יום גורלי לדונלד טראמפ: הנשיא מגיע לבחירות האמצע כששיעור התמיכה בו צנח ל־32%, המלחמה באיראן מעוררת מחלוקת, יוקר המחיה מכביד על מיליוני אמריקאים והדמוקרטים מסתערים על השליטה בקונגרס. יותר מ־57 מיליון אזרחים כבר הצביעו, והסקרים מעניקים לדמוקרטים יתרון משמעותי. הפסד רפובליקני עלול להפוך את השנתיים האחרונות של טראמפ בבית הלבן למאבק מתמשך מול יריביו. מבחינת ישראל, התוצאות עשויות להשפיע על המשך המלחמה באיראן, הסיוע הביטחוני, היחסים עם סעודיה ומעמדה של ירושלים בוושינגטון.
מאת רמי יצהר | ״עניין מרכזי״
3 בנובמבר 2026
אמריקה יוצאת היום לקלפיות במערכת בחירות שעשויה לשנות את מאזן הכוחות בוושינגטון, לצמצם את מרחב הפעולה של הנשיא דונלד טראמפ ולהשפיע על מדיניות ארצות הברית במזרח התיכון. טראמפ עצמו אינו מועמד, אבל מבחינה פוליטית מדובר במשאל עם על נשיאותו השנייה, על הישגיה ועל המחיר שהציבור האמריקאי נדרש לשלם בעקבות החלטותיו.
הנשיא שהבטיח לאמריקאים עידן חדש של שגשוג, ביטחון ועוצמה מגיע ליום ההכרעה כששיעור התמיכה בו נמוך במיוחד, המלחמה באיראן מעמיקה את אי־הוודאות הכלכלית והדמוקרטים מבקשים להפוך את חוסר שביעות הרצון הציבורי לרוב בקונגרס.
טראמפ כבר שרד בעבר כישלונות עסקיים, פשיטות רגל של חברותיו, הפסד בבחירות לנשיאות ב־2020 ומשברים משפטיים ופוליטיים. אלא שהפעם המבחן שונה. הוא אינו נאבק על הזכות להיכנס לבית הלבן, אלא על יכולתו להמשיך לשלוט בסדר היום האמריקאי בשנתיים שנותרו לכהונתו.
אם הרפובליקנים יאבדו את השליטה בבית הנבחרים, יוכל טראמפ למצוא את עצמו מול ועדות חקירה, דרישות למסמכים, עימותים תקציביים והתנגדות מתמשכת לחקיקה שהוא מבקש לקדם. אם הדמוקרטים ישיגו גם רוב בסנאט, יגדל כוחם להשפיע על מינויים בכירים ועל סדר היום החקיקתי.
זהו גם אירוע בעל חשיבות אסטרטגית לישראל. עתיד המערכה מול איראן, אספקת אמצעי לחימה, הסיוע הביטחוני, המדיניות כלפי עזה והניסיונות להגיע להסדר אזורי עם סעודיה קשורים במידה רבה למאזן הכוחות שייקבע בוושינגטון.
הסקרים: 32% תמיכה בטראמפ, יתרון לדמוקרטים
סקר Reuters/Ipsos שהושלם ערב הבחירות מצא כי רק 32% מהאמריקאים מרוצים מתפקודו של טראמפ.
בקרב המצביעים הרשומים נהנו הדמוקרטים מיתרון של 46% לעומת 38% לרפובליקנים בשאלה איזו מפלגה יעדיפו בבחירות לקונגרס. בקרב מצביעים בעלי סבירות גבוהה להצביע עמד הפער על 52% לעומת 44%.
עם זאת, היתרון הדמוקרטי הצטמצם משבוע קודם, אז עמד על 11 נקודות. מדובר בתזכורת לכך שגם ערב יום הבחירות התמונה אינה סגורה.
נתון מדאיג במיוחד מבחינת הנשיא מגיע מהמצביעים העצמאיים. מחציתם אמרו כי הצבעתם לקונגרס נועדה להביע התנגדות לטראמפ, לעומת 13% בלבד שראו בה הצבעת תמיכה בו.
גם בהתלהבות המצביעים נרשם פער: 49% מהדמוקרטים דיווחו על התלהבות רבה לקראת ההצבעה, לעומת 33% מהרפובליקנים.
