ישראל מחוץ לחדר מוחרמת ומורחקת ממרכז קבלת ההחלטות בנוגע לעתיד לבנון. ועדה בינלאומית חדשה הוקמה כשנתניהו מוקצה וישראל עוד יותר מבודדת. לממשל נמאס ממשחקי בן גביר ביבי.
בזמן שבישראל ממשיכים לעסוק באפשרות של חידוש הלחימה, בהתבטאויות הלוחמניות ובתרחישי התקיפה הבאים, מתרחש מאחורי הקלעים תהליך שעשוי להתברר כבעל משמעות גדולה בהרבה: מוקם מנגנון מדיני־ביטחוני חדש בהשתתפות איראן, ארצות הברית, קטאר ולבנון, שמטרתו המוצהרת היא למנוע חיכוכים בדרום לבנון וליצור ערוצי תיאום שימנעו הידרדרות מחודשת למלחמה אזורית.
עצם העובדה שישראל אינה חלק מהמנגנון הזה היא אולי הפרט החשוב ביותר בכל הסיפור.
לפי הפרסומים, הגוף החדש אמור לעסוק ביצירת מנגנוני התרעה, מניעת חיכוך והסדרה בין הכוחות השונים הפועלים בלבנון, במטרה למנוע מצב שבו תקרית מקומית תדרדר את האזור כולו לעימות רחב.
הדמות המרכזית שמספקת הצצה לכיוון החדש היא שר החוץ האיראני עבאס עראקצ׳י, שבחר לפרסם הודעה חריגה בניסוחה ובטון שלה.
לדבריו:
“התיווך הבלתי נלאה של פקיסטן וקטאר הניב התקדמות משמעותית בדרך לסיום המלחמה בלבנון. הוענקו פטורים על יצוא נפט ומוצרים פטרוכימיים, הוסר המצור, שוחרר חלק מהנכסים המוקפאים והושקה תוכנית גדולה לשיקום ולפיתוח כלכלי של איראן. המבחן האמיתי הראשון יהיה מניעת החיכוך בלבנון”.
המשמעות של הדברים מרחיקת לכת.
עראקצ׳י למעשה מתאר חבילה רחבה בהרבה מהפסקת אש נקודתית. הוא רומז להסדר אזורי מתהווה הכולל הקלות כלכליות, שחרור כספים איראניים, הרחבת היצוא האיראני ויצירת מנגנונים שנועדו לייצב את הזירה הלבנונית.
במילים אחרות: לא עוד הפסקת אש בלבד, אלא ניסיון לבנות ארכיטקטורה אזורית חדשה.
אבל לצד האופטימיות האיראנית, בטהרן ממשיכים להבהיר כי מבחינתם הדרך להסכם מלא עדיין ארוכה.
העמדה האיראנית הרשמית לא השתנתה: כל עוד ישראל ממשיכה בפעילותה בלבנון וכל עוד אין נסיגה ישראלית מהאזורים שבהם היא פועלת, לא ניתן יהיה להגיע להסדר קבע.
בכירים איראנים חוזרים בימים האחרונים על הטענה כי “שורש המשבר הוא הנוכחות הישראלית” וכי כל הסכם עתידי יצטרך לכלול הסדרים שיבטיחו את סיום הפעילות הישראלית בשטח לבנון.
זהו למעשה הפער המרכזי שממשיך לאיים על כל ההתקדמות המדינית.
מצד אחד מתקיים משא ומתן.
מצד שני, כל הצדדים נערכים לאפשרות של קריסה פתאומית.
החשש הזה אינו תיאורטי.
העולם כבר חווה בחודשים האחרונים מספר פעמים מצב שבו שעות ספורות בלבד הפרידו בין מלחמה אזורית רחבה לבין הסכם זמני שהושג ברגע האחרון.
לכן גם הפעם איש אינו ממהר לחגוג.
בבירות המפרץ, בוושינגטון, בדוחא ובביירות מבינים כי די בירי אחד, בתקיפה אחת או בטעות אחת בשיקול הדעת כדי להפיל את כל המבנה המדיני החדש שנבנה כעת.
למעשה, עצם הקמת המנגנון המשותף מעידה עד כמה גדול החשש מהתלקחות מחודשת.
אם כולם היו משוכנעים שהמלחמה הסתיימה – לא היה צורך במנגנון כזה.
עצם קיומו מלמד שהצדדים מעריכים שהסכנה עדיין מוחשית מאוד.
מבחינה אמריקנית מדובר במהלך בעל חשיבות אסטרטגית.
ממשל טראמפ מנסה בחודשים האחרונים לבנות מסלול כפול: מצד אחד להמשיך בלחץ על איראן, ומצד שני למנוע הידרדרות למלחמה אזורית כוללת שעלולה לפגוע בכלכלה העולמית, בשוקי האנרגיה ובמערכת הפיננסית הבינלאומית.
קטאר מצדה ממלאת שוב את תפקיד המתווכת הראשית של האזור.
האמירות הקטנה הפכה בשנים האחרונות לצינור התקשורת החשוב ביותר בין גורמים שאינם מוכנים לדבר ישירות זה עם זה.
פקיסטן, שהוזכרה בדברי עראקצ׳י, מבקשת גם היא למצב את עצמה כגורם מתווך בעל השפעה אזורית.
ואילו לבנון מוצאת את עצמה שוב במרכז המשחק.
המדינה, הסובלת ממשבר כלכלי חסר תקדים, מבינה שכל חזרה ללחימה רחבה עלולה למחוק שנים של ניסיונות התאוששות ולהוביל לקריסה נוספת של המערכת הפוליטית והכלכלית.
מנקודת המבט הישראלית, הפרט הבולט ביותר הוא דווקא ההיעדרות.
בעוד שחקנים אזוריים ובינלאומיים מקימים מנגנון חדש ומגבשים הסדרים, ישראל אינה מוזכרת כחלק מהמסגרת.
במזרח התיכון של 2026 זו אינה רק שאלה דיפלומטית.
זו שאלה אסטרטגית.
האם מדובר במנגנון זמני שנועד למנוע תקריות בלבד?
או שמא אנחנו עדים לניצנים הראשונים של סדר אזורי חדש שבו איראן, מדינות המפרץ, ארצות הברית ולבנון מנסות לייצר מנגנוני יציבות משלהן – בעוד ישראל נשארת מחוץ לחדר?
זו השאלה שמעסיקה כעת יותר ויותר גורמים באזור.
ומה שמדאיג במיוחד הוא שגם התומכים במהלך מודים: די בתקרית אחת כדי שהכול יתפרק.
ולכן, למרות ההודעות האופטימיות והחיוכים הדיפלומטיים, האיום הגדול עדיין מרחף מעל האזור כולו.
אם המנגנון החדש יצליח – הוא עשוי להפוך לאבן היסוד של הסדר אזורי רחב.
אם ייכשל – העולם עלול למצוא את עצמו בתוך סבב לחימה חדש, חמור ומסוכן יותר מכל מה שנראה עד כה.
״עניין מרכזי״
חדשות וסקופים מאז 1999.
לחיצה על לייק תביא אותך לידיעה הבאה, שכנראה לא תמצא במקום אחר. מומלץ!
