רחפנים זולים וקטלניים של חיזבאללה מטילים אימתם על רבבות החיילים השוהים בלבנון. 6 חיילים נפצעו ביומיים האחרונים ו-100 נהרגו ונפצעו מאז הפלישה הקרקעית לדרום לבנון.
זה התחיל כרעש קטן בשמיים.
זמזום חלש. כמעט בלתי מורגש.
לא מטוס.
לא מסוק.
לא טיל.
רחפן.
קטן, זול, פשוט יחסית — אבל כזה שמצליח כעת להטיל אימה אמיתית על רבבות החיילים השוהים בלבנון, לערער את תחושת הביטחון של אחד הצבאות החזקים בעולם, ולהמחיש שוב אמת צבאית עתיקה: תמיד מגיע הרגע שבו פתרון קטן, יצירתי ואכזרי מבטל בן־לילה יתרון איכותי שעליו נשפכו טריליונים.
והפעם, בניגוד למקרים רבים בעבר, הזעקה איננה מגיעה מפרשנים או פוליטיקאים.
היא מגיעה מתוך השטח עצמו.
מתוך המוצבים.
מתוך הכוחות.
מתוך הלחימה.
״אין לנו פתרונות בשטח לרחפנים״
כתבת סוף השבוע הדרמטית שפורסמה ב״ידיעות אחרונות״ טלטלה את מערכת הביטחון משום שהיא לא ניסתה לייפות את המציאות.
הכותרת הייתה ישירה, קשה ומטלטלת:
״אין לנו פתרונות בשטח לרחפנים, מאבדים גפיים במקרה הטוב ואת החיים במקרה הרע״.
המשפט הזה לבדו מסביר את עומק החרדה.
לפי הנתונים שפורסמו בכתבה, יותר ממאה לוחמים ולוחמות כבר נפצעו מרחפנים במהלך הלחימה.
חלקם איבדו גפיים.
אחרים נפצעו קשה.
ויש גם הרוגים.
אחד הלוחמים תיאר בכתבה מצב שבו:
״אתה כל הזמן עם העיניים לשמיים. גם כששקט — אין באמת שקט״.
לוחם אחר סיפר:
״הרחפן מגיע לפעמים בלי שאתה בכלל שומע אותו. פתאום יש פיצוץ, צרחות, בלגן — ואתה מבין ששוב פגעו בכוח״.
ובלב הסיפור ניצבת הודאה חריגה בחומרתה:
בשטח עצמו מרגישים שאין עדיין מענה אמיתי.
האויב החדש של החייל הפשוט
וזה מה שכל כך מטלטל את המערכת.
כי צה״ל הרי בנוי להתמודד עם איומים קלאסיים:
טנקים.
טילים.
מטוסים.
חדירות קרקעיות.
ארטילריה.
אבל הרחפן משנה את כל כללי המשחק.
הוא קטן.
קשה לגילוי.
קשה ליירוט.
לעיתים טס נמוך ואיטי.
ולפעמים מגיע בכמה עותקים יחד.
והכי חשוב:
הוא זול.
כמה זול? באופן כמעט משפיל
חלק מהרחפנים מבוססים על רכיבים אזרחיים שאפשר לקנות ברשת.
חלקם עולים אלפי דולרים בודדים בלבד.
מולם ניצבות מערכות שעלו מיליארדים:
כיפת ברזל,
מערכות חץ,
מטוסי אף־35,
מכ”מים,
מערכות לייזר,
יכולות סייבר,
ומערכי מודיעין עצומים.
וזו בדיוק האירוניה האכזרית של המלחמה המודרנית:
לפעמים לא צריך לנצח את המעצמה.
מספיק למצוא את המקום שבו היא לא בנויה להתמודד.
מה זה בכלל רחפן FPV?
מדובר ברחפנים הנשלטים בזמן אמת על ידי מפעיל שרואה דרך מצלמה את מה שהרחפן “רואה”.
FPV — מבט מגוף ראשון.
המפעיל יושב הרחק משדה הקרב, מרכיב משקפי וידאו, ומכוון את הרחפן כמו טיל אנושי מדויק לעבר המטרה.
רכב.
מוצב.
חדר.
חייל.
וזה לא הכול.
בשנים האחרונות התפתח גם דור חדש ומטריד במיוחד:
רחפני סיב אופטי.
