פרשנות מחכימה: ההגירה אל אירופה לאחר עידן הקורונה והשתלטות הטליבאן על אפגניסטאן

בשלהי אוגוסט 2021 הכריזה טורקיה כי היא מהדקת את האבטחה בגבולה עם איראן, על מנת לחסום את זרם הפליטים האפגנים הצפוי. טורקיה בנתה במסגרת זו 64 ק"מ נוספים של חומה בקו הגבול, שנועדה לעצור את הפליטים מאפגניסטאן בדרכם מערבה. מי שיצליח לשרוד את המסע הארוך מאפגניסטאן ייאלץ להתמודד עם חומה בצורה בגובה של כשלושה מטרים, תעלות וחוטי תיל. בטורקיה יש כבר היום 4 מיליון פליטים סורים.

בצד השני של הגבול ובתזמון כמעט מושלם בסמוך להכרזה הטורקית, הודיעו גורמים רשמיים ביוון כי יוון לא תהפוך ל"שער" לאירופה עבור מבקשי מקלט אפגניים. בדומה לטורקיה, גם ביוון נבנתה חומה. חומה זו משתרעת על פני 40 ק"מ, לאורך הגבול היבשתי עם טורקיה, והיא מצוידת במגוון רחב של טכנולוגיות שליטה ובקרה, סנסורים מתוחכמים ומערך של כלי טיס לא מאויישים, כולל רחפנים. כל אלו נועדו לעצור את גלי ההגירה מאפגניסטאן.

גם בבולגריה החלו להצטבר דיווחים על כמות מהגרים גדולה המגיעים מאפגניסטאן. על פי דיווחים אלו, המתבססים על תחקיר שערכתי, מגיעים המהגרים שבאמתחתם כמויות גדולות של סמים וזהב, באמצעותם מנסים המהגרים לשחד את שוטרי משמר הגבול על מנת להיכנס למדינה, ולמכור אותם על מנת לרכוש מזון ומוצרים בסיסיים.  

מאמציהן של המדינות מצביעות על הדאגה ההולכת וגוברת באירופה, מאפקט היציאה האמריקאית מאפגניסטאן והשתלטות הטאליבן על המדינה, יחד עם המערכה הצפויה במדינה על השליטה בה. יתר על כן, אירופה צופה בדאגה אחר תופעת חזרתם של גלי ההגירה מאפריקה ומהמזרח התיכון בעידן הפוסט-קורונה.

במאמר זה אנתח את האיום על אירופה מגלי ההגירה הבלתי-חוקית המתחדשת לאחר בעידן שלטון הטאליבן באפגניסטאן והעידן שאחר הקורונה.

ההגירה לאירופה בעידן האביב הערבי

ההתקוממות העממית במדינות ערב והמגרב מ- 2011 הביאה איתה גל הגירה בלתי-חוקית לאירופה, הנאמדת על למעלה מ- 2.6 מיליון איש בין השנים 2015 ל- 2019. לשם עצירתם הקים האיחוד האירופאי כוח שיטור והגנת גבולות, Frontex, הפועל במדינות השונות במימון אירופאי מרכזי, מתוך מטרה לעצור את שטף ההגירה הלא-חוקית.

על פי נתוני ארגון ההגירה הבינלאומי, 99 אחוזים מהמהגריםהבלתי-חוקיים מגיעים לאירופה מהים. נתונים שונים מצביעים על כך שכחמישה אחוזים מאוכלוסיית אירופה הם מהגרים, מהם כעשרה אחוזים הם מהגרים בלתי-חוקיים.

מראשית ההתקוממות העממית מרבית המהגרים הבלתי-חוקיים הגיעו מלוב, אלג'יריה, תוניסיה, סודאן, עיראק, סוריה, פקיסטאן, אפגניסטאן, ומקצתם אף טורקים, המחפשים מקלט מדיני במדינות האירופאיות. מקצת מהמהגרים הגיעו ממדינות אפריקאיות נוספות בהן ניגריה, קונגו, אנגולה, קמרון, סנגל וגאנה.

