שום מנהיג ישראלי שפוי, אף לא אחד, יעז להכנע לדרישות החמאס לשיחרור כ-80 השבויים החיים שבידיו. סינוואר רוצה לא רק הפסקת לחימה, נסיגה מלאה מהרצועה, שיחרור סיטוני של כ-7,000 מחבלים ורוצחים מהכלא הישראלי וגם: שינויים מפליגים בסידורי הביטחון והתפילה באל אקצא, תשלום פיצויים בהיקף של מאות מיליארדים על ההרס שצה״ל גרם ברצועה, תשלום פיצויים למשפחות של ליותר מ-20 אלף משפחות ההרוגים האזרחיים הפלסטינים וזה רק במנה הראשונה.
הבעיה האמיתית היא שאף אחד לא מוכן לומר למשפחות החטופים את האמת והחמאס חוגג על ההפגנות שלהם ועל הלחץ הרגשי שהם מפעילים. הלחץ הזה מייצר טראומה לאומית ומאפשר לחמאס למקסם את השיגיו מהשבת השחורה. הבעיה האמיתית תתחיל כשהחמאס או הג׳יהאד יצליחו לחטוף חייל או גופת לוחם מקרה מאות האלפים שעדיין ברצועה. בכל מקרה, הרעש הבלתי פוסק והלחץ המופעל בעיקר באמצעות אולפני הטלוויזיה רק מגבירים את המוטיבציה הפלסטינית לבצע עוד ועוד חטיפות בכל מקום אפשרי ברחבי הארץ.
זו הסיבה העיקרית מדוע אסור בתכלית האיסור אפילו להעלות על הדעת אפשרות להכניס שוב רבבות פועלים מהגדה רק כדי לספק את הקבלנים המחויבים להשלים כ-60 אלף יחידות דיור שהוחל בבנייתן. מן הראוי שהממשלה הזו תאמר בגלוי: זה לא יקרה בדיוק כפי שלא נכניס עוד פועלים מעזה לתחומי הקו הירוק. צריך להבין: אין ולעולם לא תהיה שום דבר למנוע מקבוצת פלסטינים שייכנסו לארץ באישור שב״כ לצאת מאתר הבנייה, לגשת לבית ספר, לכבוד אותו ולקחת מאות תלמידים כבני ערובה. הפלסטינים הוכיחו את היכולות האחה בכיבוש משטרת שדרות טכיבוש מוסד חינוכי או מבנה ציבור, קניון או אירוע ספורטיבי הוא משחק ילדים עבורם.
תפסיקו להשלות את עצמכם ותתחילו להיות ריאליים.
״עניין מרכזי״ – חדשות וסקופים.
עורך: רמי יצהר Rami Yitzhar