היחידה הארצית לחקירות הונאה סיימה חקירה שנמשכה כשנתיים וחצי נגד שניים מהאישים החזקים לשעבר במערכת המשפט הישראלית: עו״ד אפי נוה, שהיה ראש לשכת עורכי הדין, והשופט בדימוס איתן אורנשטיין, שכיהן כנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב. במשטרה סבורים כי התגבשה תשתית ראייתית להעמדת השניים לדין בעבירות שוחד. במרכז הפרשה: חשד לעסקה שבמסגרתה קידום מינויו של נשיא בית משפט הותנה בהרחקתה של שופטת מתיקים שבהם היה לנוה עניין מקצועי וכלכלי.
מאת רמי יצהר | Rami Yitzhar
״עניין מרכזי״ – חדשות וסקופים מאז 1999.
המשטרה הודיעה ביום רביעי, 28 באוקטובר 2026, כי הסתיימה חקירת פרשת ״נווה צדק״, אחת מפרשות החשד לשחיתות המשמעותיות שנחקרו בשנים האחרונות בצמרת מערכת המשפט. חומרי החקירה הועברו לפרקליטות מיסוי וכלכלה, שתקבע אם להגיש כתבי אישום נגד ראש לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה ונשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב לשעבר, השופט בדימוס איתן אורנשטיין.
ההודעה הרשמית של המשטרה הסתפקה בציון סיום החקירה והעברת החומר לפרקליטות, אולם גורמים במשטרה הבהירו כי לדעת החוקרים נאספו ראיות המצדיקות העמדה לדין בחשד לשוחד.
החשדות חמורים במיוחד משום שהם נוגעים לא רק להתנהלותם האישית של שני בכירים, אלא לאחד היסודות הרגישים ביותר של שלטון החוק: הדרך שבה מתמנים שופטים לתפקידים בכירים, והאפשרות שאינטרסים פרטיים של עורכי דין משפיעים על ההחלטות המתקבלות בצמרת בתי המשפט.
העסקה שנחקרה: אתה תקבל את הנשיאות, השופטת תורחק מתיקי הנזיקין
במוקד החקירה עומדות שיחות שהתקיימו בשנת 2016 בין נוה לאורנשטיין, בתקופה שבה התנהל הליך בחירת נשיא חדש לבית המשפט המחוזי בתל אביב.
נוה, שעמד אז בראש לשכת עורכי הדין והחזיק בהשפעה משמעותית במערכת המשפט, תמך במועמדותו של אורנשטיין לתפקיד היוקרתי.
אלא שעל פי החשד, התמיכה לא הייתה נטולת תנאים.
נוה ביקש שאורנשטיין יפעל להעברת השופטת דליה גנות ממחלקת הנזיקין בבית המשפט המחוזי. גנות הייתה שופטת ותיקה שעסקה בין היתר בתביעות נזיקין, תחום שבו פעל גם משרד עורכי הדין של נוה.
לפי החשד, נוה לא היה מרוצה מהתנהלותה השיפוטית של גנות בתיקים שבהם היה למשרדו עניין, וביקש להביא להרחקתה מתחום שיפוט זה.
בהקלטות שנחשפו בתחקיר עיתון ״הארץ״ במרץ 2024 נשמע נוה מציע לאורנשטיין את תמיכת הלשכה במועמדותו לנשיאות, ובאותה שיחה דורש ממנו לפעול להוצאת גנות מתיקי הנזיקין.
באחת השיחות נשמע אורנשטיין מגיב בצחוק לדברים. בהקלטות אחרות נשמעים השניים מתייחסים למערכת היחסים ביניהם, לרבות לאפשרות של חובות וטובות הנאה הדדיות.
החוקרים ביקשו לברר אם הדברים היו בגדר שיחות בלתי ראויות בלבד, או שמא מדובר בהסכמה בעלת משמעות פלילית שבמסגרתה הוחלפה השפעה על מינוי בכיר בטובת הנאה מקצועית.
ההבחנה הזאת היא לב הפרשה.