אלה נתונים משמעותיים, אך אינם מבטיחים ניצחון. בארצות הברית הבחירות לקונגרס מוכרעות בכל מחוז ובכל מדינה בנפרד, ולא באמצעות ספירה ארצית אחת.
איראן ויוקר המחיה: המלחמה מגיעה אל הקלפי
אחד הגורמים המרכזיים המעיבים על טראמפ הוא המלחמה באיראן והשלכותיה הכלכליות.
הנשיא הציג את המערכה כחלק ממאמציו למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני, להחליש את יכולותיה הצבאיות ולחזק את ביטחון ארצות הברית ובעלות בריתה. אולם ככל שהעימות מתמשך, מתגברות השאלות לגבי יעדיו, מחירו ומשך הזמן שיידרש לסיומו.
החשש מפגיעה בתנועת הספנות במצר הורמוז, מתקיפות נגד מתקני אנרגיה ומהפרעות באספקת הנפט והגז מעורר אי־ודאות בשווקים העולמיים.
ההשפעה הפוליטית מורגשת במיוחד כאשר מחירי האנרגיה עולים והצרכנים האמריקאים מתקשים לעמוד בהוצאותיהם.
בסקר Reuters/Ipsos אמרו 78% מהמצביעים כי יוקר המחיה הוא נושא חשוב מאוד או החשוב ביותר בהחלטתם כיצד להצביע. 43% העדיפו את הדמוקרטים בטיפול בנושא, לעומת 32% שהעדיפו את הרפובליקנים.
טראמפ נבחר על בסיס הבטחות לשיפור מצבם הכלכלי של האמריקאים ולהפחתת מעורבות ארצות הברית במלחמות ממושכות. יריביו מבקשים להציג את הפער בין ההבטחות לבין המציאות הכלכלית והביטחונית ככישלון של מדיניותו.
מבחינת ישראל, נוצר כאן קשר ישיר בין הזירה הפנימית האמריקאית לבין המלחמה במזרח התיכון: ככל שמחיר המערכה נעשה משמעותי יותר בעיני הבוחר האמריקאי, כך גובר הלחץ הפוליטי על הבית הלבן להסביר את מטרותיה ואת הדרך לסיומה.
יותר מ־57 מיליון אמריקאים כבר הצביעו
ההשתתפות המוקדמת בבחירות גבוהה במיוחד.
לפי נתוני מעבדת הבחירות של אוניברסיטת פלורידה, יותר מ־57 מיליון אמריקאים כבר הצביעו עד יום שני, לעומת כ־46 מיליון בתקופה המקבילה בבחירות האמצע של 2022.
בטקסס נרשמה עלייה של כ־50% בהצבעה המוקדמת, במיין כ־44%, בקנזס כ־34% ובמישיגן כ־32%.
הנתונים מלמדים על התעניינות ציבורית רבה, אך אינם מאפשרים לקבוע מראש איזו מפלגה תרוויח מן ההשתתפות הגבוהה.
כל 435 מושבי בית הנבחרים עומדים לבחירה, ובסנאט נערכות 35 מערכות בחירות, בהן שתי בחירות מיוחדות. במקביל מתקיימות בחירות למושלים ב־36 מדינות ולמשרות ציבוריות נוספות.
הרפובליקנים מחזיקים כיום ברוב בשני בתי הקונגרס. בסנאט עומד מאזן הכוחות על 53 מושבים לרפובליקנים מול 47 לדמוקרטים ולעצמאיים החוברים אליהם.
הדמוקרטים זקוקים לתוספת נטו של ארבעה מושבים כדי להשיג רוב עצמאי בסנאט. בבית הנבחרים נדרש רוב של 218 מושבים לשליטה מלאה.
המרוצים שיכריעו את השליטה בקונגרס
המאבק על הסנאט מתרכז בכמה מדינות שבהן המרוצים צמודים במיוחד.
בטקסס מתמודד הרפובליקני קן פקסטון מול הדמוקרט ג’יימס טלריקו. המאבק מושך תשומת לב ארצית משום שטקסס נחשבת מעוז רפובליקני חשוב.
במישיגן מתמודד הדמוקרט עבדול אל־סייד מול הרפובליקני מייק רוג’רס. המחלוקות בתוך המפלגה הדמוקרטית סביב ישראל והמלחמה במזרח התיכון מוסיפות ממד מיוחד למרוץ במדינה שבה קיימת אוכלוסייה ערבית־אמריקאית משמעותית.
