דילוג לתוכן
מבזקים

נתניהו מתגרה בטורקיה כדי להינצל מתבוסה בבחירות אבל חטף דרישה לצו מעצר של האינטרפול

Screenshot
Screenshot

הטבעת מתהדקת: בהאג כבר מחכה לנתניהו צו מעצר — ועכשיו ארדואן שולח בעקבותיו גם את אינטרפול

נתניהו מחריף את העימות עם טורקיה דווקא ערב הבחירות, וארדואן מחזיר אש במקום הכואב ביותר: אנקרה דורשת מאינטרפול לפרסם הודעה אדומה נגד ראש ממשלת ישראל במסגרת תיק פלילי חמור. אינטרפול עדיין לא נענה לבקשה — אבל נגד נתניהו כבר עומד צו המעצר של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. עכשיו המאבק מול טורקיה מאיים להפוך גם למלחמה על חופש התנועה והמעמד הבינלאומי של ראש ממשלת ישראל.

מאת רמי יצהר  Rami Yitzhar

בנימין נתניהו אולי רוצה להפוך את רג’פ טאיפ ארדואן לאויב הגדול החדש של ישראל לקראת הבחירות, אבל נשיא טורקיה אינו מסתפק בחילופי עלבונות. הוא עובר להתקפה במקום רגיש בהרבה: אנקרה פועלת להכניס את ראש ממשלת ישראל לרשימת המבוקשים של אינטרפול.

טורקיה מבקשת מאינטרפול לפרסם הודעה אדומה נגד נתניהו במסגרת החקירה בעקבות ההשתלטות הישראלית על משט הסיוע לעזה. התיק הטורקי כולל 35 נאשמים והאשמות חמורות ביותר, ובהן רצח עם, פשעים נגד האנושות ועינויים. ישראל דוחה את ההאשמות ומגדירה את המהלך כרדיפה פוליטית שמוביל ארדואן.

חשוב לדייק: אינטרפול עדיין לא הוציא הודעה אדומה נגד נתניהו. טורקיה ביקשה זאת והארגון צריך לבחון את הבקשה בהתאם לכלליו. אלא שצווי מעצר כבר הוצאו במסגרת ההליך הטורקי, ואנקרה מבקשת עכשיו להעניק להם זרוע בינלאומית.

ומבחינת נתניהו זו אינה ההסתבכות הראשונה.

מאז 21 בנובמבר 2024 עומד נגד ראש ממשלת ישראל צו מעצר של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. באותו יום הוציא בית הדין צו גם נגד שר הביטחון דאז יואב גלנט. השופטים קבעו כי קיימים יסודות סבירים להאמין שהשניים נושאים באחריות לעבירות שיוחסו להם במסגרת המלחמה בעזה. ישראל דוחה בתוקף את סמכות בית הדין ואת ההאשמות.

המשמעות איננה תיאורטית. נתניהו נאלץ להביא את צו האג בחשבון בכל נסיעה לחו”ל. במדינות החברות באמנת רומא שאלת מעצרו עלולה להפוך בתוך רגע מאירוע משפטי למשבר מדיני. ועכשיו ארדואן מנסה להוסיף למערכת הזאת גם את אינטרפול.

ומה יקרה אם אינטרפול ייענה לבקשה הטורקית? כאן חשוב להבין את המנגנון: “הודעה אדומה” אינה צו מעצר עולמי המחייב אוטומטית כל שוטר לעצור את המבוקש. היא בקשה המופצת בין המדינות החברות באינטרפול לאתר אדם ולעצור אותו זמנית לקראת הליך הסגרה, כאשר כל מדינה פועלת בהתאם לחוקיה.

אבל כשמדובר בראש ממשלה מכהן, גם בלי אזיקים בנמל התעופה, עצם קיומה של הודעה כזאת עלול להפוך כל ביקור מדיני לסבך של בדיקות משפטיות, לחצים דיפלומטיים ומבוכה בינלאומית. במקרה של נתניהו היא תצטרף לצו חמור בהרבה שכבר קיים נגדו — זה של בית הדין בהאג.

וכל זה מתרחש בדיוק כאשר נתניהו מחריף בעצמו את ההתנגשות עם ארדואן.