לא כל תמיכה במועמד לשיפוט היא עבירה. גם שיחות בין עורכי דין לשופטים אינן מהוות כשלעצמן עבירה פלילית. אולם כאשר תמיכה במינוי מוצעת לכאורה בתמורה לפעולה הנוגעת לאינטרס אישי של התומך, מתעוררת שאלת השוחד.
השופטת גנות פרשה, אורנשטיין מונה לנשיא
בסופו של התהליך מונה אורנשטיין לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב במאי 2016.
השופטת גנות, שהתמודדה אף היא על התפקיד, פרשה בהמשך מכהונתה. על פי הדיווחים, היא החליטה לפרוש ביוזמתה לאחר שלא נבחרה לנשיאות.
העובדה שגנות פרשה מרצונה אינה מבטלת בהכרח את החשד הפלילי. בעבירת שוחד, השאלה עשויה להיות אם התקיימה הסכמה פסולה למתן טובת הנאה תמורת פעולה הקשורה בתפקיד, ולא רק אם הפעולה בוצעה בפועל.
מנגד, להגנה עשויות להיות טענות הנוגעות לכך שהמינוי התקבל במסגרת הליך רשמי, ושלא הוכח קשר פלילי בין התמיכה במינוי לבין פרישתה של השופטת.
איילת שקד נחקרה כעדה: כיצד התקבלה ההחלטה?
אחת ההתפתחויות המעניינות בחקירה הייתה גביית עדותה של שרת המשפטים לשעבר איילת שקד, שכיהנה בתפקיד בעת מינוי אורנשטיין.
החוקרים ביקשו לברר כיצד התקבלה ההחלטה, מה הייתה מידת השפעתו של נוה על הליך הבחירה, והאם שקד ידעה על ההסכמות הנטענות בינו לבין אורנשטיין.
בהקלטות שפורסמו בעבר נשמעה שקד מביעה הסתייגות ממועמדותו של אורנשטיין ומציינת כי העדיפה מועמד אחר, השופט ישעיהו שנלר.
לפי הפרסומים, היא שינתה את עמדתה בעקבות לחצים שהפעיל נוה.
עם זאת, אין בכך כשלעצמו כדי לקבוע ששקד הייתה שותפה לעסקת שוחד או שידעה על הסכמה פלילית כלשהי. עדותה נועדה לסייע לחוקרים להבין את נסיבות המינוי ואת מידת השפעתו של ראש לשכת עורכי הדין על התהליך.
הטלפון של אפי נוה חוזר למרכז הדרמה
כעת צפויה הפרקליטות להתמודד עם שאלה משפטית נוספת, שעשויה להתברר כמכרעת: קבילות ההקלטות שנמצאו בטלפון הנייד של נוה.
ההגנה טוענת כי חומרים מהטלפון הושגו בדרך בלתי חוקית, תוך פגיעה בפרטיותו.
הטענה הזאת אינה שולית. בפרשה קודמת שנגעה לחשדות למעורבות נוה במינוי השופטת אתי כרייף, החליטה הפרקליטות שלא להגיש כתב אישום, בין היתר על רקע הקשיים המשפטיים שנגעו להשגת החומרים.
אולם אין להסיק מכך שגם התיק הנוכחי ייסגר.
הפרקליטות תידרש לבחון את מכלול הראיות, את נסיבות השגתן ואת האפשרות להסתמך עליהן בהליך פלילי. נוסף על כך תיבחן שאלת ההתיישנות, שכן האירועים המרכזיים התרחשו לפני כעשר שנים.
ההכרעה אינה פשוטה: מצד אחד, החשד נוגע להתנהלות פסולה לכאורה בלב מערכת המשפט. מצד שני, גם בחקירת שחיתות חמורה חלות על המדינה חובות חוקיות בכל הנוגע לאיסוף ראיות, לשמירה על פרטיות החשודים ולהבטחת הליך הוגן.
נוה ואורנשטיין דוחים את החשדות
אפי נוה דחה את מסקנות החוקרים והבהיר כי לדעתו אין בסיס להעמדתו לדין. הוא עומד על כך שלא ביצע עבירה, ומעריך כי הפרשה תסתיים ללא כתב אישום.
