המזרח התיכון על סף התלקחות: ארצות הברית פתחה בגל תקיפות נרחב נגד איראן – טראמפ מאיים, טהרן מבטיחה נקמה ומדינות ערב נערכות לגרוע מכל.
המזרח התיכון חזר הלילה לנקודת הרתיחה. שעות לאחר שאיראן שיגרה טילים בליסטיים לעבר בסיס אמריקני בירדן, פתחה ארצות הברית במתקפת נגד רחבת היקף שנמשכה כשעתיים וכללה עשרות תקיפות מדויקות נגד יעדי משמרות המהפכה ברחבי איראן. המטרות שנבחרו אינן מקריות: מרכזי פיקוד ושליטה, אתרי טילים בליסטיים, מתקני כטב”מים, מערכי מכ”ם והגנה חופיים, סוללות הגנה אווירית ותשתיות ימיות שנועדו לאפשר לאיראן לאיים על חופש השיט במצר הורמוז ועל הכוחות האמריקניים במזרח התיכון.
בוושינגטון מבהירים כי זו אינה פעולת ענישה חד-פעמית אלא תחילתה של אסטרטגיה חדשה. הנשיא דונלד טראמפ הצהיר שאם איראן תמשיך לתקוף בסיסים אמריקניים או את נתיבי השיט הבינלאומיים, יבואו גלי תקיפה נוספים – רחבים וכואבים יותר.
בטהרן, לעומת זאת, אין כל סימן לנסיגה. משמרות המהפכה הודיעו כי ארצות הברית “פתחה במלחמה שלא תוכל לשלוט בתוצאותיה”, והכריזו כי ימשיכו לתקוף יעדים אמריקניים באזור. בהודעות רשמיות נטען כי שוגרו טילים ומל”טים לעבר מתקנים אמריקניים בירדן, בחריין וכווית, וכי כל בסיס אמריקני במזרח התיכון נחשב מעתה יעד לגיטימי.
גם אם לא כל הטענות האיראניות אומתו, המסר ברור: איראן מבקשת להרחיב את זירת הלחימה אל מעבר לשטחה ולהפוך את כל מדינות המפרץ המארחות כוחות אמריקניים לחלק בלתי נפרד מהעימות.
דווקא בעולם הערבי נרשמת דאגה עמוקה. סעודיה, ירדן, כווית ובחריין העלו את רמת הכוננות והפעילו מערכות הגנה אווירית. בריאד מאשימים מיליציות פרו-איראניות בעיראק בשיגור כטב”מים לעבר מתקני נפט, ומבהירים כי הם שומרים לעצמם את הזכות להגיב. עבור הסעודים, המערכה כבר אינה מתנהלת רק בין וושינגטון לטהרן אלא מאיימת ישירות על ביטחון הממלכה ועל תעשיית האנרגיה שלה.
בירדן, שהפכה פעם נוספת לחזית קדמית, יורטו טילים שחדרו לשטחה, בעוד שבכווית ובבחריין הופעלו מערכות ההגנה מחשש למתקפות נוספות. המסר של מדינות המפרץ אחיד: הן אינן רוצות מלחמה כוללת, אך נערכות לאפשרות שהיא כבר אינה ניתנת למניעה.
גם מצרים מוצאת את עצמה נסחפת אל תוך המשבר. הפגיעה בכלי שיט בנמל דמיאטה והחשש לפגיעה נוספת בנתיבי הסחר מעלים בקהיר חרדה מפני פגיעה בכלכלה האזורית ובתנועת האוניות בין הים התיכון לים האדום. מבחינת המצרים, כל הרחבה של הלחימה לכיוון נתיבי השיט עלולה להשפיע גם על תנועת האוניות בתעלת סואץ.
במקביל מתעצם גם החיכוך בין איראן לאוקראינה. קייב מאשימה את טהרן בהמשך אספקת אמצעי לחימה וטכנולוגיות לרוסיה, בעוד שאיראן רואה באוקראינה חלק מהמערכה הרחבה שמנהל המערב נגדה. כך הולך ונוצר חיבור בין המלחמה במזרח אירופה לבין העימות במזרח התיכון – חיבור שמדאיג מאוד את בירות המערב.
אחת ההתפתחויות החשובות ביותר, שכמעט אינה זוכה לכותרות, היא קריסתם של מאמצי התיווך סביב מצר הורמוז. עומאן, קטאר וגורמים נוספים ניסו בחודשים האחרונים לגבש מנגנון שיאפשר את המשך התנועה החופשית במצר, אולם לפי גורמים דיפלומטיים, המגעים נעצרו כמעט לחלוטין. איראן מתעקשת כי כל הסדר עתידי חייב להכיר במעמדה כגורם המרכזי באזור, בעוד שוושינגטון מסרבת לכל הסדר שיגביל את חופש השיט.
זו גם הסיבה שהקרב האמיתי כבר אינו מתנהל רק בשמי איראן. הוא מתנהל סביב השליטה באחד מנתיבי האנרגיה החשובים בעולם. כל פגיעה במכלית, בכלי שיט צבאי או במתקן נפט עלולה לגרור תגובת שרשרת שתזניק את מחירי האנרגיה ותסחוף מדינות נוספות לתוך הלחימה.
בשלב זה נדמה כי כל הצדדים עדיין מנסים להימנע ממלחמה אזורית כוללת – אך בפועל כל צעד שהם עושים מקרב אותם בדיוק לשם. ארצות הברית מרחיבה את התקיפות, איראן מרחיבה את רשימת היעדים, מדינות המפרץ נערכות להגנה, והערוץ המדיני הולך ונסגר. במזרח התיכון של קיץ 2026, די בטעות אחת, בטיל אחד שלא יורט או בפגיעה אחת במתקן אסטרטגי כדי להצית את המשבר הביטחוני והכלכלי הגדול ביותר שידע האזור זה שנים.
עניין מרכזי – חדשות, סקופים ופרשנות מאז 1999. לחיצה על לייק תוביל אותך לכתבה הבאה, שסביר להניח שלא תמצא במקום אחר.
