“אנחנו בפתחו של אירוע בתוך בתי הסוהר” — אזהרת חמורה שמשמיע היום פומבית ובכנסת נציב שב״ס בנוגע לאפשרות של מרד אלים של האסירים הביטחוניים בבתי הכלא הישראליים על רקע אובדן התקווה שלהם להשתחרר במסגרת עסקאות להשבת חטופים.
בדיון של הוועדה לביטחון לאומי, בראשות ח״כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית), הציג נציב שירות בתי הסוהר, רב־גונדר קובי יעקובי, תמונת מצב מדאיגה במיוחד באגפים הביטחוניים — והתריע מפני אפשרות ממשית של אירועי ביטחון חמורים בתוך מתקני הכליאה עצמם.
לדברי הנציב, השילוב בין עומס כליאתי חסר תקדים, ריבוי אסירים ביטחוניים בעלי רקע ויכולות מבצעיות, ותחושת ייאוש גוברת בקרבם — יוצר מציאות נפיצה “בתוך הבית”.
“המחבלים שכלואים אצלנו הם עם יכולות מבצעיות.
התקווה שהייתה להם להשתחרר הפכה לייאוש — וזה אצלנו, בתוך בתי הסוהר.
אנחנו בפתחו של אירוע בתוך בתי הסוהר.”
תמונת המצב הכליאתית: מספרים שמעידים על שינוי עומק
על פי הנתונים שהציג נציב שב״ס בפני חברי הוועדה:
- בבתי הסוהר מוחזקים כיום 22,573 אסירים
- מהם 13,343 אסירים פליליים
- ו־9,230 אסירים ביטחוניים
המשמעות: יותר מ־40% מאוכלוסיית הכלואים בישראל הם אסירים ביטחוניים — שיעור חריג בקנה מידה מערכתי.
מאז 7 באוקטובר בלבד:
- נרשם גידול של כ־2,300 אסירים
- ובמבט ארוך יותר — גידול מצטבר של כ־3,400 אסירים מאז שנת 2021
הנתונים הללו אינם סטטיסטיקה יבשה. הם משנים את האיזון הפנימי בתוך מתקני הכליאה, מגבירים חיכוך יומיומי, ומקשים על שמירת משטר וסדר — במיוחד באגפים שבהם מרוכזים אסירים ביטחוניים.
כוח האדם: הפער בין התקן למציאות
בצד הגידול במספר האסירים, שב״ס מתמודד עם פער מתמשך בכוח האדם:
- התקן הרשמי של שב״ס: 12,066 לוחמי כליאה
- המצבה בפועל: כ־10,500 בלבד
כלומר, פער של למעלה מ־1,500 אנשי סגל מול הצרכים המבצעיים.
עם זאת, הנציב ציין גם מגמה חיובית:
- בשנת 2025 נרשמה עלייה חדה בגיוסי כוח אדם — 1,476 מגויסים
- וכן ירידה של 23% בהתפטרויות לעומת שנת 2024
לדבריו, היום עצמו זומן המועמד ה־1,604 במסגרת מאמצי ההרחבה של הסגל.
הבעיה, כך עולה מהדיון, אינה רק בכמות — אלא בעומס המתמשך על לוחמי הכליאה, שנדרשים להתמודד עם אוכלוסייה ביטחונית מורכבת יותר מאי פעם.
“מעבר מזירת הלחימה לזירת הכליאה”
אחד ההיבטים המרכזיים שעליהם הצביע נציב שב״ס הוא שינוי בתרחישי הייחוס:
לדבריו, המציאות הביטחונית מחוץ לכלא מקרינה ישירות פנימה.
מחבלים שנכלאו לאחר פעילות מבצעית, חלקם בעלי ניסיון לחימה, מזהים כי סיכויי השחרור הצטמצמו משמעותית — והדבר מייצר דינמיקה של ייאוש, שעלולה להתפרץ באלימות, בהפרות סדר ובניסיונות פגיעה.
שב״ס, כך נאמר בדיון, נדרש כיום להתייחס לבתי הסוהר כאל זירה ביטחונית בפני עצמה, ולא רק כמרחב כליאתי.
היערכות לוגיסטית: פתרונות זמניים למציאות מתמשכת
כחלק מההתמודדות עם העומס, הציג נציב שב״ס נתון נוסף:
- מאז 7 באוקטובר נוספו 4,115 מיטות ומזרנים בכל מתקני הכליאה
מדובר בתוספת לוגיסטית משמעותית, שנועדה לאפשר קליטה של אסירים נוספים — אך גם מדגישה את אופייה הזמני של ההיערכות, מול מציאות שמסתמנת כארוכת טווח.
המתח מול המערכת המשפטית
בדיון עלה גם קושי מבני נוסף:
הפסקת האפשרות לקיים דיונים משפטיים באמצעות היוועדות חזותית (VC), לאחר פקיעת תקנות החירום.
המשמעות המעשית:
- ריבוי הובלות אסירים ביטחוניים מחוץ לבתי הסוהר
- עומס חריג על יחידות הליווי
- והגברת הסיכון המבצעי בכל יציאה מהכלא
לדברי גורמים בשב״ס, מדובר בנקודת תורפה שמחייבת חשיבה מחודשת — שכן היא משפיעה ישירות על רמת הסיכון בשטח.
שורה תחתונה: אזהרה מערכתית, לא נקודתית
הדברים שהושמעו בוועדה לביטחון לאומי אינם התרעה טקטית נקודתית, אלא הערכת מצב מערכתית:
- גידול חד ומתמשך במספר האסירים
- שיעור גבוה של אסירים ביטחוניים בעלי רקע מבצעי
- עומס כבד על כוח האדם
- פתרונות לוגיסטיים זמניים
- ומתחים בין צורכי הביטחון לבין מסגרות משפטיות
כל אלה מצטרפים לאזהרה ברורה אחת:
מערכת הכליאה בישראל ניצבת בפני אתגר ביטחוני פנימי הולך ומחריף, כזה שעלול להתפרץ אם לא יטופל ברמה לאומית, מתואמת וארוכת טווח.
״עניין מרכזי״