אלה רחפנים שמחוברים פיזית בכבל סיב אופטי דק למפעיל שלהם — ולכן כמעט בלתי אפשרי לשבש אותם אלקטרונית.
כלומר:
חלק גדול ממערכות הלוחמה האלקטרונית המתקדמות בעולם מאבדות פתאום אפקטיביות.
חיזבאללה למד מהמלחמות בעולם
בישראל מבינים היטב שחיזבאללה כבר מזמן אינו רק ארגון גרילה.
זהו כוח צבאי היברידי מתוחכם עם יחידות רחפנים ייעודיות, סיוע איראני, ניסיון מבצעי מסוריה והבנה עמוקה של לוחמה מודרנית.
יחידה 127 של חיזבאללה הפכה למעשה למעבדת רחפנים מבצעית.
אנשי הארגון למדו היטב את הלקחים מהמלחמה באוקראינה:
איך רחפן זול משמיד טנק.
איך כוח מיוחד נתקע בגלל איום מהשמיים.
איך אפשר לשחוק צבא חזק בלי לנצח אותו חזיתית.
והם הבינו את השיעור החשוב ביותר:
לא צריך להתמודד עם צה״ל במקום שבו הוא חזק.
צריך למצוא את המקום שבו הוא פגיע.
וזה בדיוק מה שקורה עכשיו
הרחפנים אינם רק איום פיזי.
הם נשק פסיכולוגי אדיר.
כי החייל במוצב יודע:
גם אם אין ירי — הוא לא באמת בטוח.
גם אם הכול שקט — משהו עלול להגיע מלמעלה בתוך שניות.
אין תמיד אזעקה.
אין בהכרח התרעה.
לפעמים אפילו אין זמן להבין מה קורה.
יש רק זמזום קטן —
ואז פיצוץ.
וזה מה ששוחק את הלוחמים.
לא רק הסכנה עצמה.
אלא התחושה שאין מקום בטוח באמת.
גם ארצות הברית מגלה שהעתיד השתנה
האמריקאים עוקבים בדריכות אחרי מה שקורה בלבנון, באוקראינה ובים האדום.
כי אם רחפנים זולים מצליחים להטריד את צה״ל — הם יכולים לאיים גם על בסיסים אמריקאיים, משחתות, נמלים ושדות תעופה.
וזה כבר קרה.
בתימן הצליחו החות׳ים להטריד צי אמריקאי באמצעים זולים יחסית.
באוקראינה הושמדו מערכות ענק בידי רחפנים פשוטים.
בעיראק ובאפגניסטן גילו האמריקאים כיצד מטענים מאולתרים מביכים את הצבא החזק בעולם.
הדפוס תמיד חוזר:
האימפריה הגדולה בטוחה שהיתרון הטכנולוגי שלה מוחלט — ואז מופיע פתרון קטן, יצירתי ואכזרי שמערער הכול.
ההיסטוריה חוזרת שוב ושוב
כך קרה עם טילי הנ״ט מול השריון הכבד.
כך קרה עם טילי הכתף מול מטוסים.
כך קרה עם מטעני החבלה מול שיירות אמריקאיות.
וכך קורה עכשיו עם הרחפנים.
היתרון האיכותי לעולם אינו מוחלט.
כי בשדה הקרב, מי שמבין ראשון איך השתנה המשחק — יכול להכאיב גם לענק.
ומה עושים עכשיו?
בצה״ל עובדים מסביב לשעון על פתרונות:
מערכות לייזר,
אמצעי גילוי חדשים,
יירוט אוטונומי,
רובים אלקטרוניים,
שילוב בינה מלאכותית,
ומערכות שיזהו רחפן קטן בזמן אמת.
אבל גם במערכת הביטחון מבינים:
אין עדיין פתרון קסם.
וזו אולי הנקודה הכי מטרידה בכל הסיפור.
כי המשמעות היא שהעולם נכנס לעידן חדש שבו גם כלי שעולה אלפי דולרים בודדים יכול לשנות זירת לחימה שלמה.
והלוחם הפשוט בשטח מרגיש זאת ראשון.
הוא זה שמרים עיניים לשמיים.
הוא זה שמקשיב לזמזום.
והוא זה שיודע שלפעמים, בין החיים למוות, מפרידים רק כמה שניות ורחפן אחד קטן.
״עניין מרכזי״
חדשות וסקופים מאז 1999. לחיצה על לייק תביא אותך לידיעה הבאה, שכנראה לא תמצא במקום אחר. מומלץ!
