הדמוקרטים מובילים בסקרים, עשרות מיליוני אמריקנים כבר הצביעו, ובבית הלבן מתכוננים לאפשרות שטראמפ יאבד את השליטה בבית הנבחרים. אלא שהנשיא אינו מתכוון לתת לתוצאות הבחירות לשתק אותו: אנשיו מכינים תוכניות להמשך שלטונו באמצעות צווים נשיאותיים, מהלכים מנהליים ומאבקים משפטיים. ברקע: המלחמה באיראן, יוקר המחיה, המכסים והזעם הציבורי. עבור ישראל, הסכנה אינה מסתכמת בהתחזקות הדמוקרטים. היא טמונה גם בהתנהלותו של נשיא אמריקני שייאבק על כוחו בשנתיים האחרונות לכהונתו.
מאת רמי יצהר | Rami Yitzhar
״עניין מרכזי״ – חדשות וסקופים מאז 1999
עדכון: יום שני, 2 בנובמבר 2026
דונלד טראמפ כבר מכין את המערכה הבאה. עוד לפני שהאמריקנים משלימים את ההצבעה בבחירות האמצע, הבית הלבן נערך לאפשרות שהרפובליקנים יאבדו את השליטה בבית הנבחרים, ומגבש דרכים להמשיך להכתיב מדיניות גם מול קונגרס עוין. לפי דיווח של רויטרס מ־1 בנובמבר, אנשי הממשל עובדים זה חודשים על תוכניות להפעלת סמכויות נשיאותיות, קידום צעדים מנהליים והתמודדות משפטית עם חקירות פרלמנטריות צפויות.
בין המהלכים הנבחנים: הטלת מכסים נוספים, החמרת מגבלות על אשרות כניסה לארצות הברית ושינויים בחלוקת תקציבים פדרליים. במקביל נערכים משפטני הממשל לדרישות למסירת מסמכים, לזימון בכירים לשימועים ולמאבקי סמכויות עם ועדות הקונגרס.
המסר ברור: טראמפ מתכונן לאפשרות שהבוחרים יחלישו את כוחו הפוליטי, אבל אינו מתכוון לוותר על יכולתו לשלוט בסדר היום האמריקני. במקום להמתין לתוצאות, הוא נערך להעביר חלק מהמאבק מהקונגרס אל שולחן הנשיא, משרדי הממשלה ובתי המשפט.
צווים נשיאותיים אינם המצאה של טראמפ. החידוש הוא בהיערכות השיטתית להפעילם כתחליף למסלול החקיקה, דווקא כאשר הנשיא עומד בפני אפשרות לאובדן הרוב הפרלמנטרי. זהו מתכון לעימות שלטוני חריף בין שתי רשויות מרכזיות במערכת האמריקנית.
הסקרים מאותתים על מפלה, וטראמפ יודע זאת
ביום שלישי, 3 בנובמבר, יבחרו האמריקנים את כל 435 חברי בית הנבחרים ואת הסנאטורים המתמודדים השנה על מושביהם. טראמפ עצמו אינו מופיע על פתק ההצבעה, אבל הבחירות הפכו למשאל עם על נשיאותו השנייה.
סקר רויטרס ואיפסוס שדווח בסוף אוקטובר הצביע על יתרון דמוקרטי של 47 אחוזים לעומת 36 אחוזים לרפובליקנים בהעדפה הכללית לקונגרס. ממוצעי סקרים אחרים הצביעו אף הם על יתרון דמוקרטי משמעותי.
המשמעות הפוליטית חדה: הרפובליקנים נאלצים להגן על מחוזות ומדינות שבהם קיוו לניצחון נוח, בעוד הדמוקרטים מזהים הזדמנות להפוך את הבחירות להצבעת מחאה נגד הנשיא.
הרוב הרפובליקני בבית הנבחרים צר, ולכן מעבר של מספר קטן יחסית של מושבים עשוי להעביר את השליטה לידי הדמוקרטים. בסנאט מחזיקים הרפובליקנים ברוב של 53 מול 47, והמאבק על השליטה בו קשה יותר מבחינת הדמוקרטים.
