מתקפת סייבר על ספקים חיצוניים של ענק הבנקאות האמריקני ג’יי פי מורגן ממחישה את אחת מנקודות התורפה המסוכנות ביותר של הכלכלה הדיגיטלית: כדי לחדור למידע של תאגיד ענק, ההאקרים אינם חייבים בהכרח לפרוץ למערכות המאובטחות שלו עצמו. לעיתים די בחדירה למערכותיה של אחת החברות המספקות לו שירותים.
אלא שהסיפור גדול בהרבה: גם שתי ענקיות האשראי הבינלאומיות, ויזה ומאסטרקארד, אישרו הלילה כי מידע הנוגע ללקוחותיהן נחשף בעקבות מתקפת סייבר על ספקי שירותים חיצוניים.
שלוש החברות הודיעו כי מערכות התשלומים שלהן ממשיכות לפעול כסדרן וכי לפי ממצאי הבדיקות, לא נחשפו מספרי כרטיסי אשראי או נתוני תשלום.
פרטי אלפי לקוחות כבר הופצו באינטרנט
לפי בדיקה שערכה סוכנות רויטרס, החומר שהפיצו ההאקרים כולל לכאורה יותר מ־16 אלף כתובות דואר אלקטרוני של לקוחות ג’יי פי מורגן ו־124 כתובות של עובדי הבנק, לצד מספרי טלפון ונתוני מיקוד. האותנטיות של כלל החומר טרם אומתה.
חלק מהמידע מיוחס ללקוחות המשתייכים למועדוני האשראי היוקרתיים של הבנק.
ארגון האקרים רוסי טוען כי כבר פרץ לכ־200 חברות
האחריות למתקפה נתבעה על ידי קבוצת האקרים המכונה n0n. לדברי חברת אבטחת הסייבר SOCRadar, מקור הקבוצה ברוסיה והיא החלה לפעול בספטמבר האחרון. מאז היא טוענת כי תקפה קרוב ל־200 חברות ברחבי העולם.
מדובר בתופעה עבריינית מתוחכמת: במקום לגנוב כסף ישירות מחשבונות בנק, העבריינים גונבים מידע, מאיימים להפיצו ודורשים תשלום. המידע עצמו עשוי לשמש אותם גם לביצוע הונאות עתידיות.
השבועות שבהם העולם הדיגיטלי רועד
החשיפה הנוכחית מגיעה בתקופה שבה נרשמו תקלות מחשוב ושיבושים חריגים במערכות מרכזיות ברחבי העולם.
מערכת הדואר האלקטרוני של מיקרוסופט, מערכות התעופה האמריקניות, חברת התעופה יונייטד ואפילו הסוכנות האמריקנית לביטחון לאומי חוו לאחרונה שיבושים.
במהלך השבוע התקשו לקוחות של בנקים אמריקניים לבצע פעולות כספיות. משרד האוצר האמריקני וגורמי הפיקוח על הבנקים פנו למוסדות הפיננסיים בדרישה לקבל הבהרות.
הבנקים מייחסים את השיבושים הללו לתקלת תוכנה נפרדת. לא נמצאה ראיה לקיומו של גורם משותף מאחורי כלל האירועים.
הבעיה הגדולה: למי בעצם מסרתם את המידע שלכם?
האזרח המפקיד את כספו בבנק גדול מניח כי המידע האישי שלו נשמר במערכות המאובטחות של אותו מוסד פיננסי. אלא שבפועל, המידע עשוי להיות מופץ בין חברות שיווק, מועדוני לקוחות, ספקי מחשוב, חברות ענן וקבלני משנה.
די באבטחה לקויה אצל אחת החברות הללו כדי לסכן מידע שהופקד בידי תאגיד המשקיע הון עתק בהגנת סייבר.
הפריצה הנוכחית ממחישה כי גם תאגיד המעסיק אלפי מומחי אבטחה אינו יכול להבטיח את חסינותו כאשר המידע נמצא מחוץ לשליטתו הישירה.
המשמעות לישראלים
גם בישראל כמעט כל אזרח בוגר משתמש במערכות הסליקה הבינלאומיות. פרטי המידע שהופצו בנוגע למאסטרקארד מתייחסים לכאורה גם ללקוחות במזרח התיכון, אם כי טרם פורסם אישור לחשיפה של לקוחות ישראלים.
הסכנה המיידית לצרכנים היא קבלת הודעות מתחזות לבנק או לחברת האשראי, הכוללות פרטים אישיים אמיתיים שנועדו לשכנע את מקבל ההודעה באמינותה.
מומלץ שלא להיכנס לחשבון הבנק באמצעות קישור שהתקבל במסרון או בדואר אלקטרוני, שלא למסור קודי אימות לאיש ולהפעיל התראות מיידיות על ביצוע עסקאות.
המערכת הכלכלית העולמית משלמת את מחיר התלות הדיגיטלית
במשך שנים הוצג המעבר לכלכלה דיגיטלית כמהפכה המעניקה לאזרח נוחות, מהירות, ביטחון וחופש פעולה. עתה מתברר גם מחירה האפשרי של המהפכה הזאת.
הנוחות שלנו מבוססת על שרשרת עצומה של מערכות מחשוב המחוברות זו לזו, שרשרת שחוסנה נמדד דווקא בחוליה החלשה ביותר שלה.
והשאלה המטרידה באמת אינה רק אם הבנק שלכם מאובטח, אלא כמה חברות שאינכם מכירים מחזיקות במידע האישי שלכם, מי מפקח עליהן ומה יקרה ביום שבו אחת מהן תיפרץ.
״עניין מרכזי״ — חדשות וסקופים מאז 1999. לחיצה על לייק תביא אותך לידיעה הבאה, שכנראה לא תמצא במקום אחר. מומלץ!



