מי שולט במונדיאל, מי מחלק עשרות מיליארדי דולרים, מי קובע מי תארח את גביע העולם – ומי יהיה האיש החזק ביותר בספורט הפופולרי בעולם? מאחורי הכדורגל מתנהלת אחת ממלחמות הכוח הגדולות, היצריות והמלוכלכות ביותר שנראו אי פעם.
אם נדמה לכם שהכדורגל מוכרע על כר הדשא, אתם כנראה צופים במשחק הלא נכון. המשחק החשוב באמת מתנהל הרחק מהמגרשים – בחדרי הישיבות, במסדרונות השלטון, בארמונות המלוכה ובמשרדי תאגידי הענק. שם נקבע מי ישלוט בפיפ״א – התאחדות הכדורגל העולמית, הגוף שמנהל את המשחק הפופולרי ביותר בעולם, מאגד יותר מ־200 התאחדויות לאומיות, מחלק מיליארדי דולרים, קובע מי תארח את גביע העולם ומוכר את זכויות השידור היקרות ביותר בעולם הספורט.
נשיא פיפ״א ( ההתאחדות הבינלאומית לכדורגל) איננו עוד עסקן ספורט. הוא מתקבל במדינות רבות במעמד ובפרוטוקול הדומים לאלה של ראש מדינה, נפגש עם מלכים, נשיאים וראשי ממשלות, ומחזיק בהשפעה כלכלית ופוליטית אדירה. מי שיושב על הכיסא הזה משפיע לא רק על הכדורגל, אלא גם על אינטרסים של מדינות, תאגידי תקשורת, קרנות השקעה ובעלי הון מכל העולם.
לכן הקרב הנוכחי איננו עוד מערכת בחירות פנימית. זו מלחמה על כוח, כסף, יוקרה והשפעה. אבל כמו בכל מלחמת ירושה גדולה, גם כאן אין כמעט חברויות אמיתיות. יש אינטרסים, יש מחנות, יש הדלפות מכוונות, יש לחצים פוליטיים, יש בריתות חשאיות, יש עסקאות שקטות ויש מאבקי אגו. מאחורי החיוכים בטקסי ההגרלות ובגמרי המונדיאל מתנהל משחק קשוח הרבה יותר מזה שמתרחש על כר הדשא.
עבור מיליארדי אוהדי הכדורגל זהו הצד שכמעט אינו נראה. הם רואים שערים, אליפויות, כוכבים וגביעים. מאחורי הקלעים מתנהל משחק גדול בהרבה, שבו הכדור הוא רק התפאורה, והשחקנים האמיתיים הם פוליטיקאים, אילי תקשורת, קרנות השקעה, בעלי הון ומנהיגי מדינות.
במשך כמעט עשור נראה היה שג’אני אינפנטינו בנה לעצמו שלטון כמעט בלתי מעורער. בתקופתו גדלו הכנסות פיפ״א לשיאים חסרי תקדים, המונדיאל הורחב, ההתאחדויות הלאומיות קיבלו יותר כסף מאי פעם, והוא הצליח לבנות לעצמו בסיס תמיכה רחב באפריקה, באסיה, בדרום אמריקה ובמזרח התיכון.
אבל ככל שכוחו גדל, כך גדלה גם ההתנגדות.
באירופה החלו להישמע יותר ויותר טענות שפיפ״א מתרחקת מהרעיון של גוף ספורטיבי והופכת לתאגיד־על הנשלט בידי קומץ אנשים. בכירים באופ״א ובהתאחדויות הלאומיות התריעו מפני ריכוז סמכויות חסר תקדים בלשכת הנשיא וטענו שהחלטות אסטרטגיות מתקבלות כמעט ללא דיון אמיתי.
הפיצוץ הגיע סביב תוכנית שנראתה בתחילה כמהלך עסקי מבריק.
אינפנטינו ביקש להקים חברה מסחרית חדשה שאליה יועברו הזכויות הכלכליות של המונדיאל ושל מפעלי הדגל של פיפ״א. הרעיון היה להכניס משקיעים פרטיים, להזרים מיליארדי דולרים חדשים לקופת הארגון ולהגדיל משמעותית את התקציבים להתאחדויות ברחבי העולם.
על הנייר זו נשמעה עסקה מבריקה.