הבית הלבן מבין את הסכנה. עצם הכנת תוכניות המעקף מלמדת שהאפשרות לאובדן השליטה בבית הנבחרים אינה תרחיש תיאורטי מבחינת אנשי טראמפ, אלא מצב שהם נערכים אליו באופן מעשי.
עשרות מיליוני אמריקנים כבר הצביעו
הבחירות מתקיימות באווירה של התגייסות ציבורית נרחבת. עשרות מיליוני אמריקנים כבר הצביעו בהצבעה מוקדמת, ובכמה מדינות נרשמה עלייה משמעותית בהשתתפות לעומת בחירות האמצע הקודמות.
בטקסס, מיין, קנזס ומישיגן דווח על גידול ניכר במספר המצביעים המוקדמים. חלק מהמדינות הללו הפכו לזירות קרב מרכזיות על מושבים בסנאט.
ההתעוררות הציבורית משקפת את עומק הקיטוב באמריקה. תומכי טראמפ רואים בבחירות מאבק על המשך המהפכה הפוליטית שהוביל. מתנגדיו רואים בהן הזדמנות לבלום נשיא שלדעתם הרחיב את כוחו, החריף את העימותים הפנימיים והוביל מדיניות כלכלית וביטחונית שפגעה בציבור.
בשני המחנות מבינים שההכרעה תשפיע על השנתיים האחרונות של כהונת טראמפ ועל מערכת הבחירות לנשיאות ב־2028.
יוקר המחיה: האויב הפוליטי שטראמפ מתקשה להביס
טראמפ שב לבית הלבן עם הבטחה פשוטה: להחזיר את אמריקה לגדולתה, להוריד מחירים, לחזק את התעשייה המקומית ולסיים מלחמות יקרות.
אבל הבוחר האמריקני בוחן את ההבטחות הללו באמצעות חשבון הבנק שלו.
מחירי המזון, הדיור, הדלק והטיפול הרפואי ממשיכים להכביד על משפחות רבות. המכסים שהטיל טראמפ על שותפות סחר נועדו לחזק את הייצור האמריקני ולהגן על מקומות עבודה, אך הם גם יוצרים עלויות נוספות ליבואנים ולעסקים, שחלקן מתגלגלות לצרכנים.
הדמוקרטים הפכו את יוקר המחיה לנשק המרכזי שלהם. הם מציגים את טראמפ כנשיא שהבטיח הקלה כלכלית, אך במקום זאת הוביל את אמריקה לעימותי סחר, למתיחות בינלאומית ולעלויות גבוהות.
הרפובליקנים משיבים שהנשיא פועל לתיקון עיוותים כלכליים שנוצרו במשך שנים, ושמדיניותו תחזק בטווח הארוך את התעשייה ואת העובדים האמריקנים.
אבל בבחירות אמצע כהונה, הבטחות לעתיד מתקשות להתחרות בחשבון שמגיע היום.
המלחמה באיראן הפכה לבעיה פוליטית אמריקנית
המלחמה באיראן והמתיחות המתמשכת במפרץ הפרסי מוסיפות משקל כבד למשבר הפוליטי של טראמפ.
הנשיא שהבטיח להרחיק את אמריקה ממלחמות ממושכות מצא את עצמו מעורב בעימות צבאי בעל השלכות כלכליות וביטחוניות רחבות. השיבושים בשוקי האנרגיה, החשש מפגיעה בנתיבי הסחר והמתיחות עם טהרן השפיעו על השיח הכלכלי והפוליטי בארצות הברית.
מבחינת טראמפ, המהלכים הצבאיים נועדו להגן על האינטרסים האמריקניים, לבלום את האיום האיראני ולהפגין עוצמה.
מבחינת יריביו, המלחמה היא דוגמה נוספת לפער בין הבטחותיו לבין המציאות. הוא הבטיח שלום ושגשוג, והאמריקנים קיבלו עימות בינלאומי נוסף, מחירי אנרגיה גבוהים ואי־ודאות.
הדמוקרטים מנצלים את הסתירה הזאת. ככל שהמלחמה נתפסת בציבור כמעמסה כלכלית, כך קשה יותר לבית הלבן לשווק אותה כהישג אסטרטגי.
