שמונה מדינות ערביות ואיסלאמיות יצאו היום בחזית משותפת נגד רעיון הוצאת הפלסטינים מעזה, ובמקביל מתברר כי לחץ אמריקני כבד כבר מאלץ את נתניהו להורות על פינוי מאחזים יהודיים בלתי מורשים שהוקמו בשטחי B בגדה. אלה אינם שני אירועים נפרדים. יחד הם מסמנים את גבולות הגזרה שהאזור וארצות הברית מנסים להציב לישראל: לא שינוי דמוגרפי בעזה ולא יצירת עובדות בלתי הפיכות בשטח הפלסטיני בגדה.
מאת רמי יצהר
שרי החוץ של מצרים, ירדן, סעודיה, איחוד האמירויות, קטר, טורקיה, אינדונזיה ופקיסטן גינו במשותף את דבריהם של איתמר בן גביר ושר המלחמה ישראל כ״ץ בעניין הגירת פלסטינים מעזה. הם דחו כל ניסיון או תוכנית שמטרתם עקירת פלסטינים והבהירו מחדש כי מבחינתם עזה והגדה הן חלק מאותה סוגיה פלסטינית.
ההרכב חשוב לא פחות מהגינוי. מצרים וירדן חתומות על שלום עם ישראל, איחוד האמירויות על הסכמי אברהם, סעודיה היא היעד המרכזי לנורמליזציה עתידית, וקטר מעורבת בתיווך. במילים אחרות, כמעט כל המערכת האזורית שנתניהו זקוק לה ביום שאחרי המלחמה אומרת לו עכשיו שהגירה המונית מעזה אינה פתרון שהיא מוכנה לקבל.
גם וושינגטון מתרחקת מהרעיון. שגריר ארצות הברית בישראל מייק האקבי הבהיר בסוף השבוע כי אין תוכנית אמריקנית לכפות על הפלסטינים לעזוב את הרצועה. זו נקודה קריטית משום שכ״ץ עצמו הודה שהבעיה אינה פתיחת השערים מעזה אלא מציאת מדינות שיהיו מוכנות לקבל את היוצאים — וללא לחץ וגיבוי אמריקניים כמעט אין למהלך היתכנות.
אבל הלחץ האמריקני על נתניהו אינו נעצר בעזה. בגדה מתרחשת עכשיו תנועה הפוכה לחלוטין מזו שמבקשים לקדם חלקים בימין.
במערכת הביטחון מעריכים כי קיימים כיום כמאה מאחזים בלתי מורשים ביהודה ושומרון, מהם כ־15 עד 20 שהוקמו בשטחי A ו־B. בעקבות לחץ כבד מצד הממשל האמריקני הנחה נתניהו לפעול לפינוי המאחזים בשטחי B, והמל״ל העביר הוראות ברורות לבצע את הפינויים. שטחי B מצויים על פי הסכמי אוסלו בשליטה אזרחית פלסטינית, ולכן הקמת מאחזים ישראליים והשתלטות על קרקעות פלסטיניות שם נתפסות כחציית קו רגישה במיוחד.
האמריקנים מאותתים שהסבלנות פוקעת גם ביחס לאלימות המתנחלים. האקבי, הנחשב דווקא לאחד מתומכי ההתיישבות המובהקים ביותר שהגיעו לתפקיד שגריר ארצות הברית בישראל, ביקר בטורמוס עיא, נפגש עם פלסטינים־אמריקנים וכינה מתנחלים המבצעים תקיפות ואלימות ״טרוריסטים״. כאשר אפילו האקבי משתמש במונח הזה, בירושלים מבינים היטב את עוצמת האזהרה.
מבחינת נתניהו זהו מלכוד פוליטי חריף במיוחד ערב הבחירות. בן גביר וחלקים בימין מבקשים בדיוק את ההפך: הגירה רחבה מעזה, הרחבת ההתיישבות והעמקת האחיזה הישראלית בגדה. טראמפ, לעומת זאת, זקוק לשקט אזורי, לשיתוף פעולה עם סעודיה ומדינות המפרץ ולמניעת התלקחות נוספת בזירה הפלסטינית.
וכך, דווקא בשעה שנתניהו צריך לשכנע את בוחריו שממשלת הימין תוכל ללכת רחוק יותר, המציאות המדינית דוחפת אותו לבלום.
המסר המגיע עכשיו מבחוץ חד: לא להוציא את הפלסטינים מעזה — ולא לדחוק אותם מאדמתם בגדה.
והבעיה של נתניהו היא שהפעם המסר הזה אינו מגיע רק מאירופה או מהאו״ם.
הוא מגיע גם מהמדינות הערביות שהוא רוצה לצרף להסדר הגדול — ובעיקר מטראמפ, האיש שנתניהו אינו יכול להרשות לעצמו לומר לו לא.
״עניין מרכזי״ חדשות וסקופים מאז 1999. לחיצה על לייק תביא אותך לידיעה הבאה, שווה לעקוב.
