תבוסת טראמפ בבחירות האמצע גובות מהעולם כולו מחיר שהאנושות תצטרך להתמודד למשך שנים רבות. הכל החל והסתיים בשל הטעות הפתאליות של טראמפ ונתניהו ביציאה לסיבוב המלחמתי השני אחרי ההצלחה היחסית הסיבוב הראשון. הסיבוב הזה היה טעות פתאלית שנבעה משיקולים פסולים בעיקר מצד נתניהו שגרר להרפתקה הנוראה את טראמפ ועימו את העולם כולו, זה היה הסיבוב התוקפני המיותר בהיסטוריה הצבאית של האנושות. טעות שעלתה לשניהם גם לתבוסות אישיות בארצותיהם. אלא שבניגוד לאמריקה שתתאושש די מהר מהמשגים של הנרקסיסט המוטרף במדינת היהודים המחיר יהיה כבד מנשוא שגעונות נתניהו ירדפו אחר העם היהודי למשך דורות. ואת המחיר האמיתי עוד לא התחלנו לשלם.
נחזור לאקטואליה: שבעת התנאים של איראן: טראמפ נדרש לשלם מחיר מדיני וכלכלי
החידוש החשוב בראיון שהעניק קאליבאף לאל־ג׳זירה הוא שטהראן אינה מסתפקת בהצהרת כוח. היא מציגה מתווה מדיני שמחבר בין פתיחת מצר הורמוז, סיום המלחמה, הסרת הסנקציות והכרה מעשית במעמדה האזורי.
קאליבאף, המשמש גם כנציג הבכיר של איראן במשא ומתן, הודיע כי ארצו העבירה לארצות הברית באמצעות מתווך קטארי שבעה תנאים לחידוש השיחות ולסיום המלחמה, והיא ממתינה לתשובה רשמית מוושינגטון.
בין הדרישות שפירט: הסרת המצור הימי האמריקני, ביטול הסנקציות, שחרור כספים איראניים מוקפאים, הפסקת הלחימה בכל החזיתות והכרזה אמריקנית מפורשת על סיום המלחמה. לא כל שבעת הסעיפים פורטו בפומבי.
קאליבאף טען כי התנאים נשענים על מזכר ההבנות שנחתם באסלאמאבאד בחודש יוני. לדבריו, איראן מוכנה להסדר, אבל אינה מוכנה לשוב למצב שבו היא נדרשת לוויתורים בעוד ארצות הברית שומרת בידיה את מנופי הלחץ הכלכליים והצבאיים.
המשמעות ברורה: טהראן מנסה להפוך את מצר הורמוז מקלף צבאי זמני לנכס מדיני קבוע.
המהלך המפתיע: איראן מציגה הבנות עם עומאן
קאליבאף חשף כי איראן ועומאן הגיעו להבנות בנוגע לפיקוח על מצר הורמוז. מדובר בטענה איראנית שטרם הוצגו מלוא פרטיה, אך עצם העלאתה משמעותית.
איראן שוכנת מצפון למצר, ועומאן מדרומו. אם שתי המדינות יגבשו הסדר מוסכם לניהול התנועה הימית, הן עשויות לדרוש השפעה רחבה יותר על כללי המעבר בנתיב שבו תלויה אספקת אנרגיה עולמית.
קאליבאף אף טען כי אין במצר מים בינלאומיים חופשיים, וכי אמנת האו״ם למשפט הים משנת 1982 אינה חלה עליו. זו עמדתה המשפטית של איראן, ולא קביעה המקובלת בהכרח על מדינות אחרות. לפי העקרונות המקובלים בדיני הים, במצרי שיט בינלאומיים קיימות זכויות מעבר שאינן נתונות לשיקול דעת בלתי מוגבל של מדינות החוף.
מכאן נובע לב המאבק: האם המצר ימשיך לפעול כנתיב מעבר בינלאומי, או שאיראן תצליח לכפות הסדר שבו מעבר כלי שיט תלוי בתנאים מדיניים וביטחוניים חדשים.
האיום אינו תיאורטי: פגיעה במערכות ניווט והתמשכות התקיפות
במקביל להצהרות המדיניות, מתרבים הדיווחים על פגיעה בתשתיות השיט במפרץ.
לפי דיווח של רויטרס, איראן פגעה במערכות ניווט באי עומאני באזור מצר הורמוז. ההערכה הראשונית הייתה שההשפעה הישירה על התנועה הימית תהיה מוגבלת, אך האירוע ממחיש את רגישות התשתיות האזרחיות באזור.
גם כאשר מכליות מצליחות לעבור, עצם האפשרות של פגיעה בכלי שיט, שיבוש מערכות ניווט או חסימת נתיבי מעבר מגדילה את אי־הוודאות. חברות ספנות, מבטחים וסוחרי אנרגיה נדרשים להביא בחשבון סיכון ביטחוני שהיקפו עשוי להשתנות בתוך שעות.
המשמעות הכלכלית אינה מוגבלת למחיר הנפט בבורסות. היא מתבטאת גם בפרמיות ביטוח, בעלויות אבטחה, בעיכובים ובצורך למצוא נתיבי אספקה חלופיים.
המשמעות הכלכלית: העולם משלם על כל יום של אי־ודאות
מצר הורמוז הוא אחד מצווארי הבקבוק החשובים ביותר של מערכת האנרגיה העולמית. בימי שגרה עוברת בו כמות עצומה של נפט ומוצרי נפט, וכן גז טבעי נוזלי, בעיקר ממדינות המפרץ.
