גזר דין מוות לבשאר אסד: סוריה החדשה סוגרת חשבון עם הרודן שנמלט למוסקבה – ועכשיו הכדור אצל פוטין
סוריה רשמה היום רגע היסטורי וסמלי במיוחד: בית משפט פלילי בדמשק גזר בהיעדרו עונש מוות על הנשיא המודח בשאר אסד, ששלט במדינה במשך כמעט רבע מאה ונמלט לרוסיה עם קריסת משטרו בדצמבר 2024. יחד עמו נידונו למוות גם אחיו מאהר אסד, שהיה מהאנשים החזקים והמפחידים במשטר, וכן בכירים נוספים במנגנוני הביטחון הישנים.
חשוב להבהיר בעקבות דיווחים סותרים שהתפשטו בשעות האחרונות: נכון לעכשיו אין אישור אמין לכך שגזר הדין נגד בשאר אסד בוטל. להפך – הדיווחים העדכניים מדמשק, לרבות של סוכנויות הידיעות הבינלאומיות וכלי תקשורת ערביים, קובעים כי גזר הדין ניתן היום והוא עומד בעינו. בית המשפט אף הורה לפעול למרדף בינלאומי אחר בשאר ומאהר אסד. לכן אין בסיס בשלב זה לכותרת שלפיה גזר הדין ״בוטל״.
המשפט שהתנהל בבית הדין הפלילי הרביעי בדמשק הוא מן ההליכים המשפטיים החשובים ביותר שנפתחו בסוריה מאז נפילת המשטר. אסד ומאהר נשפטו בהיעדרם, בעוד עאטף נג׳יב – בן דודו של אסד ומי שכיהן כראש מנגנון הביטחון הפוליטי בדרעא – הועמד לדין כשהוא נמצא בידי הרשויות החדשות.
האישומים שבהם הורשעו כוללים רצח בכוונה תחילה, עינויים, הסתה לרצח ועבירות שהוגדרו כפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות. ההליך התמקד בין היתר באירועים שהתרחשו בראשית ההתקוממות הסורית ב־2011 – אותה התקוממות שהחלה בדרעא והפכה בהדרגה למלחמת אזרחים אדירה ששינתה את פני המזרח התיכון.
השם עאטף נג׳יב הוא מפתח להבנת הסיפור כולו. נג׳יב עמד בראש מנגנון הביטחון הפוליטי בדרעא כאשר קבוצת נערים כתבה כתובות מחאה נגד המשטר על קירות. הנערים נעצרו ועונו, והיחס אליהם הצית הפגנות מקומיות. תגובת המשטר הייתה אלימה, ההפגנות התרחבו, ותוך חודשים הפכה ההתקוממות למרד ארצי.
מכאן החל מסלול הדמים שנמשך יותר מעשור. מאות אלפים נהרגו במלחמה, מיליונים נעקרו מבתיהם ומיליונים נוספים הפכו לפליטים. ערים שלמות נחרבו, בתי כלא ומתקני חקירה הפכו לסמלים של אימה, והמשטר הואשם לאורך השנים בשימוש שיטתי בעינויים, בהיעלמויות כפויות, בהפצצות אזורים אזרחיים ואף בשימוש בנשק כימי.
במשך שנים נדמה היה שבשאר אסד ניצח. רוסיה נכנסה למלחמה לצדו, איראן וחיזבאללה השקיעו משאבים אדירים בהישרדות המשטר, והצבא הסורי הצליח להשיב לידיו חלקים גדולים מהמדינה. מדינות ערב אפילו החלו להחזיר את אסד לחיקן הדיפלומטי.
ואז הכול קרס במהירות מסחררת.
בדצמבר 2024 התמוטט מערך השלטון של אסד מול מתקפת המורדים. דמשק נפלה, מוסדות המשטר התפרקו והנשיא שנראה במשך שנים כמי ששרד הכול נמלט לרוסיה. משפחת אסד, ששלטה בסוריה מאז עליית חאפז אסד לשלטון ב־1970, איבדה בתוך ימים את המדינה שעליה שלטה במשך יותר מחצי מאה.
מאהר אסד, אחיו הצעיר של בשאר, אינו דמות שולית בפרשה. במשך שנים פיקד על הדיוויזיה הרביעית המשוריינת ונחשב לאחד מעמודי התווך של מנגנון הכוח המשטרי. שמו נקשר שוב ושוב לדיכוי ההתקוממות ולפעילות הצבאית נגד מתנגדי המשטר. בית המשפט בדמשק גזר גם עליו עונש מוות בהיעדרו.
אלא שכאן מתחילה הבעיה המעשית הגדולה: גזר דין מוות אינו מביא את בשאר אסד אפילו צעד אחד קרוב יותר לגרדום כל עוד הוא נמצא תחת חסותה של רוסיה.
