שני אזרחים איראנים הוצאו היום להורג לאחר שהורשעו בריגול למען ישראל ובהעברת מידע על מתקנים ביטחוניים וצבאיים במהלך המלחמה. מבחינת שלטונות איראן, מדובר בעוד חוליה בשרשרת של “הגנה על ביטחון המדינה”. מבחינת ארגוני זכויות אדם ומבקרי המשטר, זו הוכחה נוספת לכך שהרפובליקה האסלאמית משתמשת בעונש המוות לא רק ככלי ענישה, אלא גם כאמצעי להפחדה, הרתעה וביסוס שלטונה.
ההוצאות להורג האחרונות אינן אירוע חריג אלא חלק ממגמה ברורה שהחריפה מאז העימותים הצבאיים עם ישראל וארצות הברית. כל מי שנחשד בשיתוף פעולה עם המוסד, בהעברת מידע מודיעיני או אפילו בקשר עם גורמים זרים, עלול למצוא את עצמו מואשם בעבירות כמו “השחתת הארץ”, “שחיתות עלי אדמות” או “מלחמה באל” – עבירות שבדין האיראני עלולות להסתיים בגרדום.
המשטר טוען כי שני המוצאים להורג העבירו לישראל מיקומים של מתקנים צבאיים וביטחוניים רגישים. בטהרן מציגים את ההוצאות להורג כהוכחה לכך שאיראן אינה מהססת לפעול נגד מי שלטענתה סייע לאויב בזמן מלחמה.
אלא שהסיפור רחב הרבה יותר. מאז הקמת הרפובליקה האסלאמית בשנת 1979 הפכה איראן לאחת המדינות שמוציאות להורג את המספר הגדול ביותר של בני אדם בעולם. לאורך השנים הוצאו להורג אלפי בני אדם בעבירות ביטחוניות, פוליטיות, פליליות וסמים. ארגוני זכויות אדם טוענים שוב ושוב כי רבים מן המשפטים אינם עומדים בסטנדרטים בסיסיים של הליך הוגן, וכי הודאות נגבות לעיתים תחת לחץ או עינויים.
היחסים החשאיים בין ישראל לאיראן הפכו בשנים האחרונות את עבירת הריגול לאחת הרגישות ביותר עבור המשטר. ככל שיוחסו לישראל יותר מבצעי חיסול, חבלה וסיכול בתוך איראן, כך גבר גם החשד של מנגנוני הביטחון כלפי אזרחים, אנשי עסקים, מדענים ועובדי מערכות ביטחוניות.
רק השנה כבר הוצאו להורג שורת בני אדם שהואשמו בקשרים עם המוסד. בחלק מהמקרים נטען כי צילמו בסיסים צבאיים, מתקני גרעין או תשתיות רגישות; במקרים אחרים נטען כי העבירו מידע על בכירים, התקינו ציוד ריגול או סייעו בהברחת אמצעי לחימה. המשטר מדגיש שכל פעולה כזו תיענה בענישה המקסימלית האפשרית.
במקביל להוצאות להורג מתנהל גם גל רחב של מעצרים. לפי דיווחים שונים, נעצרו בחודשים האחרונים אלפי בני אדם בחשד לשיתוף פעולה עם ישראל, למסירת מידע, להפצת תיעוד של תקיפות או לפעילות שנתפסה כפוגעת בביטחון המדינה.
עבור המשטר, זהו מסר כפול. כלפי חוץ הוא מבקש להציג שליטה מלאה ויכולת לחשוף רשתות ריגול גם בעיצומו של עימות אזורי. כלפי פנים הוא מבקש להרתיע כל מי שעלול לשקול שיתוף פעולה עם גורמים זרים או אפילו ביקורת פומבית בתקופה רגישה.
אולם מבקרי המשטר טוענים כי דווקא ריבוי ההוצאות להורג מלמד על עומק החשש של ההנהגה. לטענתם, ככל שהמשטר מרגיש מאוים יותר – צבאית, כלכלית או פוליטית – כך הוא נשען יותר על מנגנוני הפחדה, משפטים מהירים וענישה קיצונית כדי לשמר את אחיזתו בשלטון.
הוויכוח סביב מדיניות זו אינו צפוי להסתיים בקרוב. בטהרן רואים בהוצאות להורג נשק לגיטימי במאבק על ביטחון המדינה. בעולם המערבי ובקרב ארגוני זכויות אדם רואים בהן ביטוי למדיניות של דיכוי פוליטי והפעלת טרור שלטוני באמצעות מערכת המשפט.
דבר אחד ברור כבר עכשיו: כל עוד נמשכת מלחמת הצללים בין ישראל לאיראן, כל חשד לריגול יהפוך במהירות לאחד האישומים החמורים ביותר ברפובליקה האסלאמית – ולעיתים קרובות גם לדרך הקצרה ביותר אל הגרדום.
עניין מרכזי – חדשות, סקופים ופרשנות מאז 1999. לחיצה על לייק תוביל אותך לכתבה הבאה, שסביר להניח שלא תמצא במקום אחר.
