שעות הלילה שבין שבת לראשון (6–7 בספטמבר 2025) נרשמות כנקודת שיא קיצונית במלחמה המתמשכת: רוסיה פתחה במתקפת־אוויר חסרת תקדים, השיגרת 805 כטב“מים ו-13 טילים לעבר אוקראינה, בעיקר לעבר הבירה קייב. זו התקפה חסרת תקדים מאז תחילת הפלישה, שממנה ניגף קו השגרה של ההגנה האוקראינית ועורר זעזוע עצום.
ההפחתה שבוצעה וההשפעות המדממות
כוחות צבא אוויר אוקראינים הצליחו ליירט את חלק עצום מהכלים: 751 מהכטב״מים ו־4 מהטילים הופלו באוויר — אך גם כך, עשרות כלי תקיפה חדרו והותירו שובל של הרס וכאב.
קייב נשרפת: הפגיעה הראשונה בממשלה
בפגיעה חסרת תקדים, מטה הממשלה באוקראינה הושמד בחלקו — הגג והקומות העליונות עלו בלהבות ונפגעו באחווה של אש. זה לא היה סתם חור בקיר — זו הייתה הפגיעה העצובה ביותר בסמל המדינה מאז 2022.
אזרחים הרוגים ופצועים — זעקת כאב
בין ההרוגים היו תינוק קטן וקורבן נוסף, ו־18 נפצעים מתושבי קייב. שכונות כמו דרניצקי וסוויאטושינסקי הופצצו, בתים ורכבים נשאו סימני פגיעה קשים, שברי כלי טיס גרמו לשריפות ולנזקים תשתיתיים כבדים.
קריאת המצוקה על ידי סווירידנקו
ראש ממשלת אוקראינה, יוליה סווירידנקו, פנתה לקהילה הבינלאומית בקריאה נזעמת:
“תגיבו. שלחו לנו עוד נשק. נבנה מחדש את הקירות, אך החיים שנגזלו לא יחזרו.”
אלפי אזרחים מבקשים לא רק דיבורים — אלא אקטיביזם אמיתי מצד מדינות המערב.
זלנסקי נואש, אך חסר מענה
בחזית האחרת, נשיא אוקראינה השתתף בפנייה אישית רגשית:
“אמרתם שתעמדו לצידנו. אז איפה אתם? כמה עוד קייבים צריכים לבעור? אנחנו זקוקים למטוסי קרב, להגנה יעילה. החיים הללו אינם ניתנים להחזרה.”
אבל המילים נשארו ברמה התיאורטית; הנשק התקבל באיחור או בכמות לא מספקת. המערב חווה משברים פנימיים — ולכן, זלנסקי נותר עם פתילי מלחמה שלווים מולו.
המשמעויות הגיאופוליטיות: מעבר לפגיעה פיזית
בעוד הקבינט בקייב נחרב, צבא אוקראינה מצידו היכה בצינור הנפט “דרוז’בה” שזורם לרוסיה — מה שגרם למשבר אספקה לסלובקיה והונגריה, רגל אנרגטית מרכזית של מוסקבה. תגובתן של המדינות: זעם וקריאה להסברים.
טראמפ והכך־ה־לא
ובינתיים, מעבר לאוקיינוס האטלנטי, נשיא ארה״ב לשעבר ״הגן על עצמו״:
“בקרוב אדבר עם פוטין.”
הרעיון: תיווך. אך בעודם עדים למראות קייב הבוערת, רבים תוהים האם גם הוא הופך בעזרת מילים בלבד — חסר השפעה.
מסר טקטי פסיכולוגי
התקפה אורגת היטב — גם כלי אש וגם כלי נפש. פוטין ביקש לשבור את רוח אוקראינה, לערער את אמון הציבור בממשלה. מולו עומד זלנסקי, שצועק לעזרה, יותר מאי פעם נותר פרטי, קורבנות שמחכים למילים שתתורגמנה לנשק.
⸻
אירופה מגיבה — מילים חמות, נשק קר
בברלין פרסמה ממשלת גרמניה הודעה רשמית המגנה את ההתקפה הרוסית “במילים החריפות ביותר”, אך בפועל הבהירה כי בנסיבות הכלכליות והפוליטיות הנוכחיות אין באפשרותה לשלוח מערכות נשק חדשות מעבר למה שכבר הובטח. הקאנצלר הדגיש כי “התמיכה באוקראינה נמשכת”, אך נמנע מלהבטיח משלוחים נוספים של טילים או מטוסים.
בפריז, נשיא צרפת הצהיר כי “לא ניתן לאפשר לרוסיה לנצח במלחמה הזאת”, אך מאחורי הקלעים במשרד ההגנה הצרפתי מודים שאין תוכנית ממשית להרחיב את המשלוחים. דובר רשמי רמז כי ייתכן וצרפת תתמקד בעתיד בסיוע הומניטרי ובשיקום אזרחי ולא במערכות הגנה מתקדמות.
האיחוד האירופי, שהתכנס בבריסל בעקבות ההתקפה, יצא בהצהרה אחידה: “עמנו לצד אוקראינה”. אולם כשעלתה השאלה על אספקת טילי פטריוט, מטוסי F-16 או מערכות הגנה מתקדמות אחרות — התשובה הייתה מעורפלת. חברי הפרלמנט האירופי שיבחו את “האומץ של העם האוקראיני”, אבל לא אישרו תקציבים חדשים.
גם בלונדון, ראש ממשלת בריטניה חזר על המסר הידוע: “אוקראינה לא תעמוד לבד.” אבל בד בבד חשף גורם במשרד החוץ הבריטי כי המלאי של מערכות ההגנה האווירית מוגבל ביותר, ורובו כבר נשלח לידי קייב בחודשים הקודמים.
התמונה ברורה: בעוד המילים נשמעות חדות ותקיפות, בפועל קייב לא תקבל את מה שזלנסקי מתחנן אליו. ההבטחות נמשכות, אבל המטענים לא יוצאים לדרך.
⸻
וכך, בשעות האירון השקט של קייב החרוכה: פוטין מנצח באמצעות פחד ותזמון מדויק, זלנסקי חולם על נשק כדי להגן על עמו, טראמפ מציג תענוג דיפלומטי — אך ללא כוח תומך, והאירופים ממשיכים לגנות אך לא לשלוח. האמת קוממת — והשטח ממשיך לבעור.
״עניין מרכזי״
