גדי איזנקוט, המופקד על הרכבת הממשלה, קרא אמש לפתוח בחקירה מיידית בעקבות תחקיר ״עובדה״ של אילנה דיין. התחקיר העלה חשד כי גורמים הקשורים ללשכת ראש הממשלה העבירו למשטרה מידע נגד פעילי רע״ם ערב הבחירות, וכי המידע שימש בסיס למעצרם של שלושה פעילים בדרום בבוקר ההצבעה. איזנקוט דרש הבהרות מהמשטרה ומהשב״כ והודיע שיפעל להקמת ועדת חקירה שתבדוק את התנהלות לשכת ראש הממשלה וגופי הביטחון לפני הבחירות ובמהלכן. לשכת נתניהו הכחישה מעורבות מעבר להעברת המידע למשטרה.
״התנהלות ראש הממשלה היוצא נתניהו וסביבתו היא איום מוחשי, ישיר ומידי על הדמוקרטיה הישראלית״, אמר איזנקוט. הוא קשר את הפרשה לקטארגייט וטען כי אסור לישראל להיגרר לבחירות נוספות כשנתניהו עומד בראש הממשלה. לדבריו, החשש שבמצב כזה לא יתקיימו בחירות הוגנות הוא השיקול המרכזי שמנחה אותו במשא ומתן הקואליציוני. ההודעה פורסמה שעות לאחר פגישת צוותי המשא ומתן של ישר!, ביחד והליכוד. בליכוד האשימו בתגובה את איזנקוט בהשתלחות בשעה שנתניהו קורא לאחדות.
מה חשפה אילנה דיין
ערב הבחירות, לפי התחקיר, פנה עדו נורדן, ראש הסגל של נתניהו, ללשכת מפכ״ל המשטרה ומסר תלונה על פעילי רע״ם בדרום. הוא הפנה את המשטרה לאדם שלדבריו החזיק במידע רלוונטי. החידוש בתחקיר הוא שהאדם הזה עבד עד לאחרונה במשרד ראש הממשלה. רכז מודיעין משטרתי שוחח עמו באותו ערב, והמידע שמסר על שלושת הפעילים הוזן למערכות המשטרה.
לפי ״עובדה״, בלשכת היועצת המשפטית לממשלה ובאגף החקירות במשטרה בודקים אם המידע הושתל במכוון כדי לחזק את התלונה ולהביא לפעולה משטרתית דווקא ביום הבחירות.
לפנות בוקר פשטו 14 שוטרים על בתיהם של שלושה פעילי רע״ם. באחד הסרטונים ששודרו נראית הפשיטה על ביתו של ד״ר סיאף אבו ריאש, רופא מרהט. אשתו מרים שאלה את השוטרים אם יש בידיהם צו חיפוש. לפי התחקיר, באותה שעה לא היו בידיהם צווי חיפוש או מעצר. אבו ריאש ושני הפעילים האחרים נעצרו, והרופא לא יכול היה להצביע. המשטרה פרסמה באותו בוקר חשדות לקניית קולות, על רקע דיווח על מזומן ופתקי רע״ם. נתניהו חזר והדהד את הפרסום לאורך יום ההצבעה.
אבו ריאש שוחרר אחרי שישה ימים במעצר. בדיון בבית משפט השלום בבאר שבע שאל סנגורו אם החקירה החלה בעקבות פנייה ממקור פוליטי. חוקר המשטרה הפנה את השופט למסמך חסוי. גם יתר החשודים שוחררו, והאחרון שבהם שוחרר ללא תנאים מגבילים. לפי הפרסומים, החוקרים לא ביססו את הטענה שהכסף נועד לתשלום תמורת הצבעה.
זיני ביקש להאזין לחמישה חברי כנסת ערבים
לפי דיין, ביום הבחירות ביקש ראש השב״כ דוד זיני להאזין לחמישה חברי כנסת ערבים במסגרת בדיקת חשד למעורבות זרה בבחירות. הבקשה נבלמה בלשכת היועצת המשפטית לממשלה. יומיים לאחר הבחירות הציג זיני לאיזנקוט, לפי התחקיר, קלסר שלטענתו הכיל ידיעות שנאספו מאז 2018 על ניסיונות לגנוב בחירות. לפי ״עובדה״, לא נמצאו ראיות של ממש להתערבות זרה שפגעה בטוהר הבחירות.
תגובות לשכת נתניהו, המשטרה והשב״כ
לשכת נתניהו מסרה כי נורדן קיבל מידע בעל אופי פלילי והפנה את מי שמסר אותו למשטרה. הלשכה הכחישה כל מעורבות נוספת שלו וטענה כי לא שוחח עם גורמי המודיעין או עם גורמים אחרים שהיו מעורבים בחקירה. לדבריה, נורדן למד מהתקשורת בבוקר הבחירות על תפיסת מזומן ופתקי רע״ם.
המשטרה מסרה כי המידע המודיעיני הוצג לבית המשפט בדוח חסוי. השב״כ מסר כי בדק חשדות לחתרנות ולהשפעה זרה בהתאם להנחיית יו״ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, וכי הפרסומים על יעדי החקירה ועל הכלים שהופעלו אינם מטעמו.
גם יו״ר הדמוקרטים יאיר גולן ויו״ר הרשימה המשותפת יוסף ג׳בארין קראו לפתוח בחקירה. ראש לשכת עורכי הדין, עמית בכר, פנה ליועצת המשפטית לממשלה בדרישה לחקירה מיידית ומקיפה. הבדיקה שעליה דיווחה דיין נמצאת בראשיתה. במרכזה עומדות השאלות מי יזם את העברת המידע, כיצד נבדקה אמינותו, מי אישר את הפשיטות בבוקר ההצבעה ומה ידעו בלשכת ראש הממשלה לפני שנתניהו הפך את המעצרים לחלק ממסרי יום הבחירות.
״עניין מרכזי״ — חדשות וסקופים מאז 1999. מומלץ!



