הישג לעורך הדין ניצחון (צחי) גואטה. זכה בתביעת לשון הרע נגד חדשות ערוץ 12. להלן פסק הדין המלא שניתן היום.
.
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת"א 68894-07-18 חפיף נ' חברת החדשות הישראלית בע"מ ואח' לפני כבוד השופטת כוכבה לוי
דניאל חפיף באמצעות בא כוחה עו"ד ניצחון גואטה
נגד
1.חברת החדשות הישראלית בע"מ 2.שידורי קשת בע"מ באמצעות בא כוחן עו"ד יוסי מלצר
פסק דין
התובעים: הנתבעים
פסק דין
התובעים:
הנתבעים:
עניינה של תביעה זו, פרסומים שפרסמו הנתבעות – הנתבעת 1 – חברת החדשות של ערוץ 2 1
שהוציאה לאור תכניות חדשותיות בערוץ 2 טרם פיצולו לרבות את התכנית "מהדורה ראשונה" – 2
ששודרה לתקופה הרלבנטית בשעה 16:00 ותכנית מאוחרת בשעתיים – "שש עם עודד בין עמי" 3
ששודרה בשעה 18:00 והנתבעת 2 – חברת התקשרות שמפעילה בין היתר את אתר האינטרנט 4
MAKO. הפרסומים נשוא התביעה הם תמונות שפרסמה התובעת בחשבון המשתמש שלה ברשת 5
החברתית פייסבוק – תמונה שהעלתה התובעת לחשבונה ב9.3.2016 (עמ' 6 לפרטיכל שורה 3), 6
למעלה משנה לפני פרוץ קמפיין – "METOO" ("גם אני") שקיבל תאוצה ופרסום במרוצת שנת 7
2017 ואילך.-. לא למותר לציין כי בתמונת התובעת והמלל שצורף אליה הופיעו מס' תיוגים עם 8
המילים "גם אני" לצד המילים "לקתקין" (המעידות עת סגנון מסוים במריחת "לק" לציפורניים 9
המכונה "פרנץ'") ו"מחזיקה מעמד"- צירוף מילים שאין חולק אין לו כל קשר או זיקה לקמפיין 10
"גם אני" שעסק בהטרדות מיניות והחפצת נשים. 11
12
א. מהות התביעה על פי כתב התביעה :"איסור לשון הרע", "עילה כספית/נזיקית" ותביעה לצו עשה. 13 14
למקרא כתב התביעה עולה כי לצד התביעה לפיצוי בגין פרסומים מעוולים על פי חוק איסור לשון 15
הרע, הוגשה התביעה לפיצוי בגין הפרת חוק הגנת הפרטיות – סעיפים 2(4),2(6) 2(7) לחוק זה ,טענה 16
להפרת זכות היסוד של התובעת לפרטיות מכח סעיף 7(א) לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, תביעה 17
לפיצוי מכח סעיפים 35,36 לפקודת הנזיקין בגין נזקי גוף (נפש)- סע 16(ב) לכתב התביעה. 18
19
בפועל, ולמקרא סיכומי בא כוח התובעת בסיום ההליך עולה שהתובעת זנחה תביעתה בעילות 20
השונות זולת תביעתה לפיצוי בגין הוצאת לשון הרע חוזרת ונשנית – סעיף 1 לסיכומי התובעת
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת"א 68894-07-18 חפיף נ' חברת החדשות הישראלית בע"מ ואח'
אשר לסעדים שנתבעו בכתב התביעה, זנחה התובעת בסיכומיה עתירה לסעדים שונים זולת תביעתה לחייב את הנתבעות בפיצוי התובעת בגין הוצאת לשון הרע בסך של 50,000 ₪ בגין כל פרסום ופרסום. התובעת טענה אומנם ל – 10 פרסומים לפחות (סעיף 20 לתצהירה) אלא שמשיקולי אגרה העמידה תביעתה לפיצוי בגין הוצאת לשון הרע בסך כולל של 250,000 ₪, ופיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 100,000 ₪ על פי כתב התביעה – לעניין זה אעיר כי כתב התביעה אינו כולל עתירה לפיצוי בגין עוגמת נפש (ראו סעיף 25 לכתב התביעה).