במיין נאבקת הסנאטורית הרפובליקנית סוזן קולינס מול הדמוקרט טרוי ג’קסון. באוהיו מתמודד הדמוקרט שרוד בראון מול הרפובליקני ג’ון האסטד.
גם איווה, קנזס, אלסקה, צפון קרוליינה וג’ורג’יה נמצאות במוקד תשומת הלב.
זהות הסנאטורים שייבחרו חשובה לישראל לא רק בשל עמדותיהם הפוליטיות. הסנאט ממלא תפקיד מרכזי באישור מינויים בכירים, בפיקוח על מדיניות החוץ ובפעילות ועדות הביטחון והתקציב.
11.9 מיליארד דולר: הכסף הגדול מאחורי המאבק
מערכת הבחירות הנוכחית צפויה להיות היקרה בתולדות בחירות האמצע בארצות הברית.
לפי הערכת ארגון OpenSecrets, הוצאות המועמדים והארגונים הפוליטיים עשויות להגיע לכ־11.9 מיליארד דולר.
אילון מאסק נמנה עם התורמים הבולטים למחנה הרפובליקני. לפי נתוני מימון בחירות שפורסמו ברויטרס, עד אמצע אוקטובר כבר הוציא כ־366 מיליון דולר לתמיכה במועמדים רפובליקנים ובפעילות פוליטית הקשורה למפלגה.
הכסף מופנה לפרסום בטלוויזיה, לפעילות דיגיטלית, למערכי שטח ולהפעלת ארגונים פוליטיים.
לצד המאבק הכספי מתנהלים גם עימותים משפטיים סביב גבולות מחוזות הבחירה, כללי ההצבעה, הצבעה בדואר והליכי ספירת הקולות.
שרטוט מחוזות הבחירה עשוי להשפיע על זהות הנבחרים גם כאשר שיעורי התמיכה הארציים בשתי המפלגות אינם משתנים באופן משמעותי.
מה יוכל קונגרס דמוקרטי לעשות לטראמפ?
ההבדל בין שליטה בבית הנבחרים לבין שליטה בשני בתי הקונגרס הוא משמעותי.
אם הדמוקרטים ישיגו רוב בבית הנבחרים בלבד, הם יוכלו לנהל חקירות פרלמנטריות, לזמן בכירי ממשל לעדויות, לדרוש מסמכים ולחסום חקיקה המחייבת את אישור הבית.
שליטה גם בסנאט תעניק להם יכולת להשפיע על אישור שופטים, שגרירים, שרים ובכירים נוספים בממשל.
אולם הנשיא ימשיך להחזיק בסמכויותיו החוקתיות, לרבות סמכויותיו כמפקד העליון של הכוחות המזוינים וזכות הווטו על חקיקה.
לכן ניצחון דמוקרטי אינו מבטיח שטראמפ ייאלץ לשנות מיד את מדיניותו, אך הוא עשוי להפוך את ניהול הממשל למורכב הרבה יותר.
גם האפשרות של הליכי הדחה עשויה לשוב לשיח הפוליטי, אולם הדחה בבית הנבחרים אינה מספיקה להדחת נשיא מכהן. לשם כך נדרשת הרשעה בסנאט ברוב של שני שלישים מהסנאטורים הנוכחים.
ישראל ואיראן: האם ישתנה חופש הפעולה הצבאי?
השלכות הבחירות על ישראל עשויות להיות משמעותיות במיוחד בכל הנוגע למערכה מול איראן.
הנשיא האמריקאי מחזיק בסמכויות רחבות להפעלת הכוח הצבאי, אך לקונגרס תפקיד מרכזי בתקצוב הצבא, בפיקוח על פעולות הממשל ובחקיקה הנוגעת למלחמה.
קונגרס בשליטה דמוקרטית עשוי לדרוש דיווחים מפורטים על יעדי המערכה, על עלויותיה ועל היקף המעורבות האמריקאית.
הוא עשוי גם לבחון את השימוש בסמכויות המלחמה של הנשיא ואת היקף הסיוע הצבאי לבעלות בריתה של ארצות הברית.
מבחינת ישראל, השאלות החשובות הן המשך אספקת אמצעי לחימה, שיתוף הפעולה המודיעיני, מערכות ההגנה מפני טילים והתיאום המבצעי מול האיום האיראני.