מאמצע 2020 עם התפשטות נגיף הקורונה חלה ירידה משמעותית במספר המהגרים הבלתי חוקיים לאירופה, אשר צנח יחסית לשנה שקדמה לו בכארבעים אחוזים. במהלך השנה האחרונה הגבירו מדינות אירופה את מאמציהן לסגירת הגבולות ולחסימת ההגירה הבלתי חוקית, כשמנגנוני התיאום בין המדינות משתפר ומתגבר.

המהגרים אשר הגיעו במהלך שנת הקורונה לאירופה, הושמו במחנות מעבר מיוחדים עם פיקוח רב יותר, כשברקע נשמעו מעת לעת טענות מגורמי ימין קיצוניים, כי הפצת הקורונה באירופה היא תולדה של אי-פיקוח על המהגרים.

הקורונה יצרה משברים כלכליים כבדים במדינות המוצא, ובחודשים כבר החלו להצטבר דיווחים על התגברות ניסיונות ההגירה הבלתי חוקיים בעיקר ממדינות אפריקה.

איור 1 – מדינות המוצא של המהגרים לאירופה

המדינות הראשונות אליהן מגיעים המהגרים הן לרוב יוון, בולגריה, איטליה, מלטה, ספרד וקפריסין. מקצת המהגרים מגיעים לרומניה, קרואטיה, קוסובו, אלבניה ומונטנגרו. ממדינות אלו ממשיכים מרבית המהגרים אל עומק היבשת, ומוצאים לרוב מקלט במדינות המעניקות להם סיוע כלכלי ותמיכה, בדגש על גרמניה, צרפת והמדינות הסקנדינביות.

איור 2 – מדינות השהייה של המהגרים באירופה

קיימים חמישה נתיבים מרכזיים של הגירה בלתי-חוקית לאירופה:

איור 3 – נתיבי ההגירה לאירופה

זרקור על אפגניסטאן

ג'ו ביידן, הנשיא האמריקאי, הודיע על הקדמת נסיגת הכוחות האמריקאיים מאפגניסטאן מנובמבר לסוף אוגוסט 2021. הכרזת הנשיא האמריקאי ב- 8 ליולי, יצרה כאוס במדינה שסועת הקרבות, והטליבאן הגביר את מאמציו המלחמתיים, ובסדרת מתקפות בזק כבש תוך כארבעה ימית את הערים המרכזיות, לרבות את קאבול הבירה, והכריז ב- 15 ליולי על סיומה של מלחמה ושליטתו במדינה.

עם עלייתו לשלטון של הטליבאן, המקדם אורך חיים בסגנון השריעה, קיבל הארגון הרצחני את תמיכתן של מדינות כמו איראן, פקיסטאןוסין יחד עם תמיכתו של ארגון הטרור אל-קאעדה.

אך ארגונים אחרים, בהובלת דעא"ש, אינם מקבלים את מרותו של הטאליבן, והמדינה שלא ידעה מנוח, נקרעת במלחמה שאין בה קץ. מאז ראשית אוגוסט 2021 נהרגו במדינה, בסדרת קרבות ופיגועי התאבדות, אלפי בני אדם, חלקם פעילים של ארגוני הטרור השונים, וחלקם אזרחים תמימים.

על פי הערכת ארגון התמיכה של האו"ם, UNICEF, כמחצית מתושבי אפגניסטאן, 18 מיליון איש, מהם 10 מיליון ילדים, נמצאים במצב הדורש תמיכה הומניטארית. זהו הפוטנציאל הגדול של האנשים שיימצא דרכו מנסה את מזלו לברוח מהמדינה, בה המצב הצבאי, פוליטי והכלכלי יוצרים מוטיבציה ויצר הישרדות להימלט מהמדינה ולמצוא מקלט מדיני, חיים ופרנסה במדינות האיחוד האירופי.