מכאן שפסק דין זה מתמקד בתביעת התובעת לפיצוי בגין לשון הרע ב -10 פרסומים שונים בסכום כולל של 250,000 ₪ בצירוף חיוב בהוצאות התובעת – סעיף 25ג לכתב התביעה.
ב. העובדות
על פי כתב התביעה וחומר הראיות שבפני העלתה התובעת את תמונתה לחשבון הפייסבוק שלה ביום 9.3.2016- לפחות שנה טרם פרוץ קמפיין – METOO -"גם אני"- בתרגום. תאריך העלאת התמונה מופיע בגוף התמונה באופן קריא וברור.
התמונה שאין חולק שפורסמה על ידי התובעת, פורסמה בהקשר ברור לחלוטין שכן לצד התגית "גםאני" פורסם – "לקתקין" – לשון אחרת – עסקינן בענייני "לק" – החומר אותו נוהגות נשים למרוח על ציפורניהן. בין תחום זה לתחום הטרדה מינית או החפצת נשים אין ולא כלום. המסר הנלווה לתמונה – ברור לחלוטין – גם אני עושה לקתקין שמחזיק מעמד …. הא ותו לאו!.
עובדות התביעה שהוכחו בפני: ביום 17.10.2017 פרסמה הנתבעת 1 כתבה במסגרת התכנית "מהדורה ראשונה" וכן במסגרת התכנית "שש עם עודד בן עמי" בנושא קמפיין "גם אני". אין חולק שהתובעת לא הייתה חלק מהפקת תוכנית זו, לא נתבקשה להרשות או להיות מעורבת ובוודאי שלא נתנה הסכמתה או תמיכתה לקמפיין זה ולא כל שכן לפרסום תמונתה בקשר עם קמפיין זה.
לגרסת התובעת הסתבר לה לתדהמתה שתמונתה במלואה ובאופן ברור לחלוטין, פורסמה כחלק מכתבה בנושא קמפיין "METOO" באופן שמציג אותה כקורבן לפעילות שכנגדה יצא הקמפיין –
כקורבן להטרדה או פגיעה מינית. עוד טענה התובעת, טענה אותה אני מקבלת כי הנתבעות לא טרחו להוסיף הערה דוגמת "אין קשר בין המצולמים לנושא הכתבה" או כיו"ב כפי שמקובל .
.
חפיף נ' חברת החדשות הישראלית בע"מ ואח'
לטענת התובעת פרסום זה שלא היה חד פעמי כפי שיפורט להלן , עורר הדים בקרב בני משפחתה וחבריה החל מסקרנות והמשך בדאגה לתובעת כמי שעל פי הקשר הדברים בעקבות שידור תמונתה במסגרת הכתבה כאמור – עברה פגיעה מינית אותה הסתירה מהם.
לטענת התובעת מיד עם היוודע לה פרסום תמונתה – בעקבות פניית בת משפחתה שצפתה בשידור הראשון של הכתבה, היא טרחה ופנתה בגיבוי ובעזרת אמה אל מערכת הנתבעת 1 בדרישה כי התמונה המעוולת תוסר לחלוטין מהכתבה. ברם, פנייתה הטלפונית של התובעת נפלה על אוזניים ערלות שהתעלמו לחלוטין מהנזק לו טענה התובעת ודרישתה הלגיטימית שלא לפרסם את תמונתה. ואם לא די בכך, הרי שהתובעת המשיכה ושידרה התמונה במסגרת קדימונים לשידורים נוספים של כתבה זו במהלך אותו יום .
לאחר שחזרה התובעת והתעקשה בפניותיה אל הנתבעת, היא נענתה בשעה 17:30 על ידי אחד מעורכי הנתבעת 1 כי תמונתה תוסר מן הכתבה. אלא שמענה לחוד ומעשים לחוד. מענה זה היה מן הפה אל החוץ. בפועל, כחצי שעה לאחר מכן שקיבלה התובעת מענה חיובי לפנייתה, חזרה הנתבעת 1 ושידרה את אותה כתבה בשעה 18:00 בתכנית "שש עם עודד בין עמי" – בבחינת פרסום שני מעוול והפעם תוך ידיעה חד משמעית שניתן לייחס לנתבעת 1 כי התובעת מסרבת לפרסום תמונתה כחלק מכתבת הנתבעת 1.
