הכדורסל הישראלי רושם שיא חסר תקדים: לראשונה ארבעה שחקנים בעלי אזרחות ישראלית פתחו במקביל עונה בליגת ה־NBA. דני אבדיה מוביל את פורטלנד עם 23 נקודות בממוצע, עמנואל שארפ משתלב ברוטציה של סקרמנטו כבר בעונת הבכורה שלו, ואילו דני וולף ובן שרף מתקשים לקבל דקות קבועות בברוקלין. אלא שמאחורי ההישג ההיסטורי מסתתרת תמונה מורכבת: ארבעה ישראלים הגיעו לליגה הטובה בעולם, אך רק אחד מהם כבר הוכיח שהוא מסוגל להוביל בה קבוצה.
מאת רמי יצהר | Rami Yitzhar
״עניין מרכזי״ – ספורט
צי״ח: 2 בנובמבר 2026
שבע־עשרה שנים לאחר שעומרי כספי הפך לישראלי הראשון ב־NBA, הכדורסל הישראלי מציג נוכחות רחבה מאי פעם בליגה. אבל הסיפור אינו רק מספר השחקנים. הפער בין מעמדו של דני אבדיה לבין מצבם של שלושת הישראלים האחרים ממחיש את המרחק העצום בין קבלת חוזה ב־NBA לבין הפיכה לשחקן שהקבוצה תלויה בו.
אבדיה, בן 25, פתח את עונתו השביעית בליגה כאחד ממנהיגי פורטלנד טרייל בלייזרס. בחמשת משחקיו הראשונים קלע 115 נקודות, ממוצע של 23 למשחק, והוסיף כשבעה ריבאונדים ו־5.6 אסיסטים. פורטלנד ניצחה בארבעה מחמשת המשחקים, והישראלי היה מעורב כמעט בכל היבט של המשחק ההתקפי שלה.
בניצחון האחרון על יוטה, 90:112, קלע אבדיה 24 נקודות ב־30 דקות, הוסיף חמישה ריבאונדים ושני אסיסטים וסיים עם מדד פלוס־מינוס של 32+. הוא דייק בשש מ־12 זריקות מהשדה, בשתיים מארבע השלשות ובעשר מ־13 זריקות העונשין. זה היה עוד ערב שבו פורטלנד שלטה במשחק כשהכדור עבר דרך ידיו.
גם בהפסדה היחיד, 124:103 לממפיס, בלט אבדיה עם 24 נקודות, תשעה ריבאונדים ושבעה אסיסטים. קודם לכן קלע 23 נקודות ומסר תשעה אסיסטים בניצחון על הלייקרס, סיפק 26 נקודות, שבעה ריבאונדים ושישה אסיסטים מול סקרמנטו, ופתח את העונה עם 18 נקודות ועשרה ריבאונדים מול פיניקס.
הנתון המשמעותי אינו רק ממוצע הנקודות. אבדיה מייצר התקפה בכמה דרכים: הוא מוביל כדור, חודר לסל, מושך שומרים, מוסר לשחקנים פנויים ותורם בריבאונד. הוא כבר אינו תלוי בכך שמישהו אחר יסדר לו זריקה. בפורטלנד הוא אחד השחקנים שמחליטים כיצד תיראה ההתקפה.
לאחר שבעונה שעברה נבחר לאול־סטאר הישראלי הראשון והעמיד ממוצעים של 24.2 נקודות ו־6.7 אסיסטים, השתנתה גם נקודת המבט עליו. השאלה כבר אינה אם הוא מתאים ל־NBA, אלא אם הוא מסוגל לשמור על מעמדו כשחקן מוביל ולהפוך הצלחה אישית להצלחה קבוצתית.
זהו מבחן קשה יותר. היריבות מכירות את יתרונותיו, מתאימות אליו את ההגנות ומנסות להכריח אותו לקבל החלטות בתנאים פחות נוחים. המשך ההתקדמות שלו יימדד ביכולת לשמור על יעילות גם כאשר ההגנה מתמקדת בו, ובעיקר ביכולתה של פורטלנד להתמודד על מקום בפלייאוף.
שארפ מקבל דקות, אבל חייב להתחיל לקלוע
עמנואל שארפ, בן 22, בנו של כוכב מכבי תל אביב לשעבר דרק שארפ, הוא ההפתעה המסקרנת של פתיחת העונה הישראלית. הגארד שנולד בתל אביב ונבחר במקום ה־45 בדראפט 2026 הצטרף לסקרמנטו קינגס לאחר קריירת מכללות ביוסטון, וכבר שותף בכל ששת משחקיה הראשונים של הקבוצה.
שארפ משחק כ־18 דקות בממוצע — היקף משמעותי לשחקן שנבחר בסיבוב השני של הדראפט. הוא פתח את הקריירה עם שמונה נקודות מול הקליפרס, כולל שתי שלשות, והוסיף חמש נקודות מול פורטלנד, שלוש מול ממפיס וחמש מול סן אנטוניו.
אלא שבהמשך התקשה. מול ניו אורלינס לא קלע ב־18 דקות, ובהפסד לממפיס הסתפק בשתי נקודות ב־24 דקות, לאחר שהחטיא את כל חמש השלשות שניסה.
בתום ששת המשחקים הראשונים עמד ממוצעו על 3.8 נקודות, עם 29.6 אחוזי קליעה מהשדה ו־27.8 אחוז מחוץ לקשת.