איומי ההגירה על אירופה

אירופה צפויה לעמוד בחודשים הקרובים בגל הגירה בלתי חוקי גדול מאד. הסיבות לגל ההגירה המתקרב הן:

גלי ההגירה הבלתי חוקיים יוצרים אתגרים סוציו-אקונומיים, הנובעים מהצורך להתמודד עם הטמעתם של המהגרים במדינות השונות, טיפול בצורכי התברואה שלהם, מגורים, פרנסה, תרבות וכדומה, כשבמקביל נדרשות המדינות להתמודד עם האוכלוסייה המקומית וצרכיה.

אתגרים אלו יוצרים איומים על הביטחון הלאומי והחוסן החברתי של מדינות אירופה. בין האיומים המרכזיים של גלי ההגירה הבלתי חוקית, ובדגש לגל ההגירה הקרוב המגיע לאירופה מאפגניסטאן וממדינות המזרח התיכון ואפריקה, ניתן לציין את המרכזיים שבהם:

מדינות אירופאיות שונות, בדגש על יוון, גרמניה, בריטניה, דנמרק ואחרות, מדווחות מ- 2012 על כך ש- 17 עד 25 אחוזים ממקרי הפשיעה במדינות בוצעו על ידי מהגרים ממדינות לא אירופאיות. ספרד דיווחה כי כ- 30% ממעשי הפשיעה במדינה מבוצעים על ידי מהגרים, איטליה דיווחה ב- 2017 כי כ- 34 אחוזים מהאסירים, המרצים את עונשם במערכת הכליאה, הם מהגרים, בעוד בשוויץ אחוז המהגרים בבתי הכלא הוא 69.7.  

תחומי פשיעת המהגרים כוללים כיוס, זיוף מסמכים, פריצה, שוד מזויין, זנות, ופשיעת מין שממדיה הולכים ומתרחבים בממדים מדאיגים מאד באירופה. על פי נתונים שפרסמה למשל דנמרק רבע ממקרי האונס במדינה מבוצעים על ידי מהגרים מאפגניסטן, עיראק, סוריה, טורקיה וסומליה.

בשנים האחרונות פשיעת המהגרים אינה רק בגדר פשיעה של יחידים, אלא שעל פי דיווחי האינטרפול, מוקמים יותר ויותר קבוצות פשע מאורגן של מהגרים, השולטים בשכונות ובערים ברחבי אירופה.

איומים אלו, הנוגעים בכל אורחות החיים של המדינות האירופאיות, הם בעלי השפעה על היציבות הכלכלית, החברתית, הפוליטית והביטחונית של המדינות, וכפי שלמדו מדינות אירופה בשנים האחרונות, לא ניתן להתעלם מהם.

מדינות האיחוד האירופאי יידרשו להגביר את הפיקוח, הבקרה ושמירת הגבולות, ולמנוע מגל המהגרים הבא לשטוף את אירופה. האיחוד יידרש לתאם את מאמציו ביתר שאת, ולהשקיע תקציבים ואמצעים רבים להתמודדות עם ההגירה החדשה.

צבאות, ארגוני ביטחון הפנים וכוחות השיטור של מדינות אירופה, בדגש ליוון, בולגריה, איטליה, ספרד, ומדינות מערב הבלקן, המדינות העומדות בקו ההגירה הראשון, יידרשו לפעול ביתר חוסן לגילוי שיירות המהגרים מבעוד מועד ולמנוע כניסתם. ארגונים אלו יידרשו להתמודדות מורכבת עם חוקי ההגירה ובקשות המקלט הבינלאומיים והאירופאים, המנסים להקל על שטף הפליטים ולמצוא להם פתרון הולם במדינות המקלט.

עניין מרכזי

הצטרפו לאחרים והורידו עכשיו את האפליקצייה של ״עניין מרכזי״ לכל סוגי הטלפון הנייד (אפל או אנדרואיד) ותהנו מחדשות וסקופים חשובים בלבד בכל התחומים. זה כייף! http://web2application.com/w2a/sl.php?an=26230