בפועל, מתנגדיו ראו בכך ניסיון להפריט את הנכס היקר ביותר של הכדורגל העולמי ולהעביר חלק מהשליטה במונדיאל לידיים פרטיות.
ההתנגדות הייתה כה עזה, עד שאינפנטינו נאלץ לסגת ולגנוז את התוכנית.
אבל הפרטת המונדיאל הייתה רק הסימפטום.
הסיפור האמיתי הוא מלחמת הירושה.
במסדרונות הכדורגל העולמי הולכת ומתחזקת ההערכה שהגיע הזמן להחליף את אינפנטינו. כמעט בכל שיחה על עתיד פיפ״א עולה שוב ושוב אותו שם – נאסר אל־חלאיפי.
נשיא פריז סן־ז’רמן, יו”ר קבוצת המדיה beIN Sports ואיש אמונו של שליט קטאר נחשב בעיני רבים לאדם היחיד שמחזיק בעת ובעונה אחת בכוח כלכלי, פוליטי ותקשורתי המספיק כדי להתמודד על הנהגת הכדורגל העולמי.
תומכיו רואים בו מנהיג טבעי לעידן החדש.
מתנגדיו מזהירים מפני ריכוז כוח חסר תקדים. לדבריהם, מעולם לא ניצב מועמד אפשרי שהחזיק במקביל בהשפעה כה גדולה על מועדון פאר אירופי, על אימפריית זכויות שידור בינלאומית ועל מוקדי הכוח הכלכליים של הענף. מבחינתם, השאלה איננה אם אל־חלאיפי מוכשר, אלא האם ראוי שאדם אחד יחזיק בכל כך הרבה מוקדי השפעה.
אל המשבר נוספה גם סערה אישית. במהלך הוויכוח סביב תוכנית ההפרטה פורסמו דיווחים שלפיהם אילו הייתה יוצאת אל הפועל, אינפנטינו עשוי היה ליהנות ממבנה תגמול שהיה עשוי להגיע לכ־30 מיליון דולר בשנה.
פיפ״א מעולם לא אישרה שזה היה שכרו המתוכנן, ובדוחותיה הרשמיים מופיעים נתונים נמוכים בהרבה. אך הנזק התדמיתי כבר נגרם. עבור מבקריו, עצם האפשרות שנשיא פיפ״א ישתכר סכום כזה הפכה לסמל לכך שהארגון מתרחק מהספורט ומתקרב לעולם התאגידים.
למרות הכול, מי שמספיד את אינפנטינו עושה זאת מוקדם מדי.
באפריקה, בחלקים גדולים של אסיה, בדרום אמריקה ובמדינות רבות במזרח התיכון הוא עדיין נהנה מתמיכה משמעותית. עבור רבות מההתאחדויות הוא האיש שהגדיל את התקציבים, פתח הזדמנויות למדינות קטנות והפך את פיפ״א לפחות אירופית ויותר גלובלית.
זו הסיבה שהקרב רחוק מהכרעה. אירופה דוחפת לשינוי. אפריקה ברובה עדיין ניצבת מאחורי אינפנטינו. אסיה מפוצלת. דרום אמריקה מתלבטת.
והמזרח התיכון מחזיק בקלפים שעשויים להכריע את ההתמודדות. זו כבר אינה רק מערכת בחירות. זו מלחמת עולם על עתיד הכדורגל.
מאחורי הקלעים מתנגשים אינטרסים של מדינות, בתי מלוכה, תאגידי תקשורת, קרנות השקעה, בעלי קבוצות ופוליטיקאים. הכדורגל הוא רק הבמה. הכסף, ההשפעה והכוח הם ההצגה האמיתית.
ייתכן שאינפנטינו ישרוד ואף יזכה בכהונה נוספת. אבל דבר אחד כבר ברור. לראשונה מאז נכנס לתפקידו, האיש שנראה בלתי מנוצח נאלץ להילחם על עצם שלטונו.
ומנגד ניצב האיש שרבים בעולם הכדורגל משוכנעים שכבר מתכונן ליום שבו ייכנס ללשכת נשיא פיפ״א.
נאסר אל־חלאיפי.
״עניין מרכזי״ – חדשות וסקופים מאז 1999. לחיצה על לייק תביא אותך לידיעה הבאה, שכנראה לא תמצא במקום אחר. מומלץ!