אין פירוש הדבר שקונגרס דמוקרטי יבקש בהכרח להפסיק את המאבק באיראן. בשתי המפלגות קיימת התנגדות רחבה לאפשרות שאיראן תשיג נשק גרעיני.
אבל עשויים להתפתח חילוקי דעות משמעותיים לגבי הדרך להשגת המטרה, משך המערכה והמחיר הכלכלי והצבאי שלה.
38 מיליארד דולר: הסיוע האמריקאי לישראל
הסכם הסיוע הביטחוני הרב־שנתי בין ישראל לארצות הברית לשנים 2019–2028 קובע מסגרת של 38 מיליארד דולר.
ההסכם אינו מתבטל בעקבות שינוי בהרכב הקונגרס, אולם הקצאת הכספים בפועל תלויה בהליכי התקציב השנתיים.
לקונגרס יש השפעה גם על חבילות סיוע מיוחדות, על העברת אמצעי לחימה ועל הפיקוח על השימוש בנשק אמריקאי.
בתוך המפלגה הדמוקרטית קיימים חילוקי דעות משמעותיים בנוגע למדיניות ישראל.
המחנה הפרו־ישראלי המסורתי רואה בישראל בעלת ברית אסטרטגית. מחנה אחר תומך בביטחונה אך דורש פיקוח הדוק יותר על הסיוע ועל מדיניות הממשלה. באגף הפרוגרסיבי יש נבחרים המבקשים להתנות או להגביל חלק מהסיוע הצבאי.
המשמעות אינה שארצות הברית עומדת לנטוש את ישראל. אולם המחלוקות סביב המלחמה בעזה, ההתנחלויות והמדיניות הפלסטינית עלולות להשפיע על אופי התמיכה האמריקאית.
האתגר של ישראל יהיה לשמר את היחסים הביטחוניים והמדיניים עם שתי המפלגות, ולא להסתמך על קשר אישי עם הנשיא בלבד.
סעודיה ועזה: ההסדר האזורי עומד למבחן
הבחירות עשויות להשפיע גם על מאמצי וושינגטון לקדם הסדרים אזוריים במזרח התיכון.
היחסים עם סעודיה, האפשרות להרחבת הנורמליזציה עם ישראל, עתידה של עזה והמאבק בהשפעה האיראנית הם חלק ממערכת אסטרטגית אחת.
הסדר ביטחוני עם סעודיה עשוי לכלול התחייבויות אמריקאיות, עסקאות נשק ושיתופי פעולה כלכליים וטכנולוגיים.
חלק מהמהלכים מחייבים אישור או מעורבות של הקונגרס. אמנת הגנה רשמית, למשל, מחייבת את הסכמת הסנאט ברוב של שני שלישים.
קונגרס דמוקרטי עשוי להעניק משקל רב יותר לסוגיה הפלסטינית, לזכויות אדם ולתנאים למכירת נשק.
מנגד, בלימת איראן וחיזוק היחסים עם מדינות המפרץ הן מטרות הזוכות לתמיכה גם בקרב דמוקרטים.
לכן התוצאה לא תקבע לבדה את עתיד ההסדר האזורי, אך היא עשויה להשפיע על תנאיו ועל יכולת הממשל לקדמו.
הכלכלה הישראלית והעולמית: הנפט, הדולר והשווקים
גם השווקים הפיננסיים עוקבים בדריכות אחר הבחירות.
המשקיעים ינסו להעריך כיצד ישפיע הרכב הקונגרס על תקציבי הממשל, על מדיניות המכסים, על היקף החוב הפדרלי ועל המשך המעורבות האמריקאית במלחמות.
מבחינת ישראל, ההתפתחויות עשויות להשפיע על שער הדולר, על מחירי האנרגיה, על עלויות המימון ועל תנועות ההון לחברות טכנולוגיה.
עלייה ממושכת במחירי הנפט עלולה להכביד על התחבורה, התעשייה, היבוא ויוקר המחיה.
באירופה עוקבים אחר עתיד היחסים עם נאט״ו והמשך הסיוע לאוקראינה. בסין מתעניינים במדיניות המכסים והסחר, וברוסיה בוחנים כיצד עשוי להשתנות מרחב הפעולה של טראמפ מול מוסקבה וקייב.
