אושרה להצבעה הקמת ממשלת הרוטציה ביבי גנץ

בתום ימים ארוכים של דיונים מרתוניים ואינטנסיביים, אישרה הלילה (ב') הוועדה המיוחדת להכנת הצעות החוק הנוגעות להקמת הממשלה (ממשלת חילופים) את ההצעות לקריאה שנייה ושלישית. מדובר בהצעת חוק לתיקון חוק יסוד הממשלה ובהצעת חוק נוספת וקטנה יותר שבאה לתקן את חוק מימון מפלגות. ההצעה לתיקון חוק היסוד עוסקת במבנה ממשלת הרוטציה, הגדרתה כממשלה פריטטית, שבה מספר שרים וסגני שרים שווה לשני הגושים שירכיבו את הקואליציה, השבעת ראש הממשלה וראש הממשלה החלופי מיד עם הקמת הממשלה, מועדי החילופין ואופני ההתנהלות השוטפת של ממשלה זו. לצידה כאמור, אישרה הוועדה גם את הצעת החוק המצומצמת יותר שנועדה לאפשר תיקון במימון מפלגות, כך שסיעת 'דרך ארץ' שמצטרפת לקואליציה, תוכל לקבל מימון שוטף לפעילותה.*

*

יו"ר הוועדה, סגן יו"ר הכנסת, ח"כ איתן גינזבורג (כחול-לבן)* סיכם את הדיונים הארוכים ואמר, שהוא "שמח שתהליך החקיקה לכינון ממשלת אחדות שוויונית הגיע לסיום דרכו בוועדה לאחר דיונים ארוכים, מקצועיים ומשמעותיים שבמהלכם הוכנסו שינויים להצעת החוק המקורית, בהתאם להערות של חברי כנסת, יועצים משפטים של הכנסת והממשלה ונציגי ציבור מתחום המשפט והאקדמיה. החקיקה נועדה לעגן הסדר חוקי להקמת ממשלת אחדות שוויונית, ואינו בא לבטל את ההסדר המשטרי הקיים אלא להוסיף לו אפשרות חדשה. ממשלת אחדות היא צו השעה, בהתאם להכרעת ורצון הציבור, אחרי שלוש מערכות בחירות ללא הכרעה ברורה ותמנע ממדינת ישראל מערכת בחירות רביעית בתקופה של משבר פוליטי, בריאותי וכלכלי".

במסגרת הצעת החוק לתיקון חוק יסוד הממשלה שאושרה, קבועים ההסדרים המלאים להתנהלות קואליציית שני הגושים, מועד החילופים, קרי תאריך נקוב שבו יתבצעו החילופים בין ראש הממשלה המכהן וראש הממשלה החילופי, הגדרת ההשתייכות של השרים וסגני השרים לגוש מסוים, מה שמוגדר בהצעת החוק, שרים 'בעלי זיקה' או לראש הממשלה, או לראש הממשלה החלופי. כמו-כן לאורך כל סעיפי הצעת החוק, מופיע עיקרון הפריטטיות, השוויוניות, הקובע כי הרכב מליאת הממשלה, ועדות השרים ואיוש התפקידים בקבינט, יהיה שוויוני בין השרים משני הגושים.

מעבר למחויבות של השרים וסגני השרים לראש הגוש שלהם, קרי שהם בעלי זיקה אליו, החוק מגדיר גם את האפשרות למנות או לפטר שרים וסגני שרים, דבר הנתון לראש הממשלה או לראש הממשלה החלופי בהתאם לזיקות שלהם אליו. קרי, ראש הממשלה יכול למנות או לפטר רק שרים או סגני שרים שהם בעלי זיקה אליו. כן הדבר לגבי ראש הממשלה החלופי. כמו-כן, נקבע המנגנון שיאפשר מקרים בהם יכהנו שני שרים במשרד אחד.

.