גם מטעמו של השופט בדימוס אורנשטיין נמסרה תגובה הדוחה את החשדות. אנשיו הביעו אמון בפרקליטות והעריכו כי לאחר בחינת מלוא העובדות והראיות ייקבע שאין בסיס לעבירה פלילית והתיק ייגנז.
שני החשודים נהנים מחזקת החפות. מסקנת חוקרי המשטרה אינה הרשעה, ואף אינה החלטה סופית על הגשת כתב אישום.
הבעיה הגדולה: מי באמת שולט במינויים במערכת המשפט?
מעבר לשאלת האחריות הפלילית האישית, הפרשה מעלה שאלות מוסדיות כבדות משקל.
ראש לשכת עורכי הדין אינו שופט, אולם ללשכה יש מעמד והשפעה במערכת המשפט, לרבות ייצוג בוועדה לבחירת שופטים.
המערכת מבוססת על שיתוף פעולה בין גורמים מקצועיים, פוליטיים ושיפוטיים, אך היא מחייבת גם הפרדה ברורה בין אינטרסים פרטיים לבין החלטות ציבוריות.
כאשר עורך דין בעל אינטרסים עסקיים עשוי להשפיע על מינוי נשיא בית משפט שבו מתנהלים תיקיו, נוצרת בעיה מובנית של ניגוד עניינים פוטנציאלי.
כאשר אותו עורך דין מבקש לכאורה להזיז שופטת מתחום שיפוט מסוים, השאלה כבר חורגת ממערכת היחסים האישית בין המעורבים.
היא נוגעת לאמון הציבור בכך ששופטים ממונים על בסיס כישוריהם, ושחלוקת התיקים והסמכויות בבתי המשפט אינה מושפעת מלחצים של בעלי עניין.
חשוב להבחין בין חשד הנוגע לשני אישים לבין הטלת דופי בכלל השופטים ועורכי הדין. אין בפרשה ראיה לכך שמערכת המשפט כולה פועלת בשיטה פסולה. אולם דווקא משום שמדובר במוסד שתפקידו להכריע בסכסוכים ולהגן על שלטון החוק, כל חשד להשפעה פסולה על מינוי בכיר מחייב בדיקה יסודית.
ועכשיו ההכרעה עוברת לפרקליטות
השלב הבא צפוי להתנהל בפרקליטות מיסוי וכלכלה, שם ייבחנו חומרי החקירה, ההקלטות, העדויות והטענות המשפטיות.
הפרקליטות תצטרך להחליט אם קיימת תשתית ראייתית קבילה המקימה סיכוי סביר להרשעה, אם העבירות המיוחסות לא התיישנו, ואם יש הצדקה משפטית וציבורית להגשת כתבי אישום.
אם תתקבל החלטה להעמיד את השניים לדין, הם יהיו זכאים להליכי השימוע הקבועים בדין, ככל שיחולו, ורק לאחר מכן עשוי להתנהל משפט פלילי.
אם התיק ייסגר, יהיה צורך לבחון גם את הנימוקים לכך: האם מדובר בהיעדר ראיות מספיקות, בקושי משפטי הנוגע לקבילות ההקלטות, בהתיישנות או במסקנה שאין בסיס לעבירה.
הפרשה הזאת גדולה משני החשודים. היא נוגעת לשאלה פשוטה ויסודית: האם האזרח הנכנס לבית המשפט יכול להיות בטוח שהשופט היושב בדין, הנשיא המנהל את בית המשפט והמערכת הממנה אותם פועלים ללא השפעה פסולה של בעלי כוח ואינטרסים.
המשטרה סיימה את עבודתה. הפרקליטות ניצבת כעת בפני הכרעה בעלת השלכות משפטיות וציבוריות.
לא רק גורלם של אפי נוה ואיתן אורנשטיין עומד על הפרק, אלא גם יכולתה של מערכת אכיפת החוק לברר חשדות הנוגעים לבכיריה לשעבר, באופן עצמאי, יסודי והוגן.
״עניין מרכזי״
חדשות וסקופים מאז 1999.
