ארה״ב מקרבת כוחות לאיראן – והרחובות בטהרן בוערים: האם העולם מתכונן לעימות הבא?
גשר אווירי, נושאות מטוסים ותדלוק באוויר
בימים האחרונים מתפרסמות שורה של ידיעות – חלקן ממקורות רשמיים וחלקן מנתוני מעקב טיסות גלויים – על תנועת כוחות אמריקניים מואצת לאזור המפרץ והים הערבי, על רקע האיום המפורש של דונלד טראמפ לפעול צבאית אם המשטר האיראני ימשיך לטבוח במפגינים.
על-פי ניתוח נתוני טיסה שפורסמו בעיתון אל-עראבי אל-ג׳דיד ובהסתמך על דיווח בהארץ, כ-140 מטוסי תובלה של חיל האוויר האמריקני נחתו בחודש אחד בלבד בבסיסים בקטאר, בחריין, איחוד האמירויות, סעודיה, כוויית וירדן – זינוק של כ-50% לעומת כל שיא קודם.
דיווח אחר, בערוץ איראני-אופוזיציוני בשפה האנגלית, מדבר על פריסה של עשרות מטוסי תדלוק אמריקניים במזרח הים התיכון ובמפרץ – רכיב קריטי בכל מבצע אווירי רחב-היקף נגד איראן. לפי הפרסום, בו מצוטט מגזין Newsweek, מדובר ב”עלייה חדה במוכנות הצבאית של ארה״ב לנוכח המתיחות עם איראן”.
במקביל, ברשתות החברתיות של חובבי מעקב-טיסות מופיעות מפות המתעדות שיירות של מטוסי תובלה וטנקרים היוצאים מבסיסים בארה״ב ובאירופה ונוחתים שוב ושוב בבסיסים האמריקניים במפרץ.
לכך מצטרפות הערכות בממסד הביטחוני האמריקני על אפשרות להצבת נושאת מטוסים אמריקנית נוספת בזירה. ניתוח ב-Forbes תיאר תרחיש שבו צי ארה״ב יזרים במהירות קבוצת תקיפה למזרח הים התיכון או למפרץ, “כדי ליצור מעטפת תקיפה והרתעה סביב איראן”.
חשוב להדגיש: וושינגטון לא הכריזה עד כה על פתיחת מבצע צבאי, והפנטגון מסביר רשמית שהמטרה היא “הגנה על כוחות אמריקניים מפני מתקפות איראניות אפשריות” – לא הצהרה על מלחמה, אלא על מוכנות.
מאחורי המספרים: פריסה מחדש, לא רק תגבור
כדי להבין מה באמת קורה צריך לזכור שהנוכחות האמריקנית במזרח התיכון ממילא משמעותית: עשרות אלפי חיילים בבסיסים בקטאר, בחריין, כוויית, עיראק וסוריה, לצד צי חמישי של חיל הים בבסיס בחריין.
בחודשים האחרונים ביצע הפנטגון גם הסטות ו”פיזור סיכונים” – הזזת מטוסים וספינות מבסיסים שנחשבים פגיעים מדי לאש טילים איראנית, אחרי סבבים של תקיפות הדדיות בין איראן לבין ישראל וארה״ב.
אבל השילוב בין:
- גידול חד בטיסות תובלה ותדלוק,
- הצבת מערכות הגנה נוספות,
- ושיח ציבורי של טראמפ על “אפשרות לפעולה צבאית אם יימשך הדיכוי” –
יוצר תמונה של העלאת כוננות לצורך אופציה התקפית, במקרה שהמשטר האיראני יבחר לדכא את המחאה הנוכחית באמצעים קיצוניים במיוחד.
איראן גועשת: מהפכת שער החליפין
ברקע להתקרבות האמריקנית אל גבולות איראן, הרחובות באיראן בוערים.
מאז סוף דצמבר 2025 מתנהלת במדינה מחאה רחבת-היקף – הגדולה מאז מהומות 2022 – שפרצה בעקבות קריסת הריאל האיראני לשפל היסטורי, זינוק מחירים ושחיקה דרמטית בכוח הקנייה. גל השביתה החל במרכזי מסחר בטהרן, בעיקר סביב הבזאר הגדול ומרכזי האלקטרוניקה, ומשם התפשט לעשרות רבות של ערים.
על פי נתוני ארגוני זכויות אדם ודיווחי תקשורת מערבית, לפחות 27–36 מפגינים נהרגו עד כה, חלקם מירי חי, ולמעלה מ-2,000 בני אדם נעצרו.
במאמרי פרשנות מגדירים את המחאה הזו כגל שבו הכל מתערבב:
- יוקר מחיה,
- שחיתות,
- זעם על בזבוז משאבים על מלחמות חוץ,
- ותחושת מחנק פוליטי וחברתי שנמשכת כבר שנים.
המשטר מגיב בשילוב המוכר: הקלות כלכליות סמליות מצד אחד – וכוח אלים מצד שני. נשיא מסעוד פזפשכיאן מדבר על “הבנה למצוקות”, אך במקביל מפקד מערכת המשפט, מוחסני-אג׳אִי, מזהיר שלא תהיה שום “הקלה” כלפי מי שיסייע ל”אויבים – ארה״ב וישראל”.
איום אמריקני גלוי, איום איראני מרומז
לתוך הקלחת הזו נכנס דונלד טראמפ, שחזר לבית הלבן ובחר להעמיד את איראן שוב על הכוונת. בראיונות ובהצהרות ציבוריות הוא מאיים בפירוש להתערב צבאית אם המשטר ימשיך להרוג מפגינים, במיוחד לאחר שכבר נקט בקיץ האחרון צעד חריג – תקיפת תשתיות גרעין צבאיות באיראן במהלך מלחמה בת 12 יום עם ישראל.
