הטבעת המשפטית מתהדקת: איטליה חוקרת את ישראל כ״ץ, בן גביר וצמרת מערכת הביטחון בחשד לעינויים ולחטיפה בעת סיכול ומעצר משט המחאה לכיוון עזה.
התפתחות חמורה בזירה המשפטית הבינלאומית: התביעה ברומא הודיעה ביום שישי כי שר הביטחון ישראל כ״ץ, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, הרמטכ״ל אייל זמיר, מפכ״ל המשטרה דני לוי ונציב שב״ס קובי יעקובי נכללים בחקירה פלילית הנוגעת לחשדות לעינויים, חטיפה, אלימות והשפלת אזרחים איטלקים שנעצרו במשטים לעזה. ההתפתחות מצטרפת לצווי המעצר הבינלאומיים שהוציא בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט, ולהליכים פליליים המתנהלים בטורקיה נגד בכירים ישראלים.
החקירה האיטלקית נפתחה בעקבות תלונות של 50 אזרחים איטלקים שהשתתפו בשני משטים של ארגון ״סומוד העולמי״, באוקטובר 2025 ובמאי 2026. המשתתפים ניסו להגיע לרצועת עזה, אך כלי השיט נעצרו בידי כוחות ישראליים, והפעילים הועברו למעצר בישראל.
לפי סוכנות הידיעות האיטלקית ANSA, החוקרים בוחנים חשדות להשתלטות בלתי חוקית על כלי שיט, שלילת חירות, תקיפה, עינויים, שוד, יחס משפיל ופגיעה בזכויות יסוד של העצורים, לרבות הזכות לייצוג משפטי.
ברשימת הבכירים שמעורבותם נבדקת מופיעים גם מפקד חיל הים הנוכחי, אלוף אייל הראל, וקודמו אלוף דוד סער סלמה; מפקד כלא קציעות מנחם ביבס; מפקד יחידת נחשון בשירות בתי הסוהר אסף זגורי; ומפקד משמר הגבול בריק יצחק.
המשמעות המרכזית של ההודעה היא הרחבת הבדיקה מעבר למי שביצעו לכאורה את המעשים בשטח, אל שרשרת הפיקוד והאחריות של הדרגים הצבאיים, המשטרתיים והמדיניים. עם זאת, הכללתו של אדם בחקירה אינה מוכיחה את אחריותו הפלילית, ולא דווח על צווי מעצר איטלקיים נגד הבכירים.
לפי הודעת התביעה, משתתפי המשט שנעצרו באוקטובר אשתקד העידו כי ספגו מכות, נפצעו, אוימו במוות, הושפלו והואשמו בטרור. הפעילים שהשתתפו במשט השני, במאי השנה, תיארו לטענתם יחס חמור אף יותר, שכלל הכאות בחשכה ושימוש באקדחי הלם ובקליעי גומי.
אחד האירועים שעוררו סערה בינלאומית היה פרסום תיעוד בידי בן גביר עצמו, שבו נראה השר מתעמת עם פעילים עצורים בנמל אשדוד, בשעה שהם כורעים על ברכיהם, פניהם לרצפה ועיניהם מכוסות. נשיא איטליה סרג׳ו מטרלה מתח אז ביקורת חריפה על התנהלות השר, ולפי הדיווחים כינה אותה ״שפל״.
התביעה ברומא בוחנת כעת אם המעשים המתוארים בעדויות מהווים עבירות פליליות לפי הדין האיטלקי והדין הבינלאומי, ומי נושא באחריות האפשרית להן. השאלות אינן נוגעות רק לעצם עצירת המשטים, אלא גם לאופן הטיפול בעצורים לאחר שהועברו לשליטת הרשויות הישראליות.
ההתפתחות ברומא מקבלת משמעות נוספת לנוכח ההליכים המשפטיים שכבר מתנהלים נגד ההנהגה הישראלית. בנובמבר 2024 הוציא בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט בחשד לפשעי מלחמה ולפשעים נגד האנושות במהלך המלחמה בעזה. הצווים עדיין בתוקף, וישראל דוחה את סמכות בית הדין ואת החשדות נגדם.
גם בטורקיה נפתחו הליכים פליליים נגד נתניהו ובכירים ישראלים נוספים. ואולם, חשוב להבחין בין ההליכים: בהאג קיימים צווי מעצר בינלאומיים, בעוד שבאיטליה מדובר בשלב זה בחקירה פלילית. חקירה אינה הרשעה ואינה מביאה אוטומטית להוצאת צו מעצר.
החקירה האיטלקית עשויה להתפתח גם בזירה האירופית הרחבה. התביעה ברומא הודיעה כי מתקיימות חקירות דומות במדינות אירופיות נוספות וכי נערך מפגש תיאום במסגרת Eurojust, הסוכנות האירופית לשיתוף פעולה משפטי. החוקרים ביקשו גם סיוע משפטי מישראל לצורך איסוף ראיות ושחזור האירועים.
ישראל מציגה את עצירת המשטים כחלק מאכיפת המצור הימי על עזה, שנועד לדבריה למנוע הברחת אמצעי לחימה. אלא שהחקירה ברומא אינה מתמקדת רק בחוקיות המצור, אלא גם בשאלה אם היחס לאזרחים שנעצרו עמד בחובות המשפטיות החלות על הרשויות המחזיקות בהם.
הסיפור הגדול הוא התרחבות החקירות מהדרג המבצע לדרג המחליט. ככל שהחקירות מתקדמות, גובר הצורך של הרשויות המשפטיות לבחון לא רק מה אירע בשטח, אלא גם מי נתן את ההוראות, מי פיקח על ביצוען ומי היה אחראי למניעת פגיעה בעצורים.
החקירה ברומא עדיין רחוקה מהכרעה, ואין לדעת אם תוביל לכתבי אישום. אולם עצם הכללתם של שני שרים מכהנים ושל צמרת מערכת הביטחון הישראלית בהליך פלילי אירופי ממחישה עד כמה התרחבה המערכה המשפטית סביב פעולות ישראל בעזה ומחוצה לה.
בעוד ישראל מתמודדת עם השלכות המלחמה בזירה הביטחונית והמדינית, נפתחת מולה חזית נוספת: אחריות פלילית אישית של מקבלי החלטות ומפקדים, הנבחנת בבתי משפט ובמשרדי תביעה מחוץ לישראל.
״עניין מרכזי״ חדשות וסקופים מאז 1999. לחיצה על לייק תביא אותך לידיעה הבאה, שכנראה לא תמצא במקום אחר. מומלץ!