שלושה תרחישים ליום שאחרי
התרחיש הראשון הוא ניצחון דמוקרטי בבית הנבחרים בלבד. במקרה כזה יישאר טראמפ עם סנאט רפובליקני, אך ייאלץ להתמודד עם חקירות, עימותים תקציביים וקושי לקדם חקיקה.
התרחיש השני הוא ניצחון דמוקרטי בשני בתי הקונגרס. במקרה כזה יוכלו יריביו להשפיע גם על מינויים בכירים ולנהל מאבק רחב יותר במדיניותו, אם כי הנשיא ימשיך להחזיק בסמכויותיו החוקתיות.
התרחיש השלישי הוא שמירת הרוב הרפובליקני בשני הבתים. טראמפ יוכל להציג זאת כהמשך הגיבוי הפוליטי למפלגתו, אך יידרש להתמודד עם בעיות הכלכלה, המלחמה באיראן ושיעורי התמיכה הנמוכים בו.
האם נדע הלילה מי ניצח?
לא בהכרח.
הקלפיות נסגרות בשעות שונות ברחבי ארצות הברית, והליכי ספירת הקולות משתנים ממדינה למדינה.
הצבעה מוקדמת, קולות בדואר ומרוצים צמודים עלולים לעכב את ההכרעה.
בבחירות האמצע של 2022 התבררה השליטה בסנאט רק כעבור כמה ימים, וההכרעה בבית הנבחרים התעכבה אף יותר.
גם הפעם ייתכן שהמאבק על השליטה באחד הבתים יוכרע רק לאחר ספירה ממושכת.
2028 כבר מתחילה: המאבק על הירושה הפוליטית
טראמפ אינו רשאי להתמודד לכהונה שלישית כנשיא על פי התיקון ה־22 לחוקה האמריקאית. כהונתו הנוכחית אמורה להסתיים בינואר 2029.
לפיכך, בחירות האמצע הן גם נקודת פתיחה למאבק על זהות המנהיג הבא של ארצות הברית.
במפלגה הרפובליקנית ייבחנו מעמדו של סגן הנשיא ג’יי.די. ואנס וכוחם של אישים נוספים המבקשים להוביל את המחנה השמרני.
במפלגה הדמוקרטית יימשך המאבק בין המחנה המתון לבין המחנה הפרוגרסיבי, ובין מי שמבקשים לפנות למרכז הפוליטי לבין מי שדורשים שינוי עמוק יותר.
תוצאות הבחירות יספקו לשתי המפלגות מידע חשוב על דפוסי ההצבעה ועל הנושאים שמניעים את הציבור האמריקאי.
השורה התחתונה: אמריקה מכריעה את מאזן הכוחות, ישראל חייבת להיערך
היום לא ייבחר נשיא חדש לארצות הברית. טראמפ ימשיך לכהן בבית הלבן עד ינואר 2029, אך הבוחרים עשויים לשנות באופן משמעותי את התנאים שבהם יוכל להמשיך למשול.
תבוסה רפובליקנית תעניק לדמוקרטים כלים לבלום חקיקה, להגביר פיקוח ולנהל מאבק פוליטי מתמשך מול הנשיא. שמירת הרוב הרפובליקני תעניק לו יתרון חשוב להמשך כהונתו.
מבחינת ישראל, הסוגיה המרכזית אינה רק זהות המנצחים אלא השפעת התוצאה על הברית האסטרטגית עם ארצות הברית.
המלחמה באיראן, הסיוע הביטחוני, היחסים עם סעודיה, עתידה של עזה וההתפתחויות בכלכלה העולמית ימשיכו להיות מושפעים מהחלטות שיתקבלו בוושינגטון.
האתגר הישראלי יהיה לשמר תמיכה אמריקאית רחבה, גם כאשר המערכת הפוליטית בארצות הברית מפולגת יותר ויותר.
טראמפ הגיע לבחירות האלה כשהוא מבקש לשמור על כוחו הפוליטי. הבוחרים יקבעו היום אם ימשיך לפעול מול קונגרס אוהד, או ייאלץ לבלות את השנתיים האחרונות של נשיאותו במאבק מתמשך על כל החלטה משמעותית.
״עניין מרכזי״ — חדשות וסקופים מאז 1999.
לחיצה על לייק תביא אותך לידיעה הבאה, שכנראה לא תמצא במקום אחר. מומלץ!