ואם לא די בכל אלה אזי, למרבה הצער, חזרה הנתבעת 1 והוסיפה קיסם למדורת העוול שגרמה לתובעת, כך ששלושה חודשים לאחר יום הפרסומים הראשון, חזרה ושידרה את אותה כתבה, כולל תמונתה המלאה והברורה של התובעת בתכנית "שש עם עודד בין עמי".
ואם לא די בכל אלה אזי הנתבעת 2 הוסיפה על העוול כאמור , והעלתה את תוכן הכתבות מ17.10.17 ו-10.1.2018 לאתר MAKO שבשליטתה והפעלתה כל זאת לאחר ולמרות שהתובעת ביטאה מחאה והתנגדות חד משמעית לפרסום ושימוש התובעת בתמונתה, ודרשה להסיר את תמונתה מהכתבות.
לא למותר לציין כי גם פרסום זה באתר "מאקו ", הביא לפניות בני משפחה ומכרים של התובעת שזיהו אותה בעקבות חשיפת תמונתה ושאלו לפשר השתייכותה לקמפיין METOO.
התובעת, הגם שהיא פטורה מלהוכיח נזק בפועל בעקבות פרסום מעוול זה מתארת כי במשך תקופה ממושכת נמנעה מלצאת מביתה ומהשתתפות באירועים חברתיים ופעילות ברשת הפייסבוק. טענתה ככלל היא, כי הנתבעות ביצעו את הפרסום המעוול למרות שהתריעה מפורשות וחד משמעית כי הוא
פוגע בה ומבזה אותה ודרשה הסרת תמונותיה לאלתר!
.
חפיף נ' חברת החדשות הישראלית בע"מ ואח'
לצד התובעת שמסרה תצהיר עדות ראשית מטעמה ונחקרה נגדית על גרסתה, העידה גם אימה שתמכה בגרסת הבת. גם האם נתנה את הסבריה לפשר הפרסום שפרסמה התובעת בחשבון הפייסבוק שלה :"בזמנו דניאל התחילה למרוח לקים לחברות שלה והיא רצתה להתפרסם …."ע 12 שורה 24 25 לפרטיכל. אשר למסר שהועבר מכתבת הנתבעת 1 – הכתבה הראשונה העידה האם בעמוד 13 לפרטיכל ש -26 29– "כשהסתכלתי בטלוויזיה ראיתי תמונה של הבת שלי עם כיתוב שברור שמשתמע שהיא עברה הטרדה מינית בלי הערה על פיה אין קשר בין הכתבה למופיעים בה "
ג. הגנת הנתבעות
הנתבעות במסגרת כתב הגנתן טענו כי ביצעו את הפרסום "בתום לב בהתאם לדין "כחלק מתפקידן התקשורתי עיתונאי כחברת חדשות להביא בפני הצופים נושא חברתי חשוב בעל עניין ציבורי מובהק" – סעיף 2 לכתב ההגנה . תחת אצטלה בהחלט לגיטימית זו , אישרה הנתבעת כי בחלק מן הכתבות ששודרו בעניין הוצג "ברקע הוויזואלי של המסך סרטון של גלילה של אתר האינטרנט פייסבוק בו הוצגו מספר פרסומים של נשים שהעלו לעמוד הפייסבוק תמונות עם תג הקבצה "גםאני"."וזאת מבלי שניתן לזהות את שמן" – ברם , הנתבעות בהגינותן לא טענו שלא ניתן לזהות
את התובעת כמי שמופיעה באופן ברור בתמונתה!. הנתבעות מודות למעשה בכתב הגנתן כי פרסמו והשתמשו לצרכי כתבתם ב"פוסט" שפרסמה התובעת בחשבונה ,.