התגובה מטהרן לא איחרה לבוא: המועצה הביטחונית החדשה של איראן הזהירה כי תנקוט “פעולה מונעת” אם תזהה היערכות לתקיפה מערבית – כלומר, גם איראן מדברת עכשיו בשפה של מכת מנע.
במקביל, טיימס הבריטי חשף מסמך מודיעיני שלפיו ליתראת עלי ח׳מנאי מחזיק תכנית חירום להימלטות למוסקבה במקרה שהמשטר יעמוד על סף קריסה – פרט שממחיש עד כמה הלחץ על המשטר כבר אינו תיאורטי בלבד.
הזירה הישראלית: שיחות עלומות, תמיכה גלויה במפגינים
בישראל עוקבים אחרי ההתפתחויות בדריכות שיא. על פי דיווח ב-ג׳רוזלם פוסט, ראש הממשלה בנימין נתניהו כינס השבוע את הקבינט המדיני-ביטחוני לדיון ממושך שהוקדש ברובו לאיראן – למחאה, לסיכון ההסלמה ולשאלת יחסי התיאום עם וושינגטון.
במקביל, נתניהו הצהיר בפומבי כי ישראל “עומדת לצד העם האיראני” וכי מדובר ברגע שעשוי להיות “מכונן” במאבק נגד המשטר, אך לפי פרסומים זרים עד כה נזהרו בירושלים שלא לשמש תירוץ מיידי לטהרן להסלים חזית מול ישראל.
שורת פרסומים מודיעיניים בחודשים האחרונים – חלקם מתוך מקורות אמריקניים – מדווחת על “מודיעין חדש” שלפיו ישראל מתכוננת לאפשרות של תקיפה נוספת בתשתיות הגרעין האיראניות, במקביל למסע שכנוע אמריקני-ישראלי שהלחץ צריך לשלב גם חיזוק המחאות הפנימיות.
אל כל זה מצטרפות פגישות תכופות של בכירי מערכת הביטחון הישראלית בוושינגטון – מהרמטכ״ל ועד שר הביטחון – שמוגדרות רשמית כ”שיחות תיאום אסטרטגי”, אך על פי גורמים זרים נוגעות באופן ישיר לשתי אפשרויות: בלימת התגרענות איראן, ותסריטים של קריסה פנימית.
מה באמת נערך מאחורי הקלעים?
נכון לעכשיו, מה אפשר לומר בוודאות – ומה עדיין בגדר השערה?
מה ידוע:
- יש תנועה מוגברת ומדויקת של מטוסי תובלה, תדלוק וכוחות אוויר אמריקניים לאזור.
- המחאה באיראן אמיתית, רחבה, עקבית, ומגובה בדיווחים מצולמים מעשרות ערים, כולל עימותים קשים, ירי חי והסתערות על בתי-חולים.
- טראמפ מאיים בפומבי על פעולה צבאית אם הדיכוי יחריף.
- איראן משגרת מסרים של מכת מנע, ומאשימה את ארה״ב וישראל ב”התערבות ישירה בהובלת המחאה”.
- ישראל מקיימת התייעצויות ביטחוניות שקטות, תומכת פומבית במחאה ומשדרת שבמקרה של קריסה פנימית – היא וארה״ב לא יישבו מהצד.
מה עדיין פתוח:
- האם ארה״ב תעבור מ”הכנת כוחות” למכת פתע?
- מרבית הפרשנים סבורים שבית הלבן מעדיף להשתמש בנוכחות הצבאית כמנוף הרתעה – לא כפתיח למלחמה כוללת – אבל משאירים על השולחן תרחיש של תקיפה כירורגית נוספת נגד מטרות גרעין או משמרות המהפכה, אם מספר ההרוגים במחאה יזנק באופן דרמטי.
- מה תעשה איראן אם תרגיש שמאבדים לה את הרחוב?
- אפשרות אחת היא הסלמה כלפי חוץ – טילים/מל״טים נגד בסיסים אמריקניים במפרץ ו/או נגד ישראל – כדי לנסות לאחד את הציבור סביב דגל המשטר.
- האם ישראל תתקוף שוב בעצמה?
- אחרי מלחמת יוני 2025, שבה נפגעו אתרים גרעיניים ותעשיות טילים איראניות, טהרן משקיעה מאמצים עצומים לשיקום ולפיזור יכולותיה. יש בישראל קולות הרואים בכך “חלון הזדמנויות קצר” לפני שאיראן תשלים את ההתאוששות.
השורה התחתונה
העולם מסתכל היום על איראן כעל קלחת שבה שלושה קווי לחץ מצטלבים:
- רחוב זועם ומיואש,
- משטר לחוץ ומזוין עד השיניים,
- ו-כוחות אמריקניים וישראליים שמתקרבים יותר ויותר, לפחות ברמת המוכנות.
אף אחד מהשחקנים לא נראה להוט לפתוח במלחמה כוללת – אבל כולם עושים בינתיים בדיוק את מה שעושים כשמכינים את השטח ליום שבו לא תהיה ברירה.
בין אם נגיע לשם ובין אם לא – הימים הקרובים יקבעו אם המחאה האיראנית תהפוך לעוד פרק מדוכא בדברי הימים של הרפובליקה האיסלאמית – או לנקודת מפנה שממנה כבר אי-אפשר יהיה לחזור אחורה.
״עניין מרכזי״ חדשות וסקופים מאז 1999. לחיצה על לייק תביא אותך לידיעה הבאה, שכנראה לא תמצא במקום אחר. מומלץ!