המשמעות עבור ישראל גדולה במיוחד: תוצאות הבחירות עלולות להשפיע ישירות על נכונותו של טראמפ להמשיך בעימות עם איראן, להחריף אותו או לחפש הסדר מדיני.
בית הנבחרים: המכה שעלולה לשנות את נשיאות טראמפ
אם הדמוקרטים ישיגו רוב בבית הנבחרים, הם יקבלו לידיהם כלי פיקוח רבי־עוצמה.
הם יוכלו לקבוע את סדר היום הפרלמנטרי, לעמוד בראש ועדות, לזמן בכירים בממשל, לדרוש מסמכים ולפתוח בחקירות הנוגעות להתנהלות הבית הלבן.
הם גם יוכלו לבלום יוזמות חקיקה מרכזיות ולהציב תנאים לאישור תקציבים.
עבור טראמפ, מדובר באיום כפול. מצד אחד, הוא יאבד חלק מיכולתו להעביר חוקים. מצד שני, הממשל שלו עלול להיגרר למאבק מתמשך סביב חקירות, מסמכים ועדויות.
המאבק הזה עלול לשאוב משאבים, להכביד על תפקוד הממשל ולהפוך את המחצית השנייה של הכהונה למלחמת התשה פוליטית.
וזו בדיוק הסיבה שהבית הלבן מכין מראש את תוכנית המעקפים.
תוכנית טראמפ: להעביר את המאבק מהקונגרס לבית המשפט
הנשיא האמריקני מחזיק בסמכויות ביצועיות רחבות, וטראמפ מתכוון לנצל אותן.
המסלול הראשון הוא צווים נשיאותיים. באמצעותם יכול הנשיא להורות לרשויות הממשל לפעול בתחומים שבהם החוק מעניק לו סמכות.
המסלול השני הוא שימוש בכלים מנהליים בתחומי הסחר, ההגירה והרגולציה. מכסים נוספים, מגבלות כניסה ושינויים בהפעלת תוכניות ממשלתיות עשויים להפוך לכלים מרכזיים במדיניות הבית הלבן.
המסלול השלישי הוא התקציב. טראמפ עשוי לנסות להשפיע על אופן חלוקת כספים פדרליים ועל סדרי העדיפויות של הממשל. הקונגרס מחזיק בסמכות התקציבית המרכזית, ולכן צפויים מאבקים חריפים על גבולות סמכותו של הנשיא.
המסלול הרביעי הוא משפטי. ועדות קונגרס דמוקרטיות עשויות לדרוש מסמכים ועדויות, ואילו הבית הלבן ינסה להגן על חיסיון נשיאותי ועל עצמאות הרשות המבצעת.
כך עלול להיווצר מצב שבו כמעט כל החלטה משמעותית של טראמפ תוביל לעימות חדש בין הבית הלבן, הקונגרס ובתי המשפט.
הנשיא אינו מתכנן להפסיק למשול. הוא נערך למשול באמצעות הכלים שיישארו בידיו, ולנהל מאבק על הרחבת גבולותיהם.
הסנאט: המאבק על המינויים, השופטים והעתיד
הקרב על הסנאט חשוב לא פחות.
הרפובליקנים מחזיקים ברוב של 53 מושבים מול 47 של המחנה הדמוקרטי. כדי לכבוש את הסנאט, הדמוקרטים צריכים להשיג תוספת נטו של ארבעה מושבים.
המאבק מתנהל בין היתר בטקסס, מיין, אוהיו, איווה, קנזס ואלסקה.
בטקסס מתמודד הדמוקרט ג’יימס טלריקו מול הרפובליקני קן פקסטון. במיין נאבקת הסנאטורית הרפובליקנית הוותיקה סוזן קולינס על המשך כהונתה מול טרוי ג’קסון.
טראמפ השקיע מאמצים אישיים במדינות שבהן הרפובליקנים מתקשים לשמור על יתרונם.
הסנאט מחזיק בכוח משמעותי לאשר מינויים בכירים ושופטים פדרליים. אובדן השליטה בו יקשה על טראמפ לעצב את מוסדות השלטון האמריקניים באמצעות מינויים חדשים.