ראיות הנתבעות:
מטעם הנתבעות העיד "מוחמד מסארווה " – מפיק אצל הנתבעת 1. כפי שהעיד בע 15 לפרטיכל הוא האחראי לפרסום תמונת התובעת מתוקף תפקידו כמפיק . לגרסתו הוא נדרש על ידי עורך התוכנית
או התוכן להפיק המחשה של תפוצת קמפיין METOO בפייסבוק לאור התמיכה בו.
על רקע זה הוא נכנס לפייסבוק , ביצע חיפוש לפי תג הקבצה "4METOO" קיבל "תוצאות חיפוש " בהן עשה שימוש למשך 30 השניות הראשונות של גלילת המסך. כל זאת ללא בחירה או בירור איזו מהתמונות שנבחרו מתאימה לשידור על פי הקשרה . וכדברי המצהיר :
"אני חיפשתי 4METOO ערכנו את 30 השניות מתוך הקלטה של כ-2 דקות AS IS …לא בחרתי אף אחת , לא אמרתי את זו אני רוצה – ושידרנו את זה – ע 15 שורות 27-29 לפרטיכל . ובהמשך בע' 16 כאשר נשאל הכיצד לא הבחין כי תוכן פרסום התובעת שונה – קשור ל"לקתקין" ופורסם עוד
במרץ 16 – כשנה לפני פרוץ קמפיין METOO השיב "לא בחרתי אלא מתוקף זמן ביקשתי לשחרר
.
חפיף נ' חברת החדשות הישראלית בע"מ ואח'
את ה-30 שניות שעלו"…."לא שמתי לב לתגי ההקבצה היו תוצאות רבות ….לא ראיתי את התמונות . כוונתי הייתה להראות פוסטים שעולים ויורדים של תמיכה ב5metoo – ע 17 שורות 1-5.
עדותו של העד מתייחסת לכתבה המקורית ששודרה בשעה 16:00. המצהיר גם אישר פרסומים נוספים בין שתי הכתבות בשעות 16:00 ו-18:00 השיב בע 17 ש' 20 – "היו שידורי כותרות שכללו את תמונת התובעת . ההסבר שנתן לכך מופיע בשורה 18 :"זה התפקדי של הכותרות לגמרי , להושיב את הצופה ולהשאיר אותו איתנו " – כלומר שיקול כלכלי "קר" של המפרסמת בהתעלמות מוחלטת מעניינן של הדמויות שהנתבעות עשו שימוש בתמונתן. לעניין תפוצת והיקף הפרסום והצפייה בשידורי הנתבעת 1 ובאתר מאקו – ענה סתמית – "לא יודע"
אשר למסר השונה לגמרי מכוונתו המוצהרת של המצהיר בעצם השימוש שעשתה הנתבעת 1 בתמונת התובעת :- נשאל המצהיר בע 18 לפרטיכל ש "למה כששידרת את הכתבה , הכותרת שלך
במהדורה ראשונה , אין שום ציון של הפצת התמיכה בקמפיין METOO אלא אנשים שחוו הטרדה מינית להבדיל מתומכות"? " לשאלה נוקבת זו שמעידה על העוולה בפועל שעוול הפרסום נשוא פסק דין זה בתובעת השיב כלאחר יד : "אני לא אחראי לכיתוב או לתוכן שהוצמד לתמונות" – אלא שלמרבה הצער – , "האחראי " כלשון המצהיר, לא העיד מטעם מי מהנתבעות.