עוד קובעת הצעת החוק הסדרים למקרים בהם ראש הממשלה או ראש הממשלה החלופי מפסיקים לכהן עקב נבצרות כלשהי, בריאותית, משפטית וכד' והאופן שבו הם יוחלפו ע"י המחנה שלהם באמצעות הבעת אמון של 10 חברי כנסת, כל אחד מסיעתו. כמו-כן, ההסדרים קובעים גם מנגנונים למינויים מועמד חלופי (חבר כנסת) לכל אחד מהם במקרה שהוא הופך נבצר, טרם נכנס לתפקיד ראש הממשלה בפועל.
.

עפ"י הצעת החוק הסמכות של ראש הממשלה בפועל לפזר את הכנסת טעונה הסכמה מראש של ראש הממשלה החלופי. נוסף על מנגנוני החילופין, מועדיהם והאופן של הבעת אמון במקרי חילופין של אחד מהם, קובעת הצעת החוק מקרים בהם אם ראש הממשלה המכהן בפועל מוביל להקדמת הבחירות לכנסת, הדבר ייראה הדבר כאילו התפטרה הממשלה כולה והולכים לבחירות. בתקופת המעבר, ראש הממשלה החלופי ישמש ראש ממשלת המעבר.

.

במקרה של הבעת אי אמון מצד הכנסת בממשלת החילופים ולהביע אמון בממשלה אחרת, אף אחד מבין השניים, ראש הממשלה המכהן וראש הממשלה החלופי בממשלת החילופים לא יוכלו לעמוד בראש הממשלה האחרת.

מבחינת אורך הקדנציה, הצעת החוק, הצעת החוק קוצבת זאת לשלוש שנים, קרי שנה וחצי בראשות הממשלה לכל אחד משני הצדדים. לבסוף קובעת הצעת חוק זו, כי תחול 'נוקשות' לגבי סעיפי החוק כולו לכל אורך ממשלת הרוטציה, באופן כזה שכל שינוי באחד מהם, יחייב רוב של 70 חברי כנסת. זאת לאחר שבמהלך הדיונים על ההסתייגויות לחוק, התקבלה ההסתייגות של ח"כ אבי ניסנקורן, לפיה הרוב הדרוש הופחת מ- 75 חברי כנסת, כפי שנקבע הצעת החוק המקורית ל- 70 .

.

הצעת החוק הנוספת, זו הנוגעת למימון מפלגות, קובעת כי סיעת 'דרך ארץ' של חברי הכנסת יועז הנדל וצביקה האוזר, יוכלו לקבל מימון שוטף עבור פעילותם המפלגתית עוד בטרם הקמת הממשלה.

.

הדיונים על הצעות החוק היו אינטנסיביים במיוחד ונמשכו שעות ארוכות וכך גם שלביי ההצבעה השונים, בעקבות התנגדות עזה מצד סיעות האופוזיציה. עתה לאחר אישור סופי של החוקים בוועדה, הם עוברים להצבעה בקריאה שנייה ושלישית כאמור, במליאת הכנסת.

.
עניין מרכזי

שיתוף:
מאמר קודםנפתחים קניונים, חדרי כושר ובוטל איסור הטיולים
המאמר הבאירי טנקים בתגובה לירי רקטה לעוטף עזה
עיתונאי, שדרן, עורך ויזם תקשורת. חבר נשיאות מועצת העיתונות והתקשורת בישראל. מנחה NLP מאסטר וטריינר. מנהל ״המכללה לחדשנות״. עבד כשדרן, עורך ומגיש ב״קול ישראל״ ומשדר בגל"צ. קצין בכיר בצה״ל, שירת כקצין חקירות בכיר במצ״ח. ערך את בטאון חיל הים ״בין גלים״ ואת בטאון המשטרה הצבאית ״הד חמ״צ״. ערך את בטאון הסטודנטים ״יתוש״ של אוניברסיטת תל אביב. בהשכלתו בעל תואר שני בתקשורת, יועץ ארגוני ומגשר. עורך ״עניין מרכזי״ מאז שנת 1999. העיתון מפרסם חדשות וסקופים ללא תלות בשום גורם פוליטי או עיסקי. עצמאי, בלתי תלוי ואינו מהסס לומר את האמת גם בתנאים מסובכים.