אסד נמלט למוסקבה וקיבל שם מקלט. כל עוד הקרמלין אינו מסכים להסגירו, לסוריה אין יכולת מעשית לבצע את גזר הדין. לכן חשיבות ההחלטה בשלב הראשון היא בעיקר משפטית, פוליטית וסמלית – הפיכת מי שהיה נשיא המדינה לנמלט שהמערכת המשפטית הסורית החדשה מבקשת לרדוף אחריו גם מחוץ לגבולות המדינה.
וזה בדיוק המקום שבו הסיפור הופך מסורי לרוסי.
ההחלטה לרדוף אחר אסד בזירה הבינלאומית עשויה להעמיד את היחסים בין דמשק החדשה למוסקבה במבחן מורכב. רוסיה מנסה לשמר השפעה בסוריה גם לאחר נפילת בן חסותה הוותיק. יש לה אינטרסים אסטרטגיים במדינה, ובראשם הנוכחות הצבאית והגישה לים התיכון. במקביל, השלטון החדש בדמשק אינו יכול להתעלם מהעובדה שהאיש שהמערכת המשפטית שלו גזרה עליו מוות מתגורר בבירת המדינה שהצילה אותו במשך שנים.
אם סוריה תגיש לרוסיה בקשת הסגרה רשמית, פוטין יעמוד בפני בחירה לא נוחה. הסגרת אסד תהיה מסר קשה לכל בעל ברית עתידי של מוסקבה: רוסיה אינה בהכרח מקלט בטוח לאחר נפילתך. מנגד, סירוב מוחלט להסגירו עלול להכביד על ניסיונות הקרמלין לבנות מערכת יחסים חדשה עם השלטון בדמשק.
יש גם ממד משפטי בינלאומי רחב יותר. נגד אסד התנהלו ומתנהלים הליכים מחוץ לסוריה, ובאירופה נחקרו לאורך השנים בכירים במשטר לשעבר במסגרת עקרון הסמכות האוניברסלית. לאחר שאסד חדל להיות נשיא מכהן, גם שאלת החסינות שלו השתנתה באופן מהותי. במילים פשוטות: אם ייצא בעתיד מרוסיה למדינה שתהיה מוכנה לעצור אותו, מצבו המשפטי עלול להפוך למסוכן בהרבה.
אבל המשפט מעורר גם שאלות קשות בתוך סוריה עצמה. צדק לאחר עשרות שנים של דיקטטורה ומלחמה אינו מסתכם בגזרי דין מוות. ארגוני זכויות אדם ומשפחות של נעדרים דורשים בראש ובראשונה לדעת מה קרה לעשרות אלפי אנשים שנעלמו בבתי הכלא, מי נתן את הפקודות, מי ביצע אותן, היכן נמצאים הקברים ומה היה מנגנון קבלת ההחלטות בצמרת המשטר.
דווקא משום כך קיימת גם ביקורת על הוצאה מהירה להורג של בכירים לשעבר הנמצאים בידי השלטונות. אדם כמו עאטף נג׳יב עשוי להיות מקור מידע עצום על מערכת הביטחון הישנה, שרשרת הפיקוד והגורל של עצורים ונעדרים. עבור משפחות רבות, גילוי האמת חשוב לא פחות מהעונש.
מנגד, עבור סורים רבים גזר הדין הוא רגע שחיכו לו מאז 2011. לאחר שנים שבהן נדמה היה שאסד הצליח להישאר בשלטון למרות הכול, עצם העובדה שבית משפט בדמשק מכנה אותו פושע וגוזר עליו את העונש החמור ביותר האפשרי היא היפוך מוחלט של המציאות הישנה.
המשטר ששפט, כלא והוציא להורג את מתנגדיו איננו. עכשיו מי שעמד בראשו הוא הנידון.
אלא שהסיום האמיתי של הסיפור עוד רחוק. בשאר אסד חי ברוסיה. פוטין אינו מראה כרגע סימן שהוא מתכוון למסור אותו. גזר הדין בדמשק קיים – אבל אין לסורים גישה אל האיש שעליו הוא הוטל.
ולכן השאלה הגדולה כבר איננה מה החליט בית המשפט הסורי.
השאלה היא האם יגיע אי פעם היום שבו בשאר אסד ייאלץ לעמוד בעצמו מול שופט בדמשק – והאם רוסיה תהיה מוכנה למסור אותו לידי המדינה שבה שלט ביד ברזל במשך כמעט 25 שנה.
״עניין מרכזי״ חדשות וסקופים מאז 1999. לחיצה על לייק תביא אותך לידיעה הבאה.