אשר לשידור הכתבה ,לרבות תמונת התובעת בשעה 18:00 , על פי עדות המצהיר בפני ," מפיק אחר" עשה שימוש באותה גלילה . המצהיר שהעיד בפני, העיד הוא שהיה אמון להעביר את המידע והגלילה שכללה התמונה המעוולת למפיק האחר. בפועל , כפי שהעיד ובשל לחץ של זמן נפל בין הכיסאות "המידע" שהיה אמור להעביר למפיק האחר – "מידע" לענייננו כי התובעת שהנתבעת 1 עשתה שימוש בתמונתה ללא רשות דורשת בתוקף הסרת תמונתה מהגלילה והימנעות חד משמעית משידור תמונתה בשידורים נוספים !. כפי שהנ"ל גם העיד בע 16 לפרטיכל שורה 23 – הוא לא הזין את המידע בדבר התנגדות ודרישת התובעת "על הקובץ". ולא זאת אף זאת , אין חולק שתמונת התובעת גם לא הוסרה לאחר שידור הכתבה בשעה 18:00. כאשר נשאל המצהיר מדוע לא פעל לתיקון הטעות ולא דאג אף לא למחר הבוקר שהכתבה הכוללת את תמונת התובעת תימחק ענה : "שכחתי מזה" . –ע 19 שורה 17. לא למותר לציין ולהעיר שלא הובאה בפני כל גירסה עובדתית מטעם הנתבעת 2 לא כל שכן עובדות שיש בהן לכאורה לשמש הגנה בפני התביעה דנן . טענות בא כח הנתבעות בסיכומיו :
בא כח הנתבעות מאשר בסיכומיו כי קמפיין METOO פרץ באופן ויראלי במרשתת וגם בישראל באוק 2017 – כלומר למעלה משנה לאחר פרסום תמונת התובעת שפורסמה כאמור בשנת
חפיף נ' חברת החדשות הישראלית בע"מ ואח'
כל קשר לקמפיין המדובר גם אם נעשה שימוש באותן מילים אלא שלצורך העברת מסר שונה לחלוטין!. בא כח הנתבעות אישר גם שהנתבעת 1 היא האחראית לתוכן הכתבה ואילו הנתבעת 2 מעלה לאתר שלה חלק מכתבות הנתבעת 1. בא כח הנתבעות טען בסיכומיו כי בעקבות פניית התובעת הוסרה תמונת התובעת משידורי "מהדורה ראשונה לרבות באתר מקו של הכתבה ממהדורה ראשונה אלא שבשל טעות אנוש היא לא הוסרה מהכתבה ששודרה בשעה 18:00. – סעיף 4 לסיכומים. -;אלא שטענה זו בסיכומים אינה עולה לא מתצהיר עדות ראשית של העד מטעם הנתבעות לא כל שכן מעדותו בפני.
לטענת בא כח הנתבעת יש לדחות את עילת התביעה בדבר פרסום לשון הרע מהסיבה שהפרסום אינו מהווה לשון הרע כנגד התובעת ומחמת היותו חוסה תחת הגנות הקבועות בחוק. אשר לטענה הכללית על פי אין כל גנאי , השפלה או ביזוי בפרסום שנעשה בפועל, היוצר זיקה בין הפרסום לתובעת – או כי בהיות אשה צעירה קרובן להטרדה מינית אין כל ביזוי
לטענת הנתבעת הפרסומים אינם מהווים פרסום לשון הרע כנגד התובעת כמשמעו בחוק איסור הוצאת לשון הרע באשר אין כל גנאי או ביזוי בהכללת תמונת התובעת תוך יצירת זיקה בינה לבין קמפיין "גםאני " שהוא קמפיין חברתי וכי שילוב תמונתה בכתבה שזה נושאה אינו מעיד בהכרח על היותה נפגעת או קורבן של הטרדה מינית בנוסף טענו כי גם היותה של אשה קורבן להטרדה או תקיפה מינית אין בה כל גנאי או השמצה או ביזוי – סעיף 13 לכתב ההגנה . עוד טענו כי גם אם ייחשבו פרסומים אלה כהוצאת לשון הרע, הרי שהפרסומים חוסים תחת הגנות החוק.- בעניין זה טוענות הן להגנות סעיפים 15 (2) ו- 15(3) לחוק איסור לשון הרע – בבחינת פרסום בתום לב נוכח חובתן החוקית והמוסרית לפרסום ולהבאת הדברים לידיעת הציבור . בנוסף טענו להגנת סעיף 13(9)
לחוק איסור לשון הרע – בבחינת פרסום שהנתבעות היו חייבות או רשאיות לעשותו על פי חוק .
ד. דיון והכרעה
1. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובחומר הראיות, שמעתי את העדויות ועיינתי בסיכומי הצדדים להלן פסק דיני .