אם הדמוקרטים ישתלטו על שני בתי הקונגרס, הנשיא יעמוד מול חזית פוליטית מאוחדת שתוכל לבלום חלק גדול מיוזמותיו ולהגביר את הפיקוח על ממשלו.
המאבק על תוצאות הבחירות כבר מתנהל בבתי המשפט
עוד לפני יום הבחירות, מתנהלים עימותים משפטיים הנוגעים להליכי ההצבעה.
באלסקה התעוררה מחלוקת סביב מועמד ששמו דומה לשמו של הסנאטור הרפובליקני המכהן, בטענה שהדמיון עלול להטעות מצביעים.
בקליפורניה מתנהל מאבק משפטי הנוגע להצבעה בדואר ולטיפול בפתקי ההצבעה.
העימותים הללו מצטרפים להיסטוריה של מאבקים סביב הליכי הבחירות בארצות הברית, ובעיקר סביב טראמפ.
הנשיא כבר הבהיר בעבר כי הכרתו בתוצאות מותנית בכך שהבחירות יהיו הוגנות, על פי תפיסתו. כאשר מועמדים מפסידים בפער קטן, ניסוח כזה מעניק בסיס פוליטי לערעורים ולמאבקים משפטיים.
אמריקה עלולה למצוא את עצמה במצב שבו הקלפיות נסגרות, אך המאבק על הלגיטימיות של התוצאה רק מתחיל.
ישראל: הסכנה אינה רק הקונגרס הדמוקרטי אלא גם טראמפ המוחלש
מבחינת ישראל, הבחירות הללו עשויות להיות בעלות משמעות אסטרטגית יוצאת דופן.
הקשר בין ירושלים לוושינגטון נשען במידה רבה על היחסים עם הנשיא, אבל הקונגרס מחזיק בסמכויות מרכזיות בתחומי התקציב, הסיוע הביטחוני, עסקאות הנשק והפיקוח על מדיניות החוץ.
רוב דמוקרטי בבית הנבחרים יוכל להגביר את הפיקוח על המלחמה באיראן, לדרוש הסברים על עלויותיה ולבחון את מדיניות הממשל כלפי ישראל.
הדמוקרטים עשויים גם להפעיל לחץ בנושאים הנוגעים להתנחלויות, למצב הפלסטיני ולשימוש בנשק אמריקני.
אבל הסכנה המורכבת יותר טמונה בהתנהלותו של טראמפ עצמו.
נשיא שסופג מפלה פוליטית עלול לשנות את סדרי העדיפויות שלו במהירות. הוא עשוי להעדיף הסכם עם איראן כדי להציג הישג מדיני ולהפחית את הלחץ הכלכלי. לחלופין, הוא עשוי להחריף את העימות כדי להפגין עוצמה ולהחזיר לעצמו את היוזמה.
שני המסלולים עלולים להציב את ישראל בפני החלטות אמריקניות דרמטיות.
בתרחיש של הסכם, ירושלים עלולה לגלות שטראמפ מוכן להתפשר על דרישות שישראל רואה כחיוניות לביטחונה.
בתרחיש של הסלמה, ישראל עלולה להיגרר לעימות נוסף בעל השלכות צבאיות וכלכליות קשות.
בשני המקרים, הסתמכות כמעט מוחלטת על רצונו הטוב של נשיא אחד היא הימור אסטרטגי מסוכן.
הקרע הדמוקרטי סביב ישראל כבר משפיע על הבחירות
במישיגן התפתחה פרשה פוליטית שממחישה את עומק המחלוקת בתוך המפלגה הדמוקרטית סביב ישראל.
חברת בית הנבחרים הדמוקרטית היילי סטיבנס, שהפסידה בפריימריז לסנאט לעבדול א־סייד, הודיעה על תמיכתה דווקא במועמד הרפובליקני מייק רוג’רס.
ברקע עמדה גם מחלוקת סביב פרסומת בחירות של גורם חיצוני, שלדברי סטיבנס הטילה על ישראל אחריות להתייקרות מחירי המזון.
