של מחלוקת בין הדרג המדיני לצבאי. במקום זאת, הצבא מדגיש כי כל החלטותיו והמלצותיו נשענות על שיקולים ביטחוניים ומקצועיים בלבד. בכך מותיר צה״ל בעינה את השאלה המרכזית: האם ראש הממשלה בנימין נתניהו דוחף לפעולה צבאית שהרמטכ״ל ובכירי מערכת הביטחון מסתייגים מעיתויה?
בהודעה שפרסם דובר צה״ל נאמר: ״ביחס לדיווחים שונים ביממה האחרונה, תוך שיוך אמירות שונות שיוחסו לרמטכ״ל או לבכירים בצה״ל, נבקש להבהיר – צה״ל ממוקד במשימותיו ומצוי בדריכות גבוהה בכל אחת מהזירות, אל מול התראות שונות ורגישות התקופה״.
בהמשך נכתב: ״הפעילות המבצעית והשיקולים הנלקחים בצה״ל הם ביטחוניים, מקצועיים, ענייניים וממלכתיים בלבד, וכל שיח אחר הוא מטעה ואינו רלוונטי״.
הניסוח הזה חשוב לא פחות ממה שלא נאמר בו. דובר צה״ל אינו קובע שהרמטכ״ל תומך בתקיפה מיידית באיראן, אינו מכחיש במפורש שקיימים חילוקי דעות מקצועיים על העיתוי, ואינו מודיע שהצבא המליץ לדרג המדיני לצאת למערכה חדשה. במקום זאת, הוא משרטט גבול ברור בין השיקולים המקצועיים של הצבא לבין כל ניסיון לייחס למפקדיו מניעים אחרים.
עם זאת, ההודעה אינה מהווה אישור רשמי לכך שהרמטכ״ל אכן מתנגד לתקיפה. היא מאפשרת להבין את עמדתו העקרונית של הצבא בנוגע לאופי השיקולים, אך אינה חושפת את ההמלצות שנמסרו לראש הממשלה בדיונים הסגורים.
לפי הפרסום בחדשות 12, הרמטכ״ל רב־אלוף אייל זמיר קיבל בימים האחרונים הנחיה מהדרג המדיני לקדם פעולה שעלולה להוביל לעימות מהיר עם איראן. זמיר ביקש לקיים דיון מעמיק לפני ביצועה, ואף דרש אסמכתאות חוקיות וחתומות של הדרג המדיני. גורם ביטחוני הזהיר כי הפעולה עלולה להוביל לטעות חמורה בהערכת תגובתה של איראן ולהסלמה בלתי מתוכננת.
הדרישה למסמכים חתומים היא אחד הפרטים המשמעותיים בפרשה. היא עשויה להעיד על רצונו של הרמטכ״ל להבטיח שהאחריות להחלטה בעלת השלכות אסטרטגיות תוטל במפורש על הדרג המדיני המוסמך, ולא תיוותר עמומה במקרה של הסתבכות צבאית.
היום נוספה לפרשה התפתחות בינלאומית. לפי דיווח CNN, נתניהו ביקש לשכנע את נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לקדם תקיפה משותפת באיראן עוד לפני הבחירות בישראל, אך טראמפ לא נתן לכך אור ירוק. עוד דווח כי זמיר שוחח עם יו״ר המטות המשולבים האמריקני, הגנרל דן קיין, והזהיר מפני השלכות תקיפה על קיום הבחירות בישראל. צה״ל לא אישר את פרטי השיחה הזאת.
נתניהו מצדו מכחיש את קיומו של העימות עם הרמטכ״ל וטוען כי גורמים שונים מנסים לטשטש את אזהרותיו של זמיר מפני ניסיונות איראניים לפגוע במהלך הבחירות. שר הביטחון ישראל כ״ץ דחה אף הוא את הטענות בדבר כוונה ליזום תקיפה ערב ההצבעה.
אלא שההודעה הצבאית אינה מאמצת את גרסת ההכחשה הזאת. היא נמנעת מלפרט את חילוקי הדעות, אך גם אינה שוללת אותם. במציאות שבה ראש הממשלה והרמטכ״ל אמורים לפעול בתיאום מלא בשאלות של מלחמה ושלום, להימנעות הזאת יש משמעות ציבורית.
העיתוי חריג במיוחד: הבחירות לכנסת ייערכו מחר, 27 באוקטובר. פעולה צבאית שתוביל לתגובה איראנית רחבה עלולה להשפיע על חיי האזרחים, על פעילות המשק, על ההיערכות בעורף ואף על האפשרות לקיים את ההצבעה כסדרה.
חשוב להבחין בין שתי שאלות שונות: האם קיימת הצדקה ביטחונית לתקיפה באיראן, והאם נכון לבצע אותה דווקא עכשיו. אפשר להכיר בחומרת האיום האיראני ובצורך להיערך לפעולה צבאית, ובה בעת להתנגד לעיתוי מסוים בשל הערכת סיכונים מקצועית.
זוהי בדיוק ההבחנה העולה מן הפרסומים על עמדת הרמטכ״ל. אין מדובר בהכרח בהתנגדות עקרונית לתקיפת איראן, אלא בחשש מפני פעולה שעלולה להצית מערכה רחבה ברגע רגיש במיוחד.
השאלה שנותרה פתוחה היא האם הדרג המדיני והצבאי חלוקים רק על הדרך והעיתוי, או גם על עצם הצורך בפעולה מיידית. התשובה אינה מצויה בהודעת דובר צה״ל.
אבל דבר אחד ברור: הצבא בחר להדגיש את עצמאות שיקול הדעת המקצועי שלו, ולא לספק הכחשה גורפת לדיווחים על המחלוקת בצמרת הביטחונית. ערב הבחירות, זו הודעה שמשמעותה חורגת בהרבה מן המילים הזהירות שבהן נוסחה.
״עניין מרכזי״ – חדשות וסקופים מאז 1999.
