מבזקים
יום ראשון, 22 בנובמבר 2026

חזית חריגה במשפט נתניהו: הפרקליטות עתרה לבג״ץ נגד השופטים — והדיון ייקבע בהקדם

פרקליטות עתרה לבג״ץ בדרישה לבטל החלטה של שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים, שהגבילו את אופן חקירתו של אביחי מנדלבליט במשפט נתניהו. שופטת העליון יעל וילנר הורתה להעביר את העתירה לדיון בפני הרכב בהקדם האפשרי, אך לא הוציאה צו ביניים: החלטת המחוזי נשארת בתוקף עד להכרעה. המשיבים, בהם נתניהו, שאול ואיריס אלוביץ׳ וארנון מוזס, יגישו את תגובותיהם עד 48 שעות לפני הדיון.

העימות אינו עוסק בשאלה אם הנאשמים אשמים, אלא בדרך שבה יישמע עד במשפט פלילי מתנהל — ובשאלה אם בג״ץ יתערב בהחלטת ביניים של שופטי המחוזי. זו פנייה חריגה של המדינה לערכאה העליונה במהלך המשפט, שמציבה במוקד את גבולות סמכותם של השופטים לנהל את סדרי החקירה.

למה הפרקליטות דורשת חקירה נגדית?

מנדלבליט, שכיהן כיועץ המשפטי לממשלה בתקופה שבה נפתחו החקירות נגד נתניהו והוגש כתב האישום, זומן לעדות מטעם ההגנה. לאחר שסנגורו של נתניהו חקר אותו בתשע ישיבות, אמורה הייתה הפרקליטות לשאול אותו שאלות. המחוזי קבע שהחקירה תיעשה במתכונת של חקירה חוזרת, ולא בחקירה נגדית מלאה.

ההבדל משמעותי: בחקירה נגדית אפשר להציג לעד מסמכים, לעמת אותו עם גרסאות קודמות ולשאול שאלות ישירות על פערים בעדות. חקירה חוזרת נועדה בעיקר להבהיר דברים שעלו קודם, והיקפה מצומצם יותר.

לטענת המדינה, מנדלבליט נשאל על אישורים שנתן לחקירות ועל פעולות חקירה מסוימות, אך אמר שאינו זוכר חלק מהאירועים או שהדברים לא הובאו לידיעתו בזמן אמת. הפרקליטות מבקשת להציג לו מסמכים ולברר את הפערים. היא טוענת שההגבלה מקשה עליה להגיע לחקר האמת ופוגעת בזכותה לחקור עד שהובא מטעם ההגנה.

המחוזי קבע — ועכשיו בג״ץ יכריע בשאלת הגבולות

שופטי המחוזי קבעו שהפרקליטות תוכל לחקור את מנדלבליט בחקירה חוזרת, ושבקשה לחקירה במתכונת אחרת תיבחן אם תעלה בסוגיה מסוימת. המדינה טוענת כי אין די בכך וכי החוק מאפשר לה חקירה נגדית מלאה. מנגד, ההחלטה ניתנה במסגרת ניהול המשפט בידי ההרכב, שבידיו הסמכות לקבוע כיצד יתנהלו הדיונים.

העתירה מבקשת מבג״ץ להתערב בהחלטת ביניים בתיק פלילי פעיל — צעד שבית המשפט העליון נדרש לשקול בזהירות, משום שהוא נוגע לאיזון בין ביקורת שיפוטית לבין עצמאות הערכאה שמנהלת את המשפט. בשלב זה העליון קידם את הדיון אך לא שינה את החלטת המחוזי.

ההכרעה עשויה להשפיע גם על אופן חקירתם של עדים אחרים שמופיעים מטעם ההגנה, ועל השאלה אם התביעה רשאית לחקור אותם בחקירה נגדית כאשר היא לא הציגה אותם קודם כעדי תביעה. לכן מדובר בוויכוח משפטי שעשוי לחרוג מעדותו של מנדלבליט ולהשפיע על המשך ניהול המשפט.

כעת ממתינים לקביעת מועד הדיון ולהכרעת הרכב בג״ץ: האם הפרקליטות תוכל להציג למנדלבליט שאלות ישירות ומסמכים, או שתידרש להסתפק בבירור מצומצם. עד אז נותרת בעינה החלטת המחוזי, והמשפט ממשיך להתנהל לפי המתכונת שקבע ההרכב.

״עניין מרכזי״ — חדשות וסקופים מאז 1999. מומלץ!

שתפו את המאמר

תמונה של מערכת "עניין מרכזי"
מערכת "עניין מרכזי"

הורידו עכשיו את האפליקציה שלנו בחינם!

ותהנו ממגוון תכנים בזמן אמת לנייד שלכם