בישראל, אין נוטריון לגרמנית במובן של נוטריון הפועל לפי דין גרמני. במקום זאת, נוטריון ישראלי נדרש לבצע פעולות נוטריוניות הקשורות לשפה הגרמנית או המיועדות לשימוש בגרמניה במקרים הבאים: כאשר המסמך כתוב בגרמנית והנוטריון אינו מבין את השפה, כאשר החותם אינו מבין את השפה הגרמנית של המסמך, כאשר נדרש אישור נכונות תרגום לגרמנית או ממנה, וכאשר המסמך הנוטריוני מיועד לשימוש בגרמניה. בכל המקרים הללו, על הנוטריון הישראלי לפעול בהתאם לחוק הנוטריונים ולתקנותיו, לרבות דרישות תרגום ואימות ספציפיות.
פירוט
- פעולות נוטריוניות הדורשות תרגום כאשר שפת המסמך אינה ידועה לנוטריון
נוטריון לגרמנית בישראל משרד עו"ד רחל שחר ישראלי נדרש לטפל במסמכים בשפה הגרמנית כאשר המסמך כתוב בשפה שאינה ידועה לו. במקרה כזה, הנוטריון לא ייתן אישור לגבי המסמך אלא לאחר שצורף אליו תרגום לשפה המובנת לנוטריון (למשל עברית), המלווה בתצהיר של המתרגם המעיד על שליטתו בשפות המקור והתרגום ועל דיוק התרגום. הנוטריון יפרש באישורו את שם המתרגם ומענו ויצרף את התרגום והתצהיר לעותק האישור שיישמר בידיו.
תקנות הנוטריונים, תשל"ז-1977 | תקנה 7(א) מסמך בשפת חוץ
יונה דה-לוי דיני הנוטריון ותולדותיהם (2016) | פעולות טעונות אישור בית המשפט [1]
ת"א (מחוזי ת"א) 1802-08 לזר יצחק נ' אברהם כהן (18.04.2012)
ה"פ (מחוזי חי') 10407-03-09 שרה הירשקוביץ נ' אמיליה פריבן, עו"ד ונוטריונית (19.07.2009)
- פעולות נוטריוניות הדורשות תרגום כאשר שפת המסמך אינה ידועה לחותם
כאשר אדם מבקש לבצע פעולה בפני נוטריון במסמך שנערך בשפה הגרמנית, והשפה אינה ידועה למבקש, הנוטריון לא ייתן אישור על עשיית הפעולה אלא לאחר שהמסמך תורגם למבקש לשפה המובנת לו. התרגום יכול להיעשות על ידי הנוטריון עצמו (אם הוא שולט בשתי השפות) או על ידי מתרגם אחר. במקרה של מתרגם אחר, המבקש ימציא תצהיר מאת המתרגם כי הוא שולט בשפות המקור והתרגום וכי התרגום מדויק, ובלבד שנחה דעתו של הנוטריון שאמנם המתרגם שולט בשתי השפות. דרכי התרגום יפורשו באישור.
תקנות הנוטריונים, תשל"ז-1977 | תקנה 7(ב) מסמך בשפת חוץ
יונה דה-לוי דיני הנוטריון ותולדותיהם (2016) | פעולה נוטריונית כששפת המסמך אינה ידועה למבקש [2]
ה"פ (מחוזי ירושלים) 4076/05 שעיה מלכה נ' עו"ד כרמי עדי (12.12.2005)
ע"א 423/75 מרדכי בן נון בענין צוואת המנוחה אסתר אלבכרי נ' מטילדה ריכטר, ואח' (14.11.1976)
- אישור נכונות תרגום לגרמנית או ממנה
נוטריון ישראלי נדרש לאשר נכונות של תרגום מסמך לגרמנית או מגרמנית. במקרה כזה, הנוטריון יאשר את נכונות התרגום רק אם הוא שולט בשפה שבה נערך המקור ובשפה שאליה תורגם, והוא עצמו ערך את התרגום או בדק את נכונותו.
חוק הנוטריונים, תשל"ו-1976 | סעיף 15 אישור תרגום
- מסמכים נוטריוניים המיועדים לשימוש בגרמניה
פעולות נוטריוניות מסוימות, כגון אימות חתימה על מסמך, כאשר המסמך הנוטריוני דרוש לצרכי שימוש בחוץ לארץ (לרבות נציגות של מדינת חוץ בישראל, כמו גרמניה), לא תיעשה אלא בידי נוטריון ישראלי.
חוק הנוטריונים, תשל"ו-1976 | סעיף 8 ייחוד פעולות
יונה דה-לוי דיני הנוטריון ותולדותיהם (2016) | ייחוד פעולות לצורכי שימוש בחוץ לארץ
- תרגום מסמכים לבית המשפט או לרשם הירושה
כאשר מסמך בגרמנית (או כל שפה זרה אחרת למעט אנגלית) מוגש לרשם לענייני ירושה או לבית המשפט בישראל, יש לצרף לו תרגום לעברית או לערבית, מאושר בידי נוטריון ישראלי. הרשם או בית המשפט רשאי להורות על צירוף תרגום גם למסמך הכתוב בשפה האנגלית.
יונה דה-לוי דיני הנוטריון ותולדותיהם (2016) | דינים המחייבים אישור נוטריוני
ת"א (מחוזי מרכז) 8640-01-14 פלונית נ' ד"ר אהרון מנחם (05.06.2018)
סיכום
"נוטריון גרמני" אינו מושג משפטי בישראל. נוטריון בישראל הוא אדם בעל רישיון ישראלי, הנדרש לפעול לפי חוק הנוטריונים ותקנותיו. נוטריון ישראלי יידרש לטפל בעניינים הקשורים לשפה הגרמנית או לשימוש בגרמניה כאשר המסמך כתוב בגרמנית והנוטריון אינו מבין אותו (מחייב תרגום ותצהיר מתורגמן), כאשר החותם אינו מבין את השפה הגרמנית של המסמך (מחייב תרגום לחותם), כאשר נדרש אישור נכונות תרגום לגרמנית או ממנה (מחייב שליטה של הנוטריון בשתי השפות), כאשר המסמך הנוטריוני מיועד לשימוש בגרמניה (פעולה המיוחדת לנוטריון), או כאשר מסמך בגרמנית מוגש לרשויות משפטיות בישראל ומחייב תרגום נוטריוני.
