תדהמה בשוקי האנרגיה: סין עוצרת באוקטובר יצוא בנזין, סולר ודלק סילוני לרוב העולם, ופטרוצ׳יינה כבר ביטלה משלוחים שתוכננו מראש. ההחלטה הסינית מצטרפת לחרם הסולר הרוסי ולדרישת פוטין להסיר את הסנקציות כתנאי לחידוש האספקה. שתי מעצמות, שני ברזים שנסגרים כמעט יחד — והחורף בפתח.
המהלך המדהים מגיע דווקא ימים ספורים אחרי פגישת הנשיא הסיני עם טראמפ בניו יורק שלאחריה יצא הנשיא בהצהרה בומבסטית חסרת בסיס לפיה הגיע להסכמות של שליט סין על הפסקת אש במלחמה הכלכלית עד ינואר. ועכשיו לפתע וללא התראה מוקדמת בייג׳ינג מודיעה שהיא שומרת את הדלק שלה בבית.
ינואר איננו מועד מקרי: אחרי בחירות האמצע בנובמבר, הקונגרס החדש נכנס לתפקידו בינואר — ואז יתברר אם טראמפ שמר על כוחו הפוליטי או איבד את השליטה בבית הנבחרים או בסנאט.
המחירים כבר מטורפים. הסולר בארצות הברית חצה 6.50 דולר לגלון, ברנט נסחר סביב 103 דולר לחבית וגם הבנזין התייקר. וושינגטון לוחצת על אירופה לפתוח מאגרי סולר לשעת חירום, בעוד החשש ממחסור עולמי הולך ומחריף.
מותר לחשוד שאין כאן צירוף מקרים. סין ורוסיה מעמיקות את הברית האסטרטגית ביניהן ושתיהן מחזיקות מנופי לחץ אדירים על המערב. פוטין מוסיף למלחמת האנרגיה איום מפורש: אם קלינינגרד תותקף, רוסיה עשויה להגיב ב״כל סוגי הנשק״ — לרבות האפשרות הגרעינית. אירופה מקבלת אפוא חבילה מפחידה: חורף, מחסור בדלק, רוסיה תוקפנית ואיום גרעיני.
שי ופוטין אינם צריכים לנהל קמפיין נגד טראמפ. דלק יקר מייקר משאיות, מזון, טיסות וייצור, מזין אינפלציה ומרחיק הורדת ריבית. האמריקני פוגש את המלחמה במשאבה ובסופר — ואז בקלפי.
גם ישראל תשלם. התייקרות עולמית תגיע לדלק, להובלה, ליבוא, למזון, לטיסות, לאינפלציה ולמשכנתאות — בדיוק לפני הבחירות ב־27 באוקטובר, שנתניהו מגיע אליהן כשהוא נאבק על המשך שלטונו.
רבים בעולם המערבי טוענים שוב ושוב שהעולם נקלע למערבולת חסרת תקדים זה שמונים שנה, כיוון שהאמריקנים המליכו לעצמם שליט החי בעולם מדומיין, שבו הקשר בין שגיונותיו למציאות קלוש ולעיתים בלתי קיים.
החורף בפתח, הקלפיות מתקרבות — והאנרגיה הפכה לנשק צונן שישפיע על אזרחי העולם כולו. וזה עוד לפני המפולת שממנה חושדים עתה המשקיעים בבורסות העולם אבל על כך בכתבה נפרדת.
״עניין מרכזי״ חדשות וסקופים מאז 1999.
אין לראות בכתבה זו המלצה כלכלית מכל סוג שהוא.
