דונלד טראמפ מגיע לשנג׳ן קצוץ כנפיים אחרי תבוסה בבחירות האמצע, מלחמה מול איראן ללא הכרעה ומדיניות מכסים שטרם סיפקה לו ניצחון כלכלי ברור. ולדימיר פוטין שקוע בשנתה החמישית של המלחמה שפתח באוקראינה. שי ג׳ינפינג מארח את שניהם בשעה שסין מתמודדת עם קשיים מבית ועם מחירן של המלחמות בחוץ. עוד לפני ששלושתם יישבו בחדר אחד, טראמפ עוצר אצל בעלת הברית שמבקשת ממנו תשובה ישירה מול סין.
18 בנובמבר 2026 | מאת רמי יצהר
את התמונה הגדולה של הביקור יצלמו מחר בשנג׳ן, כשטראמפ, פוטין ושי יישבו יחד למפגש משולש חסר תקדים בין שלושת המנהיגים. את המסר הראשון, לעומת זאת, ישלח טראמפ היום מארמון הנשיאות במנילה. שם הוא צפוי לשבת לארוחת עבודה עם נשיא הפיליפינים, פרדיננד מרקוס הבן, שמבקש ממנו תשובה לשאלה אחת: אם סין תתקוף כלי שיט פיליפיני במים שבמחלוקת, מה בדיוק תעשה ארצות הברית?
זה מה שהופך את סדר הביקורים למתוחכם. טראמפ מעניק לשי את הכבוד הכרוך במפגש בין ראשי שלוש המעצמות, ובאותה נשימה נותן במה למדינה שמבקשת ממנו הגנה מפני הלחץ הסיני. האיום מרומז: אם בייג׳ינג תחריף את העימות עם מנילה בים סין הדרומי, היא עלולה למצוא מולה גם את וושינגטון. עד כמה האיום הזה ממשי תלוי בתשובה שמרקוס יקבל היום.
טראמפ רוצה הישג שאפשר להביא הביתה
לתצלום המשותף עם שי ופוטין יש ערך אישי לטראמפ. אחרי המכה שספגו הרפובליקנים בבחירות האמצע, זו הזדמנות להיראות שוב בזירה שבה הוא אוהב לפעול, מול מנהיגים שאיתם הוא מבקש לסגור עסקאות גדולות. אלא שחילופי האש שהתחדשו במפרץ ממחישים כמה רחוקה וושינגטון מסיום המלחמה מול איראן בתנאים שתוכל להציג כניצחון. גם מדיניות המכסים עוד לא סיפקה לו הישג כלכלי חד־משמעי.
בפגישה הדו־צדדית עם שי, בשולי פסגת APEC, לכל צד יהיה משהו שהאחר רוצה. סין מגבילה יצוא של יסודות נדירים הדרושים לתעשייה. ארצות הברית מגבילה את מכירת השבבים המתקדמים לסין. טראמפ יוכל להציג הקלה סינית כהישג, ושי יבקש לדעת מה יקבל בתמורה. אם טראמפ ייתן למרקוס התחייבות ביטחונית ברורה עוד לפני כן, שי יגיע לשיחת הסחר כשעל השולחן כבר מונח גם מסר אמריקני בעניין הים.
מנילה היא גם מבחן בעיני השותפות האחרות של וושינגטון באסיה. טראמפ כבר דן בביטחון ימי, במחצבים חיוניים ובבינה מלאכותית עם מנהיגי יפן, הודו ואוסטרליה. עכשיו יש לפניו מקרה ממשי: בעלת ברית אמריקנית שנשענת על וושינגטון לביטחונה, מול מעצמה שהיא גם שותפת סחר מרכזית באזור. מרקוס רוצה לדעת מה שווה הברית ברגע של עימות.
פוטין מגיע עם מלחמה שכבר מזמן גובה מחיר פוליטי
פוטין מגיע לשנג׳ן בשנתה החמישית של המלחמה שפתח באוקראינה. אחרי שנים שבהן קשר את סמכותו האישית לתוצאות המלחמה, כל הסדר יצטרך לעמוד גם במבחן פנימי: מה יוכל להציג לרוסים כתמורה למחיר ששילמו? ככל שהמלחמה מתארכת, קשה יותר להשיב על השאלה הזאת.
בינתיים, לשי יש מה להציע לפוטין עוד לפני שמתחיל המשא ומתן. עצם הישיבה לצד נשיאי ארצות הברית וסין מאפשרת לנשיא רוסיה להראות לקהל בבית שאחרי שנים של עימות עם המערב, הוא עדיין מוזמן לשבת איתם ולדון בסדר היום העולמי. התצלום הזה ישרת אותו גם אם השלושה ייצאו מהחדר בלי הסכם.
שי מארח את הפסגה. המפעלים הסיניים מרגישים את מחיר המלחמות
שי הוא המארח, ושני הנשיאים באים אליו. התמונה הזאת משרתת את מעמדה של סין, אבל הכלכלה הסינית זקוקה גם לתוצאה מעשית. כשהמתיחות במפרץ מאיימת על נתיבי שיט ומעלה את עלויות האנרגיה וההובלה, החשבון מגיע גם למפעלים בסין. כשהמלחמה באירופה מכבידה על הסחר, ההשלכות מגיעות ליצואנים הסינים. כל זה קורה בשעה שבייג׳ינג מתמודדת עם קשיים כלכליים בבית.
במפגש המשולש מתכוון טראמפ להעלות גם את סוגיית צמצום הנשק הגרעיני. ארצות הברית ורוסיה מחזיקות במאגרים הגדולים בעולם, וסין דחתה עד כה ניסיונות לצרף אותה לשיחות כאלה. שי מקבל את היוקרה שבהושבת שני הנשיאים ליד אותו שולחן. אחת השאלות בשנג׳ן היא אם יהיה מוכן להשתמש במעמד הזה כדי לפתוח משא ומתן שסין הסתייגה ממנו עד כה.
במנילה יגיע המבחן הראשון, עוד לפני שכל שלושת המנהיגים יופיעו מול המצלמות. אם מרקוס יקבל התחייבות ברורה, שי יידע מה טראמפ מוכן לסכן ביחסים עם סין כדי לעמוד לצד בעלת בריתו. אם יקבל רק הצהרת ידידות, בייג׳ינג תדע שבין העצירה המתוקשרת במנילה לבין התחייבות אמריקנית בשטח עדיין יש מרחק.
״עניין מרכזי״ — חדשות וסקופים מאז 1999. מומלץ!