2. לאחר שעיינתי בראיות הצדדים מכאן ומכאן אני פוסקת כי בהחלט ניתן לזהות בתמונה ששודרה חזור ושדר על ידי כל אחת מהנתבעת , את התובעת. בנוסף ניתן להסיק חד משמעית מפרסומי הנתבעות ,שנעשה שימוש בתמונת התובעת לצרכי הנתבעות ללא כל קשר להקשר
הפרסום שביצעה התובעת את תמונתה, תוך התייחסות אך ורק לשיקולי עריכה ו"רייטינג" של הנתבעות – "להושיב את הצופה מול המסך בצפייה בכתבות – כלשון המצהיר מטעם הנתבעת
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת"א 68894-07-18 חפיף נ' חברת החדשות הישראלית בע"מ ואח'
בהתעלמות מוחלטת מה"אובייקט" המצולם – ולענייננו התובעת שנעשה שימוש בתמונתה לצרכיהן.
אין כל חולק וגם לא ניטען אחרת על ידי הנתבעות כי התובעת לא נתנה כל הסכמה שלה לשימוש על ידי מי מהנתבעות בתמונתה אין גם חולק שלא הסכימה לא מפורשות ולא מכללא ולא במשתמע לפרסום תמונתה בהקשר של קמפיין "מי-טו" לא למותר להדגיש כי הנתבעות כחברות פעילות בתחום התקשורת , חזקה עליהן שהיו מודעות לצורך בקבלת הסכמת התובעת לפרסום תמונתה . קושי זה מתעצם נוכח העובדה שאין חולק שהתובעת פנתה מפורשות ובאופן שאינו משתמע ליותר ממשמעות אחת חד משמעית ודרשה את הסרת הפרסום ממהדורות המשך , אלא שדרישתה לא כובדה!.
הפרסום אסור על פי חוק איסור לשון הרע
3. לטענת התובעת , הצגת תמונתה בהקשר של קמפיין METOO עונה על הגדרת של לשון הרע לפיה הפרסום עלול לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו (סעיף 1(2)
לחוק), לפגוע במשרתו, עסקו, משלח ידו או מקצועו (סעיף 1 (3) לחוק), וכי לבדיקת קיומה של
לשון הרע יש לבחון את הפרסום כמכלול.
אשר לשאלה האם מהווה הפרסום נשוא פסק דין זה כפי שנסקר מעלה "לשון הרע" – המבחן הוא מבחן האדם הסביר – מבחן אובייקטיבי
4. על מנת לקבוע האם הפרסום עונה להגדרה הסטוטורית, יש לבחון את הביטויים הכלולים בו כפי שהם נתפסים בעיני האדם הסביר. המבחן הרלבנטי הוא מבחן אובייקטיבי:
"פרשנות הפרסום תיעשה על-ידי בית-המשפט תוך עיון בפרסום עצמו בלא להיזקק בדרך-כלל לעדויות ולראיות בשאלת משמעות הפרסום. כבר נקבע בפסיקתנו כי המבחן בעניין זה הוא אובייקטיבי: מהו המובן שהאדם הסביר והרגיל היה מייחס לפרסום, ואם היה באותו מובן כדי לפגוע בשמו הטוב של התובע. בהתאם לכך, אין חשיבות לכוונת המפרסם או לדרך שבה הובן הפרסום על-ידי הטוען לפגיעה בו" (ע"א 1104/00 אפל נ'
חסון, פ"ד נו(2) 617) .
כן ראו את דברי כב' השופט שמגר: "המבחן בדבר קיום לשון הרע לפי סעיף 1 אינו מתמצה בתחושת העלבון הסובייקטיבית
של הפרט, עליו נסב הדיבור או הכתב המייחס לו דברים פוגעים, אלא יסוד אובייקטיבי, היינו מה השפעתם או זיקתם של דברי לשון הרע להערכה לה זוכה הפרט-תובע בעיני
ת"א 68894-07-18 חפיף נ' חברת החדשות הישראלית בע"מ ואח'
הבריות… איסור לשון הרע בא לעגן בחוק החרות את זכותו של כל אדם, כי הערכתו בעיני אחרים לא תיפגם ולא תיפגע על-ידי הודעות כוזבות בגנותו" (ע"א 723/74 הוצאת עיתון "הארץ" בע"מ נ' חברת החשמל לישראל בע"מ, לא(2) 281, 293).