התקיפה הישראלית בבסיס אבו א־דוהור בסוריה העלתה את המתיחות לשיא חדש. ישראל טוענת כי פעלה לסיכול התבססות צבאית טורקית מסוכנת. אלא שהשליח האמריקני הבכיר טום ברק העלה בפומבי אפשרות נפיצה: שישראל ביקשה להתגרות בטורקיה וליצור הסלמה שתוכל להועיל פוליטית לקראת הבחירות בישראל. בישראל דוחים את הטענה ומבהירים שהפעולה נבעה מצורך ביטחוני ממשי.

וכאן הסיפור מתחבר באכזריות לבחירות.

נתניהו נכנס למערכת בחירות קשה כשהליכוד נתון ללחץ ויריביו מתחזקים. לאורך עשרות שנים הוא בנה חלק עצום מכוחו הפוליטי סביב דימוי “מר ביטחון”. אין כמעט דבר המסוגל למחוק במהירות יוקר מחיה, מחדלים ומשברים פנימיים מסדר היום הישראלי כמו אויב חיצוני מאיים.

וארדואן הוא כמעט היריב המושלם למערכת בחירות כזאת. הוא תוקף את ישראל בחריפות, מזוהה עם תמיכה בחמאס, מרחיב את השפעת טורקיה בסוריה ועומד בראש אחד הצבאות החזקים באזור. מבחינת נתניהו קל לבנות מולו את המסר המוכר: ישראל מוקפת אויבים ורק מנהיג מנוסה וחזק מסוגל לעמוד מולם.

אלא שהפעם המשחק עובד לשני הכיוונים.

ככל שנתניהו מחריף את העימות, ארדואן אינו חייב להגיב במטוסים. הוא יכול להפעיל בתי משפט, תובעים, מנגנונים בינלאומיים ואת אינטרפול — ולהזכיר בכל בירה בעולם שראש ממשלת ישראל כבר מבוקש מכוח צו של בית הדין הפלילי הבינלאומי.

וזה אולי הנשק היעיל ביותר של ארדואן בעימות הנוכחי. חיל האוויר הישראלי חזק בהרבה מכל מסמך משפטי, אבל נתניהו אינו יכול להפציץ צו מעצר. הוא גם אינו יכול לבטל בעצמו את החלטותיהם של בתי משפט וממשלות זרות.

צריך להפריד בין ההליכים: בית הדין הפלילי הבינלאומי ואינטרפול הם גופים שונים לחלוטין, ואינטרפול עדיין לא אישר את הבקשה הטורקית. אבל התמונה הפוליטית ברורה וקשה: ראש ממשלת ישראל כבר חי תחת צו מעצר של בית הדין בהאג, ועכשיו מדינה החברה בנאט”ו מנסה להוסיף עליו גם הודעה אדומה של אינטרפול.

וזו האירוניה האכזרית של המהלך כולו.

נתניהו אולי מקווה שהעימות עם ארדואן יחזיר את מערכת הבחירות למגרש הביטחוני שבו הוא מרגיש בבית. אבל ארדואן מסרב לשחק רק במגרש הזה.

במקום לשלוח מטוסים — הוא שולח מסמכים. במקום להסתכן במלחמה מול חיל האוויר הישראלי — הוא מנסה להפוך את העולם עצמו לשדה הקרב של נתניהו.

והבעיה של נתניהו היא שהטורקים אינם מתחילים מדף ריק.

בהאג כבר מחכה לו הצו.

״עניין מרכזי״

חדשות וסקופים מאז 1999.

שתפו את המאמר

תמונה של רמי יצהר
רמי יצהר

עיתונאי, שדרן, עורך ויזם תקשורת. חבר נשיאות מועצת העיתונות והתקשורת בישראל. מנחה NLP מאסטר וטריינר בהכשרה ישראלית ובינלאומית. עבד כשדרן, עורך ומגיש ב״קול ישראל״ ומשדר בגלצ. קצין בכיר בצה״ל, שירת כקצין חקירות בכיר במצ״ח. ערך את בטאון חיל הים ״בין גלים״ ואת בטאון המשטרה הצבאית ״הד חמ״צ״. ערך את בטאון הסטודנטים ״יתוש״ של אוניברסיטת תל אביב. בהשכלתו בעל תואר שני בתקשורת, יועץ ארגוני ומגשר. עורך ״עניין מרכזי״ מאז שנת 1999. העיתון מפרסם חדשות וסקופים ללא תלות בשום גורם פוליטי או עיסקי. עצמאי, בלתי תלוי ואינו מהסס לומר את האמת גם בתנאים מסובכים.

הורידו עכשיו את האפליקציה שלנו בחינם!

ותהנו ממגוון תכנים בזמן אמת לנייד שלכם