ירידה חדה באמון הציבור בצבא. לא פלא. הודעות דובר צה״ל הפכו ספין פוליטי לכל דבר ועניין ומכילות לעיתים מידע חלקי, מטעה ומסלף את התמונה הגדולה. בקצב הזה המוטיבציה להתגייס, בעיקר ליחידות חי״ר סזיפיות תוותר נחלתם העיקרית של אנדי הפריפריה השואפים למוביליות חברתית כדי להימלט מסביבתם.
המכון הישראלי לדמוקרטיה פירסם האת מדד הדמוקרטיה בגופים המרכזיים. צה"ל אמנם עדיין נמצא במקום הראשון אבל סופג חבטה קשה עם ירידה חדה של 12 אחוז באמון הציבור היהודי במדינת ישראל. באוקטובר הגיע המדד ל-78%, והוא הנמוך ביותר מאז 2008.
ישנם פערים חדים בתחושת הביטחון של הציבור:
רוב היהודים מסכימים כי ישראל מצליחה לדאוג לביטחון אזרחיה (61%), בהשוואה למיעוט בלבד מהערבים (33%) – חלה ירידה חדה בתחושת הביטחון בציבור זה בהשוואה לשנתיים האחרונות (2020- 56% ו-2019- 64%). במקרה הזה מבצע שומר החומות בדגש על האירועים בתוך שטח ישראל בין יהודים לערבים, ככל הנראה תרמו רבות לנתונים הללו.
הסיבה לירידה נובעת ממגמה עולמית של מדינות דמוקרטיות שמערכות שילטון בהן, בדגש על מערכות ציבוריות, חוו ירידה חדה באמון הציבור בין היתר בגלל השימוש הרחב ברשתות חברתיות, תופעות הפייק ניוז וכמובן מגיפת הקורונה. גם בישראל יש לא מעט אזרחים שחשים בלבול בגלל התנהלות המדינה, הגופים הציבוריים ובהם גם צה"ל שלוקח חלק גדול בסיוע להתמודדות עם המגיפה.
הצבא סובל בשל הוויכוח המתלהט אודות תנאי הקיום של חיילי החובה, השכר הזעום שהם מקבלים, תנאי השירות שלהם שמקבלים תהודה גדולה ברשתות החברתיות ובכלל זה תנאי חדרי האוכל וההסעות שגרמו להד רב. כמו כן, גם השיח כלפי אנשי הקבע שכלפיהם מתנהל מאבק משפטי סביב שכרם, תנאי שירותם ותוספת הרמטכ"ל. כל הפרמטרים הללו לא סייעו לציבור להתחזק באמונו בארגון והערכה היא כי כלל המדדים הללו גרמו לירידה באמון הציבור בארגון.
בצה"ל מבינים את חומרת המצב ומנסים לטפל בנושא.
עניין מרכזי
