משמרות המהפכה מאיימים לקראת אפשרות של חידוש הלחימה כי יכולות השיגור של הטילים האיראניים אימתניות ומתחדשות בקצב מהיר יותר מאשר לפני המלחמה. האיום מושמע בעיקר לעבר ישראל, מדינות המפרץ וחלק ממדינות אירופה כמו גם מדינות ערביות סוניות.
את הדברים הכריז מג’יד מוסאווי – מפקד זרוע האוויר והחלל של משמרות המהפכה – והדברים קיבלו אישור רחב דרך כלי תקשורת בינלאומיים, ובראשם סוכנות הידיעות האמריקנית רויטרס, יכול להיות שמדובר במלחמה פסיכולוגית איראנית הנובעת מחרדה עמוקה לקראת חידוש ההפצצות אך יצויין שהניסיון מראה כי איומי האיראנים בדרך כלל מתממשים במילואים או באופן חלקי ומן הראוי להתייחס לאיומים ברצינות.
משמרות המהפכה בחרו להשיב לאיומי טראמפ בסירוב לחידוש המו״מ ובסוג של רצון לשוב למלחמה עכשיו. השאלה היא מה יחליט טראמפ יצויין שכוחות אמריקניים מתגברים את הכוחות שנותרו בשטח וכרגע הרושם הוא שהכיוון שאליו הולכים – הוא הרס הדדי, מוות וכאוס מתמשך.
קודם לכן, טראמפ, אמר ביום בריאיון לפוקס ניוז כי ג'ראד קושנר וסטיב וויטקוף בדרכם לאסלאמאבאד לחידוש השיחות. "אם איראן לא תחתום על ההסכם – נפוצץ את כל המדינה. תחנות כוח וגשרים יהפכו למטרות לגיטימיות". בפקיסטן הכחישו שנקבע מועד לחידוש השיחות. גם איראן הודיעה שלא תחזור למשולים המו״מ. איך מסבירים את הפער בין הצהרות טראמפ למציאות? כרגיל. אין הסבר זולת היות הנשיא אדם החי במציאות מקבילה חסרת כל היגיון ובסיס עובדתי.
טראמפ פתח את יום ראשון באיום ברשת החברתית שלו על איראן שם כתב כי "הגיע הזמן לשים סוף למכונת ההרג האיראנית. איראן החליטה לירות אתמול ירי חי במצר הורמוז – הפרה מוחלטת של הסכם הפסקת האש".
טראמפ טען עוד כי "אנחנו מציעים הסכם הוגן וסביר מאוד, ואני מקווה שהם יקבלו אותו, כי אם לא – ארצות הברית תחסל כל תחנת כוח וכל גשר באיראן. לא עוד 'מר נחמד'. הם ייכנעו מהר, הם ייכנעו בקלות, ואם לא יקבלו את ההסכם – יהיה זה כבוד עבורי לעשות את מה שצריך היה להיעשות מול איראן על ידי נשיאים אחרים במשך 47 השנים האחרונות".
במצב הזה הרושם הוא שהכיוון איננו חיובי. זה אגב לא אומר שטראמפ יורה לחדש את הלחימה.
ואלה ההערכות המתפרסמות עתה בעולם בגופי התקשורת המרכזיים לגבי הסיכוי לחידוש הלחימה: המערכה לא הסתיימה – היא רק נעצרה זמנית, והאיום מתעצם מחדש.
בארה״ב לא מאשרים רשמית את הנתון על “קצב גבוה יותר”, אך הקו המודיעיני ברור:
- איראן עדיין מחזיקה אלפי טילים וכטב”מים
- חלק גדול מהמשגרים שרד או ניתן לשיקום
- לא הושגה הכרעה אסטרטגית
במערכת הביטחון האמריקאית גוברת ההבנה:
הפגיעה הייתה חלקית – והיכולת לחזור לשיגורים קיימת ואף מתקרבת למימוש.
באירופה מדברים עכשיו על איום אסטרטגי רחב ומתמקדים במשמעות הרחבה:
- חשש להסלמה מחודשת בזמן מו״מ תקוע
- איום על נתיבי אנרגיה, במיוחד במפרץ
- הבנה שהצהרת מוסאווי היא גם איתות מדיני – לא רק צבאי
המסר האירופי:
איראן מראה שהיא לא נכנעה – ולכן גם הלחץ עליה לא הכריע.
