גלגל חוזר – תהליך החזרת ומחיקת חובות

התקופה הכלכלית בה אנו חיים אינה פשוטה, לעיתים אף ניתן למצוא את עצמנו בחובות, אך אל דאגה – גם למצב זה ישנם פתרונות שונים, כיצד נחלצים ממצב זה? בכתבה שלפניכם

רננה פז

במקרים רבים, כאשר נקלעים לחוב מסוים ולא פועלים על מנת להסדיר את הפרעון בצורה מיושבת, המצב מתגלגל ככדור שלג התופח במהירות, ולעיתים אף ניתן להגיע למקרים קשים וסבוכים של נטילת הלוואות בשוק האפור מחוסר ברירה אחרת.
הליכי מחיקת חובות עוזרים לשקם כלכלית אנשים שנקלעו לתסבוכות פיננסיות במסגרת תהליכי חדלות פירעון, מה שמוכר יותר בשמו הנפוץ – פשיטת רגל.
הליכי חדלות פירעון אמנם יכולים לעזור בשיקום הכלכלי אולם הם נמשכים זמן רב וכרוכים בהגבלים לא פשוטים.
דרך טובה יותר להתמודד עם חובות היא נטילת הלוואה או אף מספר הלוואות ממקורות שונים, זאת על מנת לסגור את העניין מבלי לערב את המדינה, בית המשפט או ההוצאה לפועל.

מהו הליך מחיקת חובות?

הליך מחיקת חובות או ליתר דיוק – הפטר, פטור מתשלום חוב, הוא הליך המנסה לגשר בין החייבים והנושים.
לדוגמה: אם אדם חייב 1000 ₪ שאין ביכולתו להחזיר לנושה, מה האפשרויות של שניהם לצאת במצב הטוב ביותר מהסיטואציה? הנושה יכול לפנות לעורכי דין, הוצאה לפועל ועוד במטרה לנסות לגבות את חובו, אך אם לחייב אין אפשרות להחזיר – כל העמל וההוצאה הכרוכים בכך ממילא ילכו לאיבוד.
החייב מצידו יסבול מהצקות אך גם אם ירצה – אין ביכולתו להחזיר את החוב. במסגרת הפטר, הנושים מוותרים על החזרת חלק מהחוב מתוך מטרה שיזכו לקבל חזרה חלק מחובותיהם מחד, וימנעו מהוצאות מיותרות מאידך.
החייב מצידו זוכה להקלה בנטל הכלכלי, מתוך כוונה כי ישפר את התנהלותו הכלכלית וכך יוכל להחזיר את חלקו בחוב.

הליך ההפטר מבוצע כצעד אחרון בתהליך ארוך יותר – הגדרת החייב כחדל פירעון, או כפושט רגל.

ההליך מתחיל בקבלת צו לפתיחת תהליכים להגדרת החייב כחדל פירעון, נמשך במשך תקופה הנקראת תקופת הביניים ומגיע לסיומו עם קבלת הצו לשיקום כלכלי.

חייב הנכנס לתקופת ביניים  יחולו עליו הגבלות שונות: צו עיכוב יציאה מהארץ, לא יורשה להיות חלק מתאגיד או להשתמש בכרטיסי אשראי, וחשבון הבנק שלו יהיה מוגדר כמוגבל.
הכנסותיו במהלך התקופה נכנסות לקופת הנשייה ונאמן אשר אחראי על הקופה מחליט למי הכספים ילכו – חלקם יוחזר לנושים לכיסוי החובות וחלקם יועברו לצורך מחייה.
נוסף על עמידה בכל החובות הכלכליים, על החייב לעבור תוכנית הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה.

בסוף תקופת הביניים, ובמידה והחייב עמד בתנאי הצו הראשון, יוצא צו נוסף – הפעם צו לשיקום כלכלי. במסגרת הצו לשיקום כלכלי, הוא יוכל לקבל הפטר מחלק מחובותיו במטרה לקבל עזרה בשילובו מחדש במעגל החיים הכלכליים התקינים.

על אילו חובות לא ניתן לקבל הפטר?

• קנסות או עונשים – אם החוב הוא לרשות מנהלית או שיפוטית עקב הפרה של חוק לא ניתן לקבל עליו הפטר.
• חוב שנוצר כתוצאה מעבירה על החוק – מרמה, גניבה, עבירת מין או אלימות חמורה.
• חוב מזונות.

במקרים מיוחדים המצדיקים זאת, בתי המשפט רשאים לתת הפטר גם על חובות אלו, כולם או חלקם.

מי הגוף השיפוטי האחראי להליכי חדלות פירעון?

ישנם גופים שונים אשר יכולים להיות אחראים על הליכי חדלות פירעון במצבים שונים.
ראשית, במידה וההליך הוא תוצאה של יוזמת נושה, ההליכים יהיו תמיד בסמכותו של בית המשפט, ללא קשר לגובה החובות.

במידה והצו לפתיחת ההליכים  נעשה ביוזמת החייב אז הסמכות נקבעת בהתאם לגובה החוב: עד 153,152.17 ₪ – הסמכות תהיה של רשם ההוצאה לפועל , במידה והחוב גבוה יותר, הסמכות תהיה של בית המשפט.

הליכי חדלות פירעון יכולים לעזור לאנשים להשתקם מבחינה כלכלית על ידי מחיקת חלק מחובותיהם אך ההליך ארוך, קשה וכולל הגבלות רציניות למשך תקופה ארוכה.
נטילת הלוואות מיידיות יכולה לסייע לאדם שעומד בפני חובות, ויאפשר לו לסדר את ענייניו ללא התערבותו של בית המשפט וללא ההגבלות הקשות הנלוות לתקופה זו.