קשה להשתחרר מהתחושה שנתניהו מפציץ בעזה כדי להראות שהוא מצפצף על טראמפ אבל בפועל התוצאה תהיה הפוכה: כי ביבי עושה בעזה ובלבנון את אותן טעויות אסטרטגיות מביכות ששיכנעו את טראמפ לצאת לסבב האחרון והכושל באיראן.
לפי הדיווח שנמסר – הופצצו חמישה מחסני נשק ואתר שיגור של חמאס. פורסמו תצלומים, סימנו מטרות ואת הניסוח הקבוע על המשך הפעולה הנחושה נגד הטרור.
אלא שמאחורי העשן עולה שאלה פוליטית הרבה יותר מעניינת: האם ישראל באמת מנהלת עכשיו מערכה שנועדה לחסל את חמאס – או שמדובר בסדרת הפצצות נקודתיות שמאפשרת לנתניהו להמשיך להצטייר כמי ש״מכה בחמאס״ דווקא כשהקרב האמיתי שלו מתנהל על קולות הימין?
צריך לקרוא את הדיווח הלוחמני בפרופורציה. אחרי שנים של מלחמה, עשרות אלפי תקיפות, חיסולים, כיבוש שטחים והרס עצום ברצועה, השמדת חמישה מחסנים ואתר שיגור אינה מהלך אסטרטגי שמקרב את חמאס לחיסול.
זהו מבצע טקטי מוגבל. רקטות, מטענים ורימונים אפשר להשמיד, וכאשר הם מהווים איום יש בהחלט הצדקה מבצעית לעשות זאת. אבל מכאן ועד להצגת הפעולות האלה כחלק מ״הכרעת חמאס״ המרחק עצום.
הסיפור הגדול נמצא דווקא בישראל.
נתניהו מתקרב למערכת בחירות כשהבעיה שלו איננה רק האופוזיציה שמולו. סכנה לא פחות מטרידה מבחינתו נמצאת מימינו. כל קול שעוזב את הליכוד לטובת מפלגת ימין אחרת מחליש את מעמדו כמנהיג המחנה ומקטין את יכולתו להרכיב את הקואליציה הבאה. לכן הוא זקוק שוב ושוב להמחשה שהמלחמה מבחינתו לא הסתיימה, שחמאס עדיין חוטף ושישראל עדיין מפציצה.
במובן הזה, הפצצה נקודתית בעזה מייצרת תמונה פוליטית יעילה בהרבה מערכה הצבאי הממשי. המטוסים ממריאים, הפיצוצים מצולמים, דובר צה״ל מפרסם את המטרות, ומהמסך מתקבלת התחושה שישראל ממשיכה לרדוף את חמאס ללא הפסקה. המסר לבוחר הימני פשוט: אל תחפש מפלגה לוחמנית יותר — אנחנו עדיין כאן ואנחנו עדיין מפציצים.
אבל בין המסר הזה לבין חיסול חמאס אין כמעט דבר.
חמאס שרד את המערכה הקשה ביותר בתולדותיו. הוא איבד מפקדים, לוחמים, מנהרות, משגרים ומחסנים, אך הוא לא נעלם. הוא ממשיך להתארגן, לגייס, לאגור נשק ולהפעיל מנגנונים בתוך האוכלוסייה. העובדה שגם עכשיו צה״ל מוצא מחסנים ומשגרים חדשים ממחישה בעצמה את גבולות האסטרטגיה: מה שמושמד היום יכול להיבנות מחדש מחר, ומה שמחוסל במקום אחד מופיע במקום אחר.
אם היתה מתקבלת החלטה על מערכה צבאית רחבה חדשה שמטרתה כיבוש שטחים, פירוק מסודר של תשתיות והחלפת שלטון חמאס במנגנון אחר, אפשר היה לפחות להתווכח על האסטרטגיה ועל מחירה. אבל תקיפת קומץ מחסנים ומשגר אינה תוכנית להכרעת ארגון ששורשיו נטועים עמוק ברצועה. אלה פעולות כירורגיות שיכולות לסלק סכנה נקודתית — לא לשנות את המציאות האסטרטגית.
וזה בדיוק המקום שבו מתעורר החשד שהערך הפוליטי של התקיפות גדול מן הערך האסטרטגי שלהן.
נתניהו זקוק לתמונה של מלחמה נמשכת הרבה יותר משהוא זקוק להכרזה שהמלחמה הסתיימה. סיום אמיתי מחייב תשובות קשות: מה הושג, מה לא הושג, מי ישלוט בעזה, מדוע חמאס עדיין קיים, ומה היה מחירה של המערכה הארוכה. כל עוד יש תקיפות אפשר לדחות את הדיון הזה ולהמשיך לדבר בשפת ״הלחץ הצבאי״, ״סיכול האיומים״ ו״המשך הפגיעה בחמאס״.
צריך גם להבחין בין הדרג הצבאי לדרג המדיני. כאשר צה״ל ושב״כ מקבלים מידע על מחסן רקטות או אתר שיגור ומקבלים הוראה לפגוע בהם, תפקידם לבצע. הביקורת אינה צריכה להיות מופנית לטייס שמפיל את הפצצה או לאיש המודיעין שמצא את המטרה. השאלה היא מי קובע את המדיניות, לאיזו תכלית מופעל הכוח ומהו היעד האסטרטגי שאמור להצדיק את המשך השימוש בו.
כי אם אין יעד כזה, אנחנו נותרים עם מציאות משונה: ישראל מפציצה כדי להראות שהיא עדיין מפציצה, חמאס שורד כדי לספק סיבה להמשיך להפציץ, וכל אירוע נקודתי הופך לעוד הודעת ניצחון במלחמה שאיש אינו מסוגל להסביר כיצד אמורה להסתיים.
הפצצות יכולות להשמיד מבנים ונשק. הן אינן יכולות לפתור לנתניהו את הבעיה האסטרטגית בעזה ואת הבעיה הפוליטית שלו בקלפי והסיבה פרוזאית לחלוטין: ביבי איבד כמעט כל שמץ של אמינות, ריספקט ובעיקר מנהיגות שאפשר לסמוך עליה.
התנהלותו של ראש הממשלה בימים אלה בעיקר נוכח הצניחה האדירה בסקרים בכל שבוע מחדש, מותירה רושם של פרפורי גסיסה פוליטית מעוררת חמלה.
הפרובוקציות החוזרות ונשנות נענות לפי שעה באיפוק מתוחכם מאין כמותו של טהרן, עזה, הדאחייה וצנעא. האויב מבין את הטריק הביביסטי שהישראלים מתקשים לאבחנו ולכן הוא הוא מתאפק בתבונה אסטרטגית ובכך מבצע נקמה אישית הנוראה מכל עבור משפחת נתניהו – הדחה מבישה מהכיסא אחרי קדנציה עתירת מחדלים איומים.
הרושם הוא שאפילו הסיפורים על חיסול אפשרי של מי שבניו כבר לא יועילו למשפחת נתניהו להישאר בשלטון קדנציה נוספת. ביבי – נמאסת!
״עניין מרכזי״ חדשות וסקופים מאז 1999. לחיצה על לייק תביא אותך לידיעה הבאה, שכנראה לא תמצא במקום אחר. מומלץ!