טראמפ מיהר לשבח את החלטתה.
הפרשה ממחישה עד כמה ישראל, איראן והמלחמה במזרח התיכון הפכו לגורמים המשפיעים על מאבקים פוליטיים פנימיים בארצות הברית.
מבחינת ירושלים, המסר חד: התמיכה בישראל אינה יכולה להישען על מפלגה אחת בלבד. שחיקת התמיכה הדו־מפלגתית עלולה להפוך לבעיה ביטחונית של ממש.
וול סטריט, הדולר והבורסה בתל אביב
תוצאות הבחירות ישפיעו גם על הכלכלה העולמית.
אובדן הרוב הרפובליקני בבית הנבחרים עלול ליצור עימותים ממושכים סביב תקציב הממשל, מדיניות המכסים והחוב הלאומי האמריקני.
מאבקים תקציביים עלולים להוביל לאיומי השבתה של הממשל הפדרלי, לעיכובים בהחלטות כלכליות ולהגברת התנודתיות בשווקים.
במקביל, המשך מדיניות המכסים של טראמפ באמצעות סמכויות נשיאותיות עלול להצית עימותים חדשים עם שותפות הסחר של ארצות הברית.
ההשפעות עשויות להגיע גם לישראל באמצעות שער הדולר, שוק ההון, השקעות בענף הטכנולוגיה ועלויות המימון.
הכלכלה הישראלית קשורה קשר עמוק לכלכלה האמריקנית. טלטלה בוושינגטון אינה נשארת בוושינגטון.
מה צפוי אחרי הבחירות?
שלושה מסלולים פוליטיים עומדים בפני ארצות הברית.
ניצחון דמוקרטי בבית הנבחרים לצד המשך שליטה רפובליקנית בסנאט ייצור ממשל מפוצל. טראמפ ימשיך להחזיק בסמכויות נשיאותיות רחבות, אבל ייאלץ להתמודד עם חקירות, חסימות חקיקה ועימותים תקציביים.
ניצחון דמוקרטי בשני בתי הקונגרס יהיה מפלה קשה במיוחד. הדמוקרטים יוכלו להגביר את הפיקוח על הממשל, לחסום יוזמות חקיקה וליצור לחץ פוליטי מתמשך על הנשיא.
ניצחון רפובליקני בשני הבתים יעניק לטראמפ הישג פוליטי חשוב ויאפשר לו להמשיך לקדם את מדיניותו מעמדה נוחה בהרבה.
ההכרעה תתחיל להתברר בלילה שבין שלישי לרביעי, שעון ישראל. במרוצים צמודים במיוחד, ספירת הקולות וההליכים המשפטיים עשויים להימשך ימים נוספים.
השורה התחתונה: טראמפ נערך להפסיד את הקונגרס, אבל לא את השליטה
הדרמה האמריקנית אינה מסתכמת בשאלה כמה מושבים יחליפו ידיים.
היא נוגעת למאבק על גבולות הכוח הנשיאותי, על עצמאות הקונגרס ועל יכולתה של המערכת האמריקנית לרסן נשיא שאינו מוכן לוותר על היוזמה הפוליטית.
ההיערכות של הבית הלבן חושפת את כוונותיו של טראמפ: גם אם הדמוקרטים יכבשו את בית הנבחרים, הוא מתכוון להמשיך לקדם את מדיניותו באמצעות סמכויותיו, ולהיאבק על כל מגבלה שתוצב בפניו.
עבור ישראל, המשמעות עלולה להיות דרמטית. נשיא אמריקני הנאבק על כוחו, קונגרס ביקורתי ומזרח תיכון נפיץ הם שילוב שעלול לשנות במהירות את מדיניותה של המעצמה החשובה ביותר לביטחון ישראל.
האמריקנים יכריעו מחר מי ישלוט בקונגרס. טראמפ כבר נערך למאבק על השאלה מי באמת ישלוט באמריקה ביום שאחרי.
״עניין מרכזי״ חדשות וסקופים מאז 1999. לחיצה על לייק תביא אותך לידיעה הבאה, שכנראה לא תמצא במקום אחר. מומלץ!
