נסיך ההסתה הפרועה ומלך הפלגנות האינטרסנטיות האגואיסטית מטיף פתאום לאחדות. כמה טוב שאיש כבר לא מאמין לאף מילה היוצאת מפיו. עדיין מלאכה לא פשוטה מצפה למי שהעם בחר בו להשלים את המהפך.
האחדות המזויפת של נתניהו: לשבש את הקמת הממשלה שתצטרך לשקם את החורבן שהוא מותיר אחריו
פרשנות | נתניהו מניף את דגל האחדות ברגע שבו קם בכנסת רוב שמסוגל להעביר הכרעות בלעדיו.
גדי איזנקוט הגיע למאהל האחדות כדי לדבר עם הליכוד. באותו ערב בחרה הכנסת במועמדו ליו״ר ברוב של 66 מול 52. הפער בין שני האירועים מסביר מדוע סיסמת האחדות משרתת את נתניהו עכשיו: היא מאפשרת לו להציג את החלפתו כפילוג, ולהפוך את הישארותו לתנאי לפיוס.
18 בנובמבר 2026 | מאת רמי יצהר
אמש התקיימו בכנסת שני אירועים שסיפרו יחד את כל הסיפור. בחוץ הגיע גדי איזנקוט למאהל האחדות שהקים ח״כ אלישע מדן מהליכוד. בפנים נבחר מתן כהנא, מועמדו של איזנקוט, ליו״ר הכנסת ה־26. כהנא קיבל 66 קולות, אופיר כץ מהליכוד קיבל 52, ואמיר אוחנה פינה את הכיסא. בחוץ היה אפשר לדבר על מה שמחבר. בפנים התברר מי מסוגל לגייס רוב כשמגיע רגע ההכרעה.
כאן נכנסת האחדות של נתניהו. כל עוד המילה הזאת מרחפת מעל הדיון, הוא יכול לטעון שהקמת ממשלה בלעדיו פירושה הדרת הליכוד ומצביעיו. זו דרך נוחה להפוך שאלה על עתידו האישי לשאלה על מעמדו של ציבור שלם. והיא יעילה במיוחד במשא ומתן: במקום שנתניהו יצטרך להסביר מה הוא מוכן להקריב למען ממשלה רחבה, יריביו נדרשים להסביר שוב ושוב למה הם מבקשים להקים ממשלה בלעדיו.
איזנקוט הגיע לאוהל. הוא לא חתם על הסכם
לאיזנקוט יש סיבה להגיע למאהל גם אם בסופו של דבר הליכוד יישאר מחוץ לממשלה. הוא צריך לדבר עם אנשים מהמחנה השני, לשמוע אותם ולהבהיר שהבחירה להחליף את נתניהו אינה פסילה של מי שהצביעו לליכוד. יש לביקור גם תועלת פוליטית ברורה. אם המגעים ייכשלו, יהיה לנתניהו קשה יותר לטעון שאיזנקוט סירב לשמוע אותו מראש.
איזנקוט כבר אמר שהצטרפות לממשלת החירום שהוא מבקש להקים מחייבת קבלה של העקרונות שהציג ופרידה מהשותפים הקיצוניים. כאן השיחה נעשית רצינית. ממשלה רחבה פירושה גם פשרות, ואחת מהן יכולה להיות שהליכוד ישפיע על מדיניות הממשלה בלי שנתניהו ינהל אותה. אם תונח הצעה כזאת, יתברר מי בליכוד מוכן לשקול אותה ומי סבור ששותפות אפשרית רק כל עוד המפתח נשאר בידי נתניהו.
בינתיים, הרוב שבחר בכהנא מראה שלאיזנקוט יש יכולת לפעול גם כשהליכוד מתנגד. הסיעות הערביות סייעו להעביר את ההכרעה. כדי לתרגם את הכוח הזה לממשלה, יצטרך איזנקוט לגבש הסכמות על גיוס, תקציב וקווי יסוד. אלה מחלוקות ממשיות. ויכוח אינסופי על השאלה אם הבחירה להתקדם בלי נתניהו היא ״פילוג״ רק דוחה את הרגע שבו יידרשו השותפים להכריע בהן.
בן גביר וסמוטריץ׳ נאחזים בנתניהו כי הוא עדיין מועיל להם
לאיתמר בן גביר ולבצלאל סמוטריץ׳ יש אינטרס ברור שנתניהו ימשיך לנהל את המגעים בשם המחנה כולו. אם הליכוד יוכל להיכנס לממשלה רחבה בלעדיהם, השניים יאבדו את המעמד שאִפשר להם להשפיע מתוך הממשלה היוצאת. כל עוד השתתפות הליכוד כרוכה גם בהשתתפותם, יש להם דרך להישאר חלק מן העסקה.
נתניהו מצדו זקוק להם כדי לשמר גוש שמדבר בקול אחד בשעה שאחרים מנסים לגבש רוב בלעדיו. ההסדר הזה עובד כל עוד כל צד מקבל ממנו משהו. ביום שבו אחד מהם ימצא דרך לשמור על כוחו גם בלי האחר, יהיה אפשר למדוד כמה נאמנות באמת הייתה שם. עד אז, ההצהרות על אחדות מסתירות שאלה פשוטה הרבה יותר: מי שומר למי על הכיסא?
לממשלה הבאה יש עבודה שמחכה לה
הממשלה שתקום תצטרך לשקם אמון ציבורי שנשחק, להחזיר לכנסת את היכולת לפקח על הממשלה, לקדם תשובות למשפחות שדורשות ועדת חקירה ממלכתית ולהכריע בסוגיית הגיוס, שהנטל שלה ממשיך ליפול על אותם אנשים. אלה חלקים מוחשיים מהחורבן שמותירה הממשלה היוצאת. כל שבוע שמתבזבז על דיון בשאלה איזה תפקיד יישאר לנתניהו הוא עוד שבוע שבו ההכרעות האלה נדחות.
נתניהו יכול להוכיח שהקריאה שלו לאחדות רצינית גם בלי להיכנס לממשלה. הוא יכול לאפשר לליכוד לנהל משא ומתן על מדיניות, על אחריות ועל תפקידים, בלי להתנות את המהלך בהישארותו האישית ובכניסת שותפיו. עד שזה יקרה, הציבור צריך לשפוט את קריאת האחדות לפי מה שהיא משיגה בפועל: עוד זמן לנתניהו, ופחות זמן לממשלה שתצטרך לתקן את מה שהוא מותיר אחריו.
״עניין מרכזי״ — חדשות וסקופים מאז 1999. מומלץ



