השופטים במשפט נתניהו המליצו לנציגי הפרקליטות להסכים לגישור פלילי התיק 4000 שכן על פי חומר הראיות והעדויות עד כה הם יתקשו להוכיח את עבירת השוחד בתיק זה ותיוותר עבירת המרמה והפרת האמונים.
ההתפתחות היתה במהלך דיון שגרתי בבית המשפט המחוזי בירושלים, שבו השופטים שוחחו במשך כרבע שעה עם אנשי הפרקליטות ועם צוות ההגנה של הנאשם נתניהו ושל הנאשמים הנוספים בתיק, שאול ואיריס אלוביץ'.
לפי המתפרסם באופן לא רשמי השופטים אמרו לצדדים כי "טובת המדינה מחייבת הסדר". מלבד האישום בשוחד, נתניהו מואשם בתיק זה גם במרמה והפרת אמונים, אחד הסעיפים שבהם הוא מואשם גם בשני התיקים הנוספים, 1000 ו-2000.
כעת תצטרך היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה להחליט אם לפנות לפרקליטות כדי לקדם עסקת טיעון, או להסכים להליך של גישור פלילי עם צוות ההגנה.
חבר הכנסת גדעון סער (המחנה הממלכתי), אמר בתגובה כי "במשך תקופת כהונתי כשר המשפטים נמנעתי מהתייחסות לאפשרות הסדר טיעון במשפט נתניהו מתוך כבוד לעצמאות התביעה הכללית בנושאים המסורים לשיקול דעתה המקצועי. עמדתי היתה זה מכבר כי נכון, בהתחשב במכלול השיקולים, לסיים את משפט נתניהו בהסדר טיעון. עתה מן הראוי שהתביעה תטה אוזן למסרים של בית המשפט ותגלה נכונות למו"מ כזה. האינטרס הציבורי במובנו הרחב הוא סיום הסאגה ארוכת השנים הזאת בהסדר טיעון".
עד כה בהרב-מיארה הודיעה כי היא מתנגדת לגישור פלילי בתיקי האלפים. זאת, לאחר שבחודש שעבר ניסו סנגוריו של רה"מ, בעז בן צור ועמית חדד, לשכנע אותה להסכים להליך. היועמ"שית שקלה את ההצעה, אולם לבסוף החליטה כי היא מתנגדת להליך הגישור משום שלשיטתה הוא עלול לגרום להפסקה בהליך המשפטי שמתקיים בימים אלו. בהרב-מיארה סברה כי אין סיבה לגרום לעיכוב במשפט, שנפתח לפני יותר משלוש שנים, בשל העובדה כי אין הכרח שהגישור אכן יוביל לפשרה בין התביעה להגנה.
לפני כשנה וחצי קיימה הפרקליטות מגעים עם נציגי נתניהו על הסדר טיעון בתיקים נגדו. השיחות התנהלו ביוזמת סנגורו של נתניהו בעז בן צור ובין הצדדים התקיימו חמש פגישות חשאיות. רק ארבעה מאנשי משרד המשפטים היו בסוד העניין והשתתפו בפגישות הפגישות הופסקו בשל החלפת היוהמ״ש
תיק 4000 מתרכז בהאשמה לעסקת שוחד לכאורה שנרקמה בין נתניהו לאיש העסקים אלוביץ', לשעבר הבעלים של בזק, יס ואתר החדשות וואלה. לפי כתב האישום, בין השניים נרקמה עסקת "תן וקח" שבה הוביל ראש הממשלה שינויים רגולטוריים בתפקידו כשר התקשורת, אשר השפיעו ישירות על העסקים ועל האינטרסים של אלוביץ' והניבו לו רווחים גדולים.
כך לדוגמה, ביוני 2015 הושלמה עסקת המיזוג בין בזק ויס, לאחר שנתניהו חתם על אישורה מתוקף תפקידו כשר התקשורת. השלמת העסקה הביאה לכך שבזק שילמה ליורוקום, החברה שבאמצעותה שלט שאול אלוביץ' בכמה חברות ציבוריות ובהן קבוצת בזק, 680 מיליון שקל באופן מיידי, וסך כולל של כמיליארד שקל. סכום זה יועד מראש לתשלום חובות עתק של יורוקום לבנקים – חובות שהחברה התקשתה לפרוע באותה עת. נתניהו אישר את העסקה ללא כריכתה ביישום רפורמת השוק הסיטונאי, שהיתה צפויה להוריד את מחירי הטלפוניה הקווית ולפגוע ברווחי בזק. זאת, לפי כתב האישום, בניגוד לעמדת גורמי המקצוע דאז במשרד התקשורת.
בתמורה, לפי כתב האישום, העבירו ראש הממשלה ורעייתו שרה נתניהו באופן עקבי בקשות לשינוי הסיקור באתר וואלה כך שישרת אותם ואת מטרותיהם ויפגע ביריביהם – ואלוביץ' לחץ על עורכי וואלה לציית לדרישות הזוג נתניהו. במהלך הדיונים בבית המשפט טענו פרקליטי נתניהו כי סיקור חיובי הוא אינו שוחד, וכי ראש הממשלה לא ניסה להטות את הסיקור לטובתו אלא לאזן אותו ממניע אידיאולוגי. בנוסף, נטען כי כל ההחלטות שקיבל נתניהו כשר התקשורת נעשו על דעת גורמי המקצוע במשרד.
פרסום המלצת השופטים גרמה להתקפות אישיות נגד מנדלבליט ואנשי הפרקליטות כשהמטרה היא להביא לעסקת טיעון.
עניין מרכזי