🇷🇺 רוסיה: אינטרס בהמשך שחיקה אמריקאית
ברוסיה לא מאשרים רשמית את הנתונים, אך הניתוחים ברורים:
- כל שחיקה אמריקאית במזרח התיכון – משרתת את מוסקבה
- איראן נתפסת כשותף אסטרטגי
- התעצמות איראנית = לחץ נוסף על המערב
הקריאה בין השורות:
רוסיה לא תמהר לבלום את ההתעצמות האיראנית.
🇨🇳 סין: יציבות כלכלית מעל הכול
סין נמנעת מאישורים פומביים, אך מתמקדת בהשלכות:
- סכנה לשוקי האנרגיה
- פגיעה ביציבות נתיבי הסחר
- רצון למנוע הסלמה – אך לא במחיר עימות עם איראן
הגישה הסינית:
לא להתערב ישירות – אבל להיערך להשלכות.
מדינות המפרץ: דריכות גבוהה
במפרץ ההתייחסות ישירה ועניינית:
- קבלת ההצהרה האיראנית כאיום ממשי
- חשש מפגיעה במתקני נפט ונמלים
- הערכות הגנתיות מוגברות
עבורן זה לא תרחיש – אלא מציאות קרובה:
אם איראן מתחדשת מהר – הן בקו האש הבא.
בישראל מבינים את המשמעות היטב:
- הישגים צבאיים עלולים להישחק במהירות
- חלון הפגיעה נסגר מהר יותר מהצפוי
- האיום חוזר – ואולי אף משתפר
הדילמה הישראלית:
להמשיך ולהעמיק את המערכה – או להיערך לסבב הבא. היבט צבאי: לא רק שיקום – אלא שדרוג. ההצהרה האיראנית מתייחסת לשלושה מרכיבים קריטיים:
1. טילים בליסטיים
- חזרה למלאים משמעותיים
- שיפור אפשרי בדיוק
- יכולת חדירה מתקדמת יותר
2. כטב”מים
- ייצור מהיר וזול
- שימוש בלהקות תקיפה
- גמישות מבצעית גבוהה
3. משגרים
- ניידים, מוסתרים, קשים לאיתור
- ניתנים לשיקום מהיר
- מאפשרים המשך ירי גם תחת תקיפה
השורה התחתונה:
היכולת לא רק חוזרת – אלא הופכת עמידה ומתוחכמת יותר.
היבט מודיעיני: מי טעה בהערכה?
הפער בין ההצהרות המערביות לבין המסר האיראני מעלה שאלה קריטית:
- האם הוערכה בחסר עומק התשתיות האיראניות?
- האם מתקנים תת־קרקעיים כלל לא נפגעו?
- האם איראן התכוננה מראש לתרחיש הזה?
האפשרות המדאיגה:
איראן לא הופתעה – אלא נערכה מראש לשרוד ולהתאושש מהר.
היבט תעשייתי: מכונת ייצור מבוזרת
הערכת המומחים:
- קווי ייצור מפוזרים ברחבי המדינה
- שימוש ברכיבים זמינים מהשוק האזרחי
- יכולת תיקון מהירה
- שיתוף פעולה חיצוני
המשמעות:
אי אפשר “להשמיד” את היכולת – רק לעכב אותה.
היבט אזורי: הורמוז והסלמה
הצהרת מוסאווי מגיעה בזמן רגיש:
- מתיחות סביב מיצר הורמוז
- פגיעה חלקית בתנועת הספנות
- נוכחות אמריקאית מוגברת
המשוואה ברורה:
התעצמות איראנית + לחץ ימי = סיכון אזורי רחב.
תרחישים קדימה
חידוש לחימה מהיר
איראן חוזרת לשיגורים – תגובה ישראלית ואמריקאית מובילה להסלמה.
שקט מטעה
אין ירי – אך ההתעצמות נמשכת מתחת לפני השטח.
עימות אזורי
שלוחות נכנסות לפעולה – זירות נוספות נפתחות.
בלימה זמנית
לחץ בינלאומי יוצר הפוגה – אך לא פתרון.
השורה התחתונה
הדיווח של מוסאווי – שקיבל אישור רחב כציטוט אותנטי – משנה את נקודת המבט:
איראן לא רק שרדה את המערכה.
ייתכן שהיא יוצאת ממנה חזקה, יעילה ומוכנה יותר לסיבוב הבא.
המערב מבין, המפרץ נערך, ישראל מודאגת —
והשאלה הגדולה נותרת פתוחה:
האם מדובר בהרתעה פסיכולוגית — או בתחילתו של שלב מסוכן יותר במלחמה?
״עניין מרכזי״
חדשות וסקופים מאז 1999