שיבוש ממושך בתנועה עלול לפגוע באספקה לאסיה, להכביד על הכלכלות התעשייתיות ולהעלות את מחירי ההובלה והייצור.
הבעיה אינה רק מחסור מיידי. גם אם האספקה נמשכת בחלקה, חברות נדרשות לשלם יותר כדי להבטיח את הגעתה. העלויות הללו מתגלגלות בהדרגה לתעשייה, לתחבורה ולצרכנים.
אם המצב הנוכחי יהפוך להסדר קבוע, העולם ייאלץ להשקיע יותר בצינורות עוקפים, במאגרי חירום, במקורות אנרגיה חלופיים ובהגנה על נתיבי סחר.
בטווח הארוך, משבר כזה עשוי להאיץ את המעבר לתחבורה חשמלית, להתייעלות אנרגטית ולייצור חשמל ממקורות שאינם תלויים במכליות נפט.
אבל המעבר הזה דורש שנים והשקעות עתק. בינתיים, מדינות התלויות בייבוא אנרגיה נותרות חשופות במיוחד.
טראמפ לאחר התבוסה: איום צבאי שאינו מבטיח עוד כניעה
כאן חוזר הסיפור אל וושינגטון.
תבוסת הרפובליקנים בבחירות האמצע החלישה את מעמדו של טראמפ בדיוק בשעה שבה הוא נדרש להכריע אם להמשיך להפעיל לחץ צבאי על איראן או לחפש הסדר מדיני.
קאליבאף התייחס במפורש לחולשת הנשיא האמריקני והזהיר כי תקיפות חדשות יביאו עליו תבוסה נוספת ולחץ מצד הקונגרס החדש, שייכנס לתפקידו בינואר.
זהו ניסיון איראני גלוי לקשור בין הזירה הצבאית לבין מצבו הפוליטי הפנימי של טראמפ.
קאליבאף אף טען כי גורמים אמריקניים פנו לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין בבקשה שיסייע בתיווך שיחות ישירות. הטענה הזאת לא אומתה באופן עצמאי, אך היא מלמדת כיצד איראן מבקשת להציג את עצמה: לא כמדינה המבקשת חסד, אלא כצד המציב תנאים למעצמה החזקה בעולם.
הדילמה של טראמפ קשה. פעולה צבאית נוספת עלולה להחריף את המשבר הכלכלי ולהעמיק את ההתנגדות למלחמה בארצות הברית. מנגד, הסכמה לתנאים האיראניים עלולה להתפרש כהישג אסטרטגי של טהראן.
ומה המשמעות לישראל?
מבחינת ישראל, המאבק על מצר הורמוז אינו רק סכסוך על נתיב סחר רחוק.
אם איראן תצליח להשיג הכרה במעמדה כגורם המכתיב את תנאי השיט במפרץ, הדבר עלול לחזק את יכולת ההשפעה שלה על מדינות האזור ולשפר את עמדת המיקוח שלה גם בסוגיות ביטחוניות אחרות.
מנגד, הסדר יציב שיבטיח מעבר חופשי ובטוח, יפחית את סכנת ההתלקחות ויכלול מנגנוני פיקוח אמינים עשוי לשרת גם אינטרסים ישראליים.
ישראל מושפעת ממחירי האנרגיה העולמיים, מעלויות ההובלה ומהיציבות הכלכלית של שותפות הסחר שלה. עלייה מתמשכת במחירי הנפט עלולה לייקר את התחבורה, את היבוא ואת פעילות התעשייה.
האתגר המדיני יהיה להבחין בין הסדר המבטיח יציבות אמיתית לבין הסדר המעניק לאיראן מנוף קבוע לאיום על הכלכלה העולמית.
השורה התחתונה: מי באמת קובע את כללי המשחק?
ההצהרה האיראנית היא ניסיון לשנות את נקודת המוצא של המשא ומתן.
במקום לדון רק בשאלה מתי יחזור מצר הורמוז לפעול כפי שפעל בעבר, טהראן דורשת שהעולם יכיר בכך שהמציאות השתנתה, ושאי אפשר לחזור לאחור בלי הסכמה על כללים חדשים.
האם היא תצליח? הדבר תלוי ביכולתה לשמור על מנופי הלחץ, בנכונות ארצות הברית להתפשר, בעמדת עומאן ומדינות המפרץ ובתגובה של הכלכלות הגדולות התלויות בנתיב.
אבל כבר עכשיו ברור שהמלחמה אינה מתנהלת רק באמצעות מטוסים, טילים וספינות. היא מתנהלת גם באמצעות מחירי אנרגיה, ביטוח ימי, תנועת מכליות ומאזני כוח פוליטיים.
האפטר־שוק של תבוסת טראמפ אינו מסתיים בוושינגטון. הוא מגיע עד מצר הורמוז, ושם איראן מנסה להוכיח שהכוח האמיתי אינו רק ביכולת להפציץ — אלא גם ביכולת לקבוע מי יעבור, מתי ובאילו תנאים.
״עניין מרכזי״ – חדשות וסקופים מאז 1999. מומלץ!
אין לראות בכתבה זו ייעוץ או המלצה להשקעה.