בחינה אובייקטיבית של הפרסום נשוא פסק דין זה מעלה כי פרסום תמונת התובעת יוצר זיקה ישירה בין התובעת לבין "הטרדות מיניות " לבין קמפיין מי טו שעוסק ב…הטרדות מיניות ובהחפצת נשים. אומנם, בטענותיה לפרסום לשון הרע נקטה התובעת בלשון סובייקטיבית, הן מההיבט שלה והן של בני משפחתה – אמה, דודותיה ומכריה אולם ניתן בהחלט להסיק גם מההיבט האובייקטיבי כי פרסום זה עלול להביא לתוצאה כפי שהביא בפועל – להסתגרות התובעת, לפגיעה אישית בה ובאורחות חייה (ראו אורי שנהר, "דיני לשון הרע", עמ' 121 (1997)). בענייננו, העידה התובעת כי הפרסום גרם לה כאמור להסתגר , להימנע למשך תקופה מפעילות בפייסבוק ,כן גרם לה לצורך ליתן מענה לשאלות של סקרנים מהמעגל שאינו מעגל מכריה ובני משפחתה הקרובים , ועל אחת כמה וכמה לצורך לדיון ומענה לבני משפחתה הקרובים ביותר , שמא עברה פגיעה מינית או הטרדה מינית וכו.
5. יודגש כי ההלכה הפסוקה מורה כי בתביעת לשון הרע לא נדרש להוכיח השפלה או ביזוי בפועל, אלא "די שהפרסום עלול היה להביא לתוצאה כזו "(ראו אורי שנהר, "דיני לשון הרע", עמ' 121
(1997)). בענייננו, העידה התובעת כי הפרסום גרם לה התובעת העידה בתצהירה על המצוקה שגרם לה "הפרסום נשוא התובענה" וכל זאת מבלי שתרמה בהתנהגותה או באורחות חייה להקשר הפרסום כפי שבוצע בפועל.
ממכלול נימוקים אתה אני קובעת כי פרסום תמונתה של התובעת על ידי הנתבעות מהווה פרסום אסור ומעוול על פי חוק איסור לשון הרע, שאינו חוסה תחת הגנות חוק איסור לשון הרע, באשר הנתבעות כאמור עשו שימוש בתמונת התובעת תוך הוצאת התמונה מהקשרה הנכון
כפי שעולה ממנו מפורשות, ולצרכיהן בלבד!
העדר תחולה להגנת תום הלב
מעיון בחומר הראיות שבפני ובעיקר מגרסתן העובדתית של הנתבעת מסקנתי היא כי לנתבעות לא עומדת הגנת תום הלב הקבועה בסעיף 15 (1) לחוק איסור לשון הרע לפיה "הוא לא ידע ולא היה חייב לדעת על קיום הנפגע, או על הנסיבות שמהן משתמעת לשון הרע או התייחסותה לנפגע כאמור בסעיף 3" . ולמעשה מסקנתי היא הפוכה, על הנתבעות היה לדעת והן היו חייבות
לדעת כי בהוצאת תמונת התובעת מהקשרה הנכון הן עלולות לפגוע בתובעת. 8 מתוך 10

בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת"א 68894-07-18 חפיף נ' חברת החדשות הישראלית בע"מ ואח'
1
הגנת אמת בפרסום – 2
הנתבעות טענו בין היתר להגנת אמת בפרסום .לטענת בא כוחם בסיכומיו , תוך ניתוק מוחלט 3
מתוכן הכתבה הראשונה שבעקבותיה באו הכתבות והפרסומים המעוולים הנוספים טען בסיכומיו 4
כי הפרסום מהווה שיקוף של פוסטים ציבוריים שעלו באמצעות אלגוריתם החיפוש באתר 5
הפייסבוק ….. אלא שבפועל לא זה היה תוכן הכתבה שפורסמה . לשון אחרת , הכתבה לא הייתה 6
על אלגוריתם חיפוש באתר הפייסבוק אלא על קמפיין METOOשבינו ובין תוכנו לבין הקשר 7