מבחינת סקרמנטו, השאלה אינה אם שארפ מסוגל לקלוע שלשות באימון. היא אם אפשר לסמוך עליו במשחק NBA כאשר היריבה לוחצת, סוגרת קווי מסירה ומענישה על טעויות הגנתיות.
שארפ קיבל את הדבר שקשה ביותר להשיג בתחילת קריירה בליגה: הזדמנות ממשית. כעת עליו להצדיק אותה. אם ישפר את הקליעה ויתרום בהגנה, יוכל לבסס לעצמו תפקיד. אם ימשיך להחטיא באחוזים גבוהים, דקות המשחק שלו עלולות להצטמצם.
וולף מראה יכולת, שרף מחפש הזדמנות
בברוקלין נטס נמצאים שני ישראלים שנבחרו בזה אחר זה בסיבוב הראשון של דראפט 2025: בן שרף במקום ה־26 ודני וולף במקום ה־27. שניהם הגיעו עם פוטנציאל משמעותי, אך פתיחת העונה ממחישה עד כמה התחרות על מקום ברוטציה קשה.
וולף, שחקן פנים גבוה בעל יכולת מסירה וקליעה מבחוץ, שותף בשניים מחמשת משחקיה הראשונים של ברוקלין. מול אינדיאנה קלע שש נקודות ב־15 דקות. מול דטרויט הוסיף תשע נקודות, שישה ריבאונדים ושני אסיסטים ב־12 דקות בלבד, כולל שלוש שלשות מארבעה ניסיונות.
בשתי הופעותיו העמיד ממוצעים של 7.5 נקודות וארבעה ריבאונדים בכ־13.5 דקות. המדגם קטן מכדי להסיק מסקנות על יכולתו לאורך עונה, אבל הוא מבליט יתרון מקצועי ברור: שחקן בגובהו שמסוגל לקלוע מבחוץ ולמסור יכול לסייע לקבוצה לרווח את המגרש ולהפעיל הרכבים מגוונים.
האתגר של וולף הוא הגנתי לא פחות מהתקפי. כדי לקבל דקות קבועות הוא יצטרך להתמודד עם שחקני פנים חזקים ומהירים, לשמור על יציבות בריבאונד ולהוכיח שהיתרונות ההתקפיים שלו אינם באים על חשבון ההגנה.
מצבו של בן שרף קשה יותר. הגארד שותף רק במשחק אחד מחמשת משחקיה הראשונים של ברוקלין. מול אינדיאנה שיחק שלוש דקות ו־38 שניות, קלע שתי נקודות והוריד ריבאונד אחד. בארבעת המשחקים האחרים לא שותף.
שרף הגיע ל־NBA בזכות ראיית משחק, יכולת מסירה וכישרון לנהל התקפה. אבל עמדת הרכז היא אחת התובעניות בליגה. ההחלטות צריכות להתקבל במהירות, הלחץ ההגנתי כמעט בלתי פוסק, וכל איבוד כדור עלול להפוך לסל קל בצד השני.
הבעיה של שרף אינה רק היעדר דקות. ללא רצף משחקים קשה לפתח ביטחון, לבנות תיאום עם חברי הקבוצה ולהציג שיפור. מנגד, מאמן שנדרש לנצח אינו יכול להעניק דקות רק כדי ששחקן צעיר יצבור ניסיון.
לכן, מבחינתו של שרף, השבועות הקרובים חשובים במיוחד. עליו לנצל אימונים וכל הזדמנות שיקבל כדי להוכיח שהוא מסוגל לתרום באופן מיידי. כרגע, בניגוד לאבדיה ולשארפ, הוא עדיין אינו חלק ממשי מהרוטציה.
ההישג ההיסטורי והמבחן האמיתי
ארבעה ישראלים בסגלי NBA באותה עונה הם הישג שלא היה כמותו בתולדות הכדורסל הישראלי. אבל המספר ארבע אינו מלמד לבדו על מצבם המקצועי.
אבדיה כבר עבר את שלב ההוכחה והפך לשחקן שממנו מצפים להוביל. שארפ נמצא בשלב שבו הוא צריך להפוך דקות משחק לאמון מקצועי. וולף חייב להראות שאפשר לנצל את יכולותיו המיוחדות גם לאורך משחק שלם. שרף צריך קודם כול לחזור לקבל הזדמנויות.
ההבדל ביניהם מלמד משהו חשוב על ה־NBA: הדראפט פותח דלת, אבל אינו מבטיח קריירה. גם כישרון יוצא דופן אינו מספיק ללא התאמה מקצועית, יציבות, עמידות גופנית ויכולת לתרום לקבוצה בתפקיד שהמאמן מייעד לשחקן.
לכן אין טעם למדוד את ארבעתם באותו סרגל. מאבדיה מצפים להוביל קבוצה ולהיאבק על הפלייאוף. משארפ מצפים להצדיק את הדקות שהוא מקבל. מוולף מצפים להפוך הופעות מבטיחות לתפקיד קבוע. משרף מצפים למצוא מחדש את דרכו לפרקט.
הכדורסל הישראלי הגיע לשיא היסטורי של ארבעה נציגים במקביל בליגה הטובה בעולם. ההישג הבא יהיה לראות יותר מאחד מהם הופך לשחקן משמעותי. נכון לפתיחת העונה, דני אבדיה כבר עשה זאת — ושלושת האחרים עדיין נלחמים על הזכות ללכת בעקבותיו.
״עניין מרכזי״ חדשות וסקופים מאז 1999. לחיצה על לייק תביא אותך לידיעה הבאה, שכנראה לא תמצא במקום אחר. מומלץ!
