נשיא סרביה אלכסנדר ווצ׳יץ׳ התפטר, אבל אין שום פרישה מאחורי ההתפטרות. האיש החזק בבלגרד מפנה את ארמון הנשיאות כדי לנסות לעבור לכיסא ראש הממשלה ולהמשיך להנהיג את המדינה מתפקיד אחר.
ההסבר פשוט: אחרי שתי כהונות כנשיא, החוקה הסרבית אינה מאפשרת לו להתמודד מיד לכהונה שלישית. במקום להמתין לסיום כהונתו במאי 2027, ווצ׳יץ׳ התפטר שבעה חודשים מוקדם יותר ומתכוון להתמודד בבחירות המוקדמות לפרלמנט ב־25 באוקטובר, במטרה לחזור לתפקיד ראש הממשלה שבו כבר כיהן בעבר.
המהלך מזכיר את התרגיל שביצע ולדימיר פוטין ברוסיה ב־2008. לאחר שתי כהונות רצופות כנשיא עבר פוטין לראשות הממשלה, דמיטרי מדבדב נכנס לקרמלין, וב־2012 חזר פוטין לנשיאות. במקרה הסרבי אין כרגע בסיס לקבוע שווצ׳יץ׳ מתכנן בעתיד חזרה דומה לנשיאות, אבל העיקרון מוכר: מגבלת כהונה אינה בהכרח סוף שלטונו של מנהיג שיכול לעבור לתפקיד אחר.
אצל ווצ׳יץ׳ יש לכך גם משמעות מעשית. סרביה היא רפובליקה פרלמנטרית שבה הממשלה וראש הממשלה מחזיקים בסמכויות הביצועיות המרכזיות. ווצ׳יץ׳, שהיה ראש הממשלה לפני שנבחר לנשיא ב־2017, עשוי אפוא לוותר על תואר הנשיא אך להישאר במוקד הכוח.
אלא שהפעם הדרך לשם אינה מובטחת.
ווצ׳יץ׳ מגיע לבחירות לאחר כמעט שנתיים של מחאה ציבורית חריפה שהחלה בעקבות קריסת סככה בתחנת הרכבת בנובי סאד בנובמבר 2024, אסון שבו נהרגו 16 בני אדם. האסון הצית מחאת סטודנטים שהתפתחה למאבק רחב נגד השלטון, על רקע טענות לשחיתות, חוסר שקיפות וריכוז כוח. הממשלה דחתה את הטענות נגדה, אך המחאה לא דעכה והדרישה לבחירות מוקדמות הפכה לאחד מדגליה המרכזיים.
לכן 25 באוקטובר יהיה המבחן האמיתי. אם מחנהו של ווצ׳יץ׳ יוכל להרכיב ממשלה, הנשיא היוצא עשוי לחזור ללשכת ראש הממשלה ולהמשיך לשלוט. אם יריביו ישיגו את הכוח הדרוש להחלפת הממשלה, ההתפטרות עלולה להתברר כהימור פוליטי גדול.
אבל לסיפור הזה יש גם זווית ישראלית חשובה.
ווצ׳יץ׳ הוא בשנים האחרונות אחד הידידים המדיניים והביטחוניים הבולטים של ישראל באירופה. באפריל השנה השיקו ישראל וסרביה לראשונה דיאלוג אסטרטגי רשמי, והיחסים בין המדינות התרחבו בתחומי הכלכלה, הטכנולוגיה ובעיקר הביטחון.
לאחר מתקפת 7 באוקטובר סיפקה סרביה לישראל תחמושת בהיקפים שגדלו מאוד לעומת השנים שקדמו למלחמה. במקביל הפכה סרביה ללקוחה גדולה של התעשיות הביטחוניות הישראליות ורכשה מערכות מתקדמות ובהן מל״טים, מערכות ארטילריה וטילים ולוחמה אלקטרונית.
באפריל 2026 הודיע ווצ׳יץ׳ על העמקה נוספת של השותפות באמצעות ייצור משותף של מל״טים קרביים בסרביה. בכך התפתח הקשר בין המדינות מעבר לידידות דיפלומטית והפך לשותפות ביטחונית ותעשייתית בעלת משמעות כלכלית ואסטרטגית.
היחסים אינם נטולי מחלוקות. ביוני 2025 הודיע ווצ׳יץ׳ על עצירת יצוא התחמושת הסרבי על רקע המלחמה בין ישראל לאיראן והלחצים שהופעלו על בלגרד, ובהמשך עלו שאלות בנוגע להיקף יישום ההחלטה.
ועדיין, התמונה הכללית ברורה: בתקופת ווצ׳יץ׳ הפכה סרביה לאחת השותפות האירופיות הקרובות של ישראל, דווקא בתקופה שבה היחסים עם כמה ממשלות אחרות ביבשת נעשו מתוחים הרבה יותר.
לכן בירושלים יעקבו מקרוב אחר הבחירות. המשך שלטונו של ווצ׳יץ׳ צפוי לשמר במידה רבה את מערכת היחסים שנבנתה בשנים האחרונות. במקרה של חילופי שלטון, יהיה צורך לראות איזה קו תאמץ הממשלה החדשה כלפי ישראל והאם תישמר השותפות הביטחונית שהתפתחה בין המדינות.
ווצ׳יץ׳ אינו נפרד אפוא מהשלטון. הוא מחליף זירה וניגש לבחירות שבהן ינסה לקבל מהסרבים אישור להמשיך להנהיג אותם מכיסא אחר.
הנשיא התפטר. האיש החזק של סרביה עדיין רוצה להישאר האיש החזק של סרביה — ובישראל בהחלט יעקבו אחרי הקלפי ב־25 באוקטובר.
״עניין מרכזי״ חדשות וסקופים מאז 1999.