תמונת התובעת שפרסמה בפועל אין ולא כלום . 8
הוא הדין בהתייחס להגנת ביקורת חיובית – סעיף 15(6) לחוק איסור לשון הרע.- לא מצאתי כי יש 9
בסיס ממשי ולא חלקי בטענות הנתבעות להגנות אלה ואני דוחה אותן. 10
11
אשר לשיעור הפיצוי הנתבע: 12 13
"בפסיקת פיצויים בגין לשון הרע יתחשב בית-המשפט, בין היתר, בהיקף הפגיעה, במעמדו 14
של הניזוק בקהילתו, בהשפלה שסבל, בכאב ובסבל שהיו מנת חלקו ובתוצאות הצפויות מכל 15
אלה בעתיד. הבחינה היא אינדיווידואלית. אין לקבוע "תעריפים". בכל מקרה יש להתחשב 16
בטיב הפרסום, בהיקפו, באמינותו, במידת פגיעתו ובהתנהגות הצדדים. אכן, התנהגותו של 17
הניזוק לפני פרסום ולאחריו עשויה להוות אמצעי שבעזרתו ניתן לעמוד על נזקו. בדומה, 18
התנהגותו של המזיק אף היא עשויה להשפיע על שיעור הנזק והערכתו" (רע"א 4740/00 לימור 19
אמר נ' אורנה יוסף, נה(5) 510 (2001)). 20
21
במקרה דנן הצהירה התובעת בסעיף 11 לתצהירה "חשבתי פגועה ומושפלת ….." ובהמשך הצהירה 22
"נדרשתי לספק הסברים ושכנועים כי איני קשור לפרשה החמורה של עבירות מין ….הייתי צריכה 23
להשיב שאין כל פן רכילותי עסיסי כגון מי הטריד או תקף אותי חלילה" – ואף הוסיפה והצהירה 24
מפורשות – הצהרה שהייתה בהחלט אמינה עלי – "איני רוצה למתג את עצמי כנפגעת מינית בשום 25
הקשר " – סעיף ;16ב. לתצהירה. 26
בהמשך הצהירה בסעיף 16ג. לתצהירה – עדות שלא נסתרה כי למן פרסום תמונתה על ידי הנתבעות 27
"אני חשה תסכול עמוק , שרויה בדיכאון ובושה וממעיטה לצאת מביתי" – עדותה זו לתקופה 28
הרלבנטית לא נסתרה ואני מקבלת אותה !. 29
30
בבחינת היקף הפרסומים, תוך ביטול ואיון עניינה האישי של התובעת המצולמת על ידי הנתבעות 31
והכל תוך "קידוש" צרכי הנתבעות בהתעלמות בוטה מעניינה האישי של התובעת, בחורה צעירה 32
שביצעה הפרסום בעודה חיילת ו"פורסמה" על ידי הנתבעות זמן קצר לאחר שסיימה את שירותה 33
הצבאי, ובבחינת סכום הפיצוי הסטטוטורי על פי חוק איסור לשון הרע ובהתחשב בסכום התביעה 34
9 מתוך 10
1 2 3 4 5 6 7
8 9
10 11 12 13 14
15 16 17 18
בית משפט השלום בתל אביב – יפו
ת"א 68894-07-18 חפיף נ' חברת החדשות הישראלית בע"מ ואח'
אני מחייבת את הנתבעות 1 ו-2 ביחד ולחוד לפצות את הנתבעות בסכום כולל של 200,000 ₪ , בצירוף אגרת הגשת התביעה בסכום בו שולמה בפועל – שני אלה בצירוף ריבית חוקית והפרשי הצמדה למדד מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל, ובצירוף שכט עו"ד בסך של 46,800 ₪
בצירוף ריבית חוקית והפרשי הצמדה למדד החל מהיום ועד התשלום בפועל.
המזכירות תשלח פסק הדין בדואר רשום אל באי כח הצדדים .
ניתן היום, י"ח סיוון תש"פ, 10 יוני 2020, בהעדר הצדדים.10 מתוך 